0

8 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 08:21


סוכר   שרוף

יכולתי לגמוע שדה מלא חרציות גבוהות/

מפושקות עלי כותרת/ עד לקצה הכל היה

טבול  באד  לבן /   א  ב  ל   / נשארתי

בחדר  עם הרבה  חלונות  סגורים / איתך /

ו ב ק ו ש י  מילה אחת  ששווה  ק ש ב.

זה עובר לי ליד האף/ ונתקע/ ומחזיר אותי

אחורנית/ הריח המיוחד של סוכר שרוף/

כתם האודם.

ניסיתי להרגיש/ והיה לי חם על הרצפה/

שלא הצליחה לצנן את להט /

 אקדח המחשבות/

ואני כל כך  רציתי  בפה/  מלא מלא

קוביות קרח/ ועל הגוף

ובכל החדר שכל החלונות/

היו בו  סגורים.

מתוך מחברת ישנה שלי  משנות התשעים תל אביב ועוד....

---------------------------------------------------------------------------------------------

וכדרכי אני מביאה הפעם שיר מאת כנרת טריפון

משוררת שאני אוהבת ----

 

זה היה היום שרציתי לצחק,

איך עברו שנים מאז,

זה היה היום שרציתי לחבק,

איך נשארתי לבד

בידים ריקות

בעינים זכות

בשביל האורות

המוליך אל הואדי

שרחק מני אז

מרחק שנות אור,

רוצה לחזור,

זה היה היום שרציתי לאמר,

מלותי נעלמו בזמן,

זה היה הגשם שהוסיף וניגר

בקלילות מקצועית של רקדן

יוצר גשרים מקשתות ורודות

מסתירות שלשום במחר,

היום לא נולד והוא לא יולד

כי אתמול נותר עקר.

כנרת טריפון-אספקלריה

דרג את התוכן: