אני בוכה ולא יודעת למה כאילו שלא ידעתי עד כמה יכאיב לי לראות אותך שוב כמה ניסיתי לשכנע את עצמי שאתה לא חשוב
השארת לי נר וגם זכרון אני מקווה שלא אחרון
'אתה תחזור?' אני שואלת 'לא יודע,' אתה משיב כמה שהאמת יכולה להכאיב 'את יודעת איך זה שם'
'נשמור על קשר' אמרת 'את תהיי פה ואני אהיה שם' ואני לא יכולה להפסיק להרגיש שאיתך זה יכול להיות מושלם
ניסיתי שזה יהיה כלום עבורי סתם מפגש פרדה אבל הדמעות לא מפסיקות ואני שוב בודדה |