בְּלֶכְתִּי בְּלֵב שִׁמְמַת הַמִּדְבָּר כָּל שִׂיחַ קוֹצָנִי יַזְכִּיר לִי אוֹתָךְ בְּגִלְגּוּלוֹ הַמִּתְהַפֵּךְ, בְּרִחוּפוֹ עִם הָרוּחַ, וְתַחַת צִלּוֹ שֶׁל כָּל עֵץ שִׁיטָה אֶעֱצֹר וְאֶשְׁכַּב לָנוּחַ.
בְּיָמִים צְהֻבִּים וּצְרוּבֵי חֹם אֶתְעֶה אֲרֻכּוֹת בִּשְׁבִילֵי הָאָבָק וּבַלֵּילוֹת הַקָּרִים, תַּחַת יָרֵחַ אָדֹם בְּרַגְלַיִם דְּווּיוֹת וּבְלֵב נֶחְנָק אֶפָּרֵד שָׁם מִמֵּךְ לְשָׁלוֹם.
וּבְסוֹף הַמִּדְבָּר אֶמְצָא אֹפֶק כָּחֹל עִם שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת וּמַצַּע צְדָפִים וְחוֹל וְצֵל דִּקְלֵי קוֹקוֹס בִּנְוֵה הַמִּדְבָּר, שָׁם אֶרְחַץ פָּנַי מִן הֶעָפָר וְאָקִים אֶת בֵּיתִי עַל הָהָר. |