הנחל מוביל את מימיו לנהר והנהר לים..

ואני עלה קטן וצף..

מדי פעם רגעי קסם..אולי החיוך שלה..אולי מילה של אחר,

מחכה לרגע הבא

כשהרגע קורה לא רוצה שיסתים..

כבר סיפרתי את הסיפור הזה

מנסה לשכנע את עצמי שהרגעים האילו הם החיים

ונופל בזמן של הלפני ואחרי..

מנסה להאחז , אבל לעיתים הרוח חזקה והכאב מכה..

הלבד של להיות בין אנשים מצייר בצבע אפור נקודות שחורות,

הצל מלווה,

מדי פעם צללית של אור, מנסה להלחם על חייה

נוגע בה, היא נותנת לי את הכוח להמשיך.