חוט דנטאלי

נתחיל מהסוף - תמיד כדאי לחזור ולהשתמש בחוט דנטאלי.

רבים מתייאשים מהזמן שנגזל בשימוש, מסירבול של מוטוריקה עדינה ומתחושת אי נעימות כללית בעת העברת חוט בין השיניים.

בהמשך אתן שני טיפים שאמורים להפוך את המשימה לקלה ואף מהנה.

חשוב לדעת כי המברשת מנקה רק שלושה מחמשת משטחי השן. החוט הדנטאלי הוא היחיד המנקה ביעילות את שני המשטחים הצמודים לשיניים סמוכות.

לקיסם יש מספר חסרונות:

*פוגע בצורה המשולשת (במרווח בין השיניים) של החניכיים.

*דוחף את חלק משאריות המזון אל נקודת המגע שבין שתי השיניים. וכך נוצרים שם חורים.

*רק חוט נכנם לרווח הדק בו מצטבר אוכל ורובד ומסיר אותם.

*חשוב להעביר חוט לפחות פעם ביומיים (רצוי כל יום אך לאחר יומיים רובד/לכלוך שנשאר על השן מתקשה).

*ניתן להעבירו בכל אחת משעות היום. (עדיף בלילה לא חובה... להבדיל מצחצוח).

*מומלץ יותר להשתמש בחוט ללא שעווה. (הסבר: החוט מורכב מהרבה סיבים. בחוט עם שעווה, השעווה מהווה ציפוי ובכך בעצם נהפך לחוט אחד. יתרונו שיותר קל להעבירו בין השיניים. אך כיון שמדובר בחוט אחד ולא הרבה סיבים הנפרסים על השן-מנקה פחות טוב).

*כדאי לשמור במקום נגיש (לאלו מאיתנו חסרי הסבלנות בחדר האמבטיה... לדוגמא בסלון בזמן סרט). 

טיפים לשימוש קל (תביאו רגע ונעשה זאת יחדיו):

1. לא להתקמצן באורך החוט.לחתוך חתיכה באורך האמה.קל למדידה.

2. ללפף את החוט על האצבעות האמצעיות (ה"לא מנומסות") בכל יד. ורק עליהן.

3. עם האצבע המורה והאגודל של כל יד להחזיק בחוט. כך שהחוט שנשאר בין האצבעות יהיה ברוחב שן (קצר). שיהיה קל     

    לתמרן. (אם יש צורך להוסיף ליפוף על האצבע האמצעית כדי לקרב את שתי הידיים).

4. להניח את החוט בין שתי שיניים ובתנועות מסור (קדימה/אחורה) עדינות להמשיך להחדירו.

5.רצוי להצמיד אתהחוט (העובר בין שתי שיניים) כלפעם לשןאחרת.

6.כשרוצים למשוך החוצה, הסוד הוא להחזיק אותו מתוח אחרת זה לא כיף.

 זוהי רק המלצה לשימוש אפשר בכל דרך שנוחה.

כמה ימים של תרגול והפעולה נעשית קלה,חשובה מרעננת וכייפית.

גם אם לא נכנסתם לזה, הפסקתם...תמיד תנסו לשנות את ההרגל למענכם.

למי שאין חוט...לקנות

בריאות