כותרות TheMarker >
    ';

    על אם הדרך

    נעים מאוד, אני שמוליק, מורה דרך המתגורר באזור המרכז. הבלוג בא לתאר מקומות, תופעות טבע, מקומות הסטורים, סיפורים אנושיים וכד' שניתן למצוא בדרך. בדרך לאן? זה יכול להיות בצד כבישים בין עירוניים, בדרך לעבודה באחד מרחובות העיר, לפעמים אפילו ליד הבית.
    הערה טכנית קטנה. בשל שיקולים של זכויות יוצרים, הצילומים שיצורפו לפוסטים השונים הינם צילומים שלי, אלא אם כן אציין אחרת.

    כעת, לאחר ההקדמה נותר לגשת לעבודה. עלי מוטל לכתוב ולצלם, ואני מקווה שאתם תקראו, תיהנו, ובפעם הבאה בדרככם ממקום למקום, תזהו את המבנה הזה, שמעולם לא שמתם לב אליו, ותחייכו אליו משמע היה מכר ותיק.

    ארכיון

    0

    בית הכנסת העתיק במוצא

    0 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 13:45

    הנוסע לירושלים, אינו יכול שלא לשים לב לעיקול הדרך החד באיזור מוצא.  מי שנוסע לכיוון ירושלים, יראה ממש לפני העיקול בצד שמאל של הדרך את מבנה בית הכנסת העתיק.  הנוסע מכיון ירושלים יראה את בית הכנסת בצד ימין, מיד לאחר העיקול.

     

    השם "בית הכנסת העתיק" מעט מטעה.  לא מדובר על מבנה ששימש בימי קדם כבית כנסת, והקומה השניה של המבנה היא מודרנית לחלוטין,  אך אני מקדים את המאוחר למוקדם.  ברשותכם, אתחיל את הסיפור באמצע המאה ה- 19.  יהודי ספרדי בשם שלמה יחזקאל יהודה, וידידו האשכנזי, דוד ילין "הראשון" (הסבא של המחנך הירושלמי הידוע בעל השם הזהה), קונים מגרש קטן בכפר הערבי קולוניא. לדוד ילין יש בן בשם יהושע, לידידו הספרדי יש בת בשם שרה.  השניים משתדכים אחד לשניה, שידוך בין עדתי מהראשונים בארץ.   באותה תקופה, אגב, הספרדים נחשבו למיוחסים, בעוד שהאשכנזים נחשבו לנחותים.  אבי הכלה, שלמה יחזקאל יהודה מתנה את השידוך בשני תנאים: שיער ראשה של ביתו לא יגזז, ובני הזוג יגורו בשנתיים הראשונים לנישואיהם בבית משפחת יחזקאל, והחתן ילמד ערבית ואת המנהגים הספרדים.

    לשלמה יחזקאל יהודה יש בן בשם שאול.  שאול יהודה מעבד את האדמה בקולוניא.  המדובר הוא באותה חלקה שעליה עומד היום בית הכנסת.  שאול אינו מבין גדול בחקלאות, אך הוא נאבק ומנסה בכל כוחותיו לעבד את האדמה.  הוא ממשיך לגור בירושלים, וכל יום הוא יורד מירושלים עם בוקר, וחוזר אליה עם ערב לאחר תום העבודה.  בחורף הוא עושה את דרכו בגשם, וסופו של דבר חולה בדלקת ריאות ונפטר.  יהושוע ילין, גיסו של שאול, והמחותן של שלמה יחזקאל יהודה מחליט לקחת על עצמו את המשך עיבוד האדמה.   בשלב זה, גם הוא עדין אינו גר במוצא, ומסתפק בעיבוד הקרקע.

     

    אנו קופצים כעת לסוף שנות השישים או ראשית שנות השבעים של המאה ה- 19.  התורכים מחליטים להפוך את השביל העולה לירושלים לדרך שתתאים לכירכרות.  השביל, ממש כמו היום, עובר בסמוך לחלקה של יהושע ילין.  ילין שוקל "לשנות את יעוד החלקה", ובמקום לעסוק בחקלאות, לבנות במקום חאן עבור השיירות הצפויות לעלות לירושלים.  מזלו מאיר לו פנים, כאשר עקב עבודות החציבה ופינוי העפר מהדרך, מתגלה פינה של בית מהתקופה הביזנטית.  ילין חופר וחושף את הבית כולו, שהשתמר במצב כלל לא רע.  זוהי הקומה הראשונה של בית הכנסת.  ילין מוסיף קומה נוספת שתשמש כחאן ובית קהוה.  הקומה הראשונה, משמשת כמכלאות לסוסים ולחמורים של אורחי החאן.  ניתן לתמוה מדוע לפתוח חאן במרחק קילומטרים ספורים מירושלים?  הרי מה מונע מעולי הרגל להמשיך לעיר הקוד?  התשובה לכך היא הצו המורה לסגור את שערי העיר עם רדת החמה.  דיירי החאן, היו ברובם אנשים שאיחרו להגיע, ו"נתקעו" אל מול שערי העיר הנעולים. 

     

    לבניין היו גלגולים שונים, ובשנת 1881 משכיר ילין את הבניין לבית חרושת ליצור רעפים.  למרות שהחוזה נחתם לחמש שנים, המפעל נסגר עוד לפני כן.  עוברים עוד מספר שנים ובבית מוקמים מועדון פועלים, וכן חדר הפועל בימי שבת כבית כנסת ובימי חול כבית ספר.  המורה המזוהה ביותר עם בית הספר הזה הוא משה דוד גאון.  למשה לא היה בית במוצא, והוא התגורר במבנה בית הספר.  הבעיה היתה שלא היה חדר שניתן היה להפוך אותו לחדר מגורים, אז שמו לו מיטה במסדרון, וזה היה ביתו.  לימים יעזוב משה דוד גאון את מוצא, יעבור לירושלים, ויוולדו לו ארבעה ילדים.  שניים מהם יתפרסמו:  בני ויהורם גאון.

     

    אחת הבעיות שמשה דוד גאון נאלץ להתמודד עימה, היה כיצד ללמד ילדים בני גילים שונים, ולמעשה כיתות שונות כאשר יש ברשותו חדר אחד בלבד.  הפתרון היצירתי היה הכנסת שלושה ספסלים לחדר, והושבת כל קבוצת גיל על ספסל משלה.  בזמן ששתי "כיתות" שיננו לבד את החומר, הוא לימד את ה"כיתה" השלישית.  

     

    עם פרוץ המאורעות ננטש הבית, שהיה ממוקם בין מוצא תחתית למוצא עילית.  לאחר תום מלחמת העצמאות, השתלט על המקום קדר מעכו, שפתח בבניין מפעל לכדי חרס.  בקומה הראשונה היו האובנים, ובקומה השניה חדר היבוש.  בראשית שנות השישים תושבי מוצא החזירו עטרה ליושנה, ויסדו בשנית בית כנסת במבנה.  הקומה הראשונה משמשת כחדר ארועים, בעוד שבית הכנסת עצמו ממוקם בקומה השניה.   

    מנהלות:  בית הכנסת פתוח רק בזמן התפילות.  על מנת לסייר יש ליצור קשר עם אמיר כהן בטלפון 052-4425300, והוא יפתח את בית הכנס וידריך, תמורת עלות סמלית. 

    בתמונה הראשונה ניתן לראות את מבנה בית הכנסת. 

    בתמונה השניה ניתן לראות את בית הכנסת עצמו, הממוקם בקומה השניה. 

    בתמונה השלישית ניתן לראות את בית יהושוע ילין, הממוקם מאחורי בית הכנסת.  עד 1890 יהושע ילין המשיך להתגורר בירושלים, והיה יורד למוצא בבוקר, וחוזר לירושלים עם ערב.  בשנת 1890 בנה ילין את המבנה שבתמונה, ועבר להתגורר במוצא.  הבית עמד נטוש במשך שנים והחל להתפורר.  בשנים האחרונות נעשו עבודות שיקום ושחזור, ובמאי האחרון נערך טקס חנוכתו.  במקום אמור לפעול מרכז מבקרים. 

    בתמונה הרביעית ניתן  לראות את אחד החדרים בתוך בית ילין.  התמונה צולמה לפני מעל שנה, יתכן שהיום כבר ניתן לראות מוצגים על הקיר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה