את הקטע הזה הקלטתי, בליווי מוסיקה, כמה שנים לאחר שכתבתי אותו, במקור עבור אתר במה חדשה. מי שמעוניין לקבל ממד נוסף לטקסט הזה מוזמן ללחוץ ולהאזין... מוסיקת רקע: Les Yeux Noirs- Les deux guitars Tzigane Russe (המוסיקה מתחילה רק באמצע ההקראה)
איני יודע עלייך כמעט וכלום
איני יודע מהיכן באת- האם נולדת מתוך פרח דבש או אולי מתוך קצף הים ואולי באת לעולם מהזיווג המופלא של קרני הירח ושל אימא אדמה..
איני יודע האם פעם באמת אהבת מישהו
והאם הוא החזיר לך אהבה כמה זמן הייתם ביחד? ימים של אושר שנמשכו כמו שנים או שנים של סבל שנראו כמו הנצח... האם הוא עזב אותך מתוך שעמום או שאת עזבת אותו כי פשוט לא יכולת יותר...
על מה חלמת כשהיית ילדה קטנה? באותה ארץ קפואה רחוקה כשאימא הייתה שרה לך שירי עם נשכחים ועצובים עד שהיית נרדמת
חלמת על ארץ קסומה של נסיכים ואבירים ונסיכות נרדמות ששכחו את נעל הזכוכית בארמון ושל קוסמים זקנים וחכמים וענקים טובים ועצובים כי הם בודדים וסוסי בר מכונפים שיעופו אתך אל מעבר לקשת בענן..
ואולי לא חלמת את כל זה כי ידעת כבר אז, כשהיית קטנה, שארצות כאלו אינן קיימות באמת ולכן אין טעם לחלום אותן.
אז מה בעצם אני כן יודע עלייך. מה כן הספקתי לגלות ולהרגיש ממך.
רק שיש לך תשוקה מסוכנת שמזכירה לי אותך כמו הכלאה מכשפת בין טיגריס סיבירי לנמרה בנגלית שכבר ימים שלמים לא טעמו את טעמו המתוק של בשר חי וכעת שוחררו מתוך כלוביהם ויצאו לראשונה אל מרחבי הטבע החופשיים
ושאת יודעת לעשות אהבה כאילו והיה זה לילו האחרון של העולם
יש לך חיוך מסתורי כאשר את מזמינה אותי, בהינד ראשך, לשכב על גבי ואז מתיישבת עלי כולך עירומה, ואז נוגעת קלות עם בטנך, מרפרפת על מה שגדל וצומח בנינו וכך בתנועות מעגליות, כמעט מהפנטות ואת שמה את ידי בין רגלייך ונותנת לשנינו להיאנח ואת קצת נושכת ואני קצת שורט ומעביר את אצבעותיי על כל גופך מהפנים לחוץ ומהחוץ לפנים וכשאנו מסתובבים אני יורד למטה ומנשק אותך מרגל לרגל, לרגל לרגל...... ובסוף שוב את מעליי ושוב עם תנועות הנחש שלך מתפתלת סביבי גונחת וחונקת ושוב ידי בתוך הרטיבות של רגלייך וידך מעל בטני ויחד אתך הכל מתחיל להסתובב ולהסתובב כמו מערבולת פראית שלא נגמרת ואני נשאב לתוכך וכל הצביטות והנשיכות והנהמות והגניחות והשריטות והנשיקות והכל נכנס אל תוך הסופה ומתערבב במהירות מסחררת ונהיה לדבר אחד ארוך שלא נגמר ולא מתחיל והוא הכל כולל הכל והוא כלום והוא מרגיע ועוצר נשימה והוא יפה ומזעזע והוא רגעי ונצחי בעת ובעונה אחת....... ואז.. הכל מסתיים ואת נוחתת עליי ומתנשפת אל תוך כתפי והרטיבות מדביקה אותנו ומאחדת את גופינו הלאים לכמה רגעים בודדים ואני מלטף את גבך לאורכו ולרוחבו עד שגם זה... נגמר, ואת קמה... מחייכת חיוך עצוב, מנשקת והולכת...
שמעתי את קולך, ראיתי את גופך העירום והיפה, הרגשתי את הרטיבות שבך ואפילו טעמתי את שפתייך... וזה בערך כל מה שאני יודע עלייך
אולי, בפעם הבאה, אני גם אשמע אותך צוחקת.. צחוק משוחרר וטבעי שרק לך יכול להיות.. רק למי שנולדה מתוך פרח דבש ופעם הייתה חולמת על נסיכות נרדמות וענקים עצובים וסוסים שייקחו אותה אל צבעי הקשת אולי אני אשמע אותך צוחקת..... אולי....... ספטמבר 2000 | 
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה
רק עכשיו הגעתי, ואיזה עונג חיכה לי כאן!
כתוב מקסים, ויש ערך מוסף לזה שאתה מקריא.
כן... בדיוק אתמול יצא לי במקרה לשוחח על כך- על איך ישנם דברים מסוימים שיכולים להיות ביחסים ביננו, בני האדם, מאוד עוצמתיים לרגע אחד או תקופה מסוימת ולהיעלם לגמרי ברגע או תקופה אחרים...
ומצד אחד יש בכך משהו מאוד מעציב ומצד שני מאוד מיוחד.
זה תמיד מדהים כמה אפשר להיות קרוב למישהו ברגע האינטימי ורחוק ממנו ברגע שלאחריו.
וזה נכון לפעמים לא רק עם זרים.
אני הוא זה שצריך להודות לך על הביקור והתגובה מחממת הלב... תודה... :)זה מדהים איך שבתוך כיעור כל כך גדול
יכולה להרקם לה תמונת חיים יפהפיה שכזו
נפלאות החיים
אתה כותב כל כך יפה
תודה
לולי
וואו, תודההה....
זו בעצם הפעם הראשונה ששולחים לי תמונה בתגובות (ועוד כזו תמונה מקסימה...)
יפההההה
.
תודה רבה...
תודה!
שבוע נהדר גם לךתודה :)
אני חושב שהקלטתי את זה בסביבות 2002-2003... אני מקווה שהיום הקול שלי הפך להיות קצת יותר מחוספס... :)
כמה יפה לשמוע יוצר מקריא יצירתו
ובליוי המוסיקה פשוט נפלא.
זה נשמע אפילו יותר טוב ממה שזה נראה :)