בקצה הדרומי של הארץ היפה שלנו.

מקום מדברי, מוקף בצבעי אדמה.

נווה מדבר קסוף שוקק חיים, עיר מלכות.

זו הפעם הראשונה שנסעתי לטיול כלשהו בלי "השגחת מבוגר"

זו הפעם הראשונה שיכולתי להרגיש מי אני ומי החברים האמיתיים שמסיביבי.

אני גאה בעצמי על המסע שלקחתי,

קצת עצובה על כך שהפסדתי רכיבה על סוסים, וטיול גיפים, שני דברים שחלמתי עליהם זמן רב.

אבל היה כיף, בשורה התחתונה.

אז נכון, ההורים והאקס טרטרו את השכל.

ונכון, החברים הוכיחו שאי אפשר תמיד לסמוך עליהם.

אבל אני ידועה כאחת שיודעת למצוא רק את הרע בדברים.

אז נגמר! מהטיול הזה אני מחפשת את הטוב!

מצאתי חברה חדשה, שאני חושבת שיכולה להיות אפילו טובה.

הכרתי תכונות בעצמי שלא ידעתי שקיימות.

חיזקתי את הקשר עם אח שלי, שדאג להתקשר אלי יום יום:) וכל יום היתה לנו שיחה עמוקה.

מבחינת הרע, גם ממנו אני יכולה להוציא טוב.

אז אולי החברים שליהם לא בדיוק מה שחשבתי.

אבל בשביל אותו ידיד שנסע איתנו ויתרתי על הקשר עם עדי.

אז אולי שווה להיכנע לעדי, למרות שהעיקרון כאן הוא לא אותו אדם, אלא הפואנטה.

אבל עכשיו הכל פתוח לפני

עכשיו אני מרגישה חופשיה לבחור ולהחליט!

עכשיו אני מרגישה אני!

אז.. ברוכה הבאה הביתה:)