כותרות TheMarker >
    ';

    שינויים בהרגלי הצמיחה

    התחלתי לכתוב במרץ 2007, זה התחיל די כואב, אחר כך זה קצת נרגע, לאט לאט התרגלתי, ועכשיו אני גם נהנה מזה. תהנו :)

    עמית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    מדובר במשפחה נורמטיבית

    19 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 12:59

    לא, כבר שום דבר לא ממש מפתיע אותי כשאני קורא (בטעות) את החדשות של שבת בבוקר עם הקפה והדמעות. אתמול אפילו הגבתי לאיזו כתבה בווינט על פורץ שירה ברגלו של בעל מכולת בנתניה. כתבתי שאולי שווה לפתוח בבית החולים מחלקת 'פצועי ירי' לרווחת תושבי העיר. כנראה שזה ישים בכל הארץ ולא רק בנתניה. אבל זה כסף קטן, וממש לא מצחיק. היום זו פחות משפחה אחת, הפעם זה קרה בראשון. תינוק בן שלושה חודשים, ילדה בת שלוש, זוג הורים, זוג סבים וכולם דקורים ושרופים. עוד אירוע טראגי? אה, מציאות, וכנראה שצריכים להתרגל אליה, רף השכיחות והאטימות כנראה עוד לא באמת עבר את הקו האדום.

     

    הם נשרפו ורק אחר כך נדקרו או שמא קודם כל נדקרו ורק אחר כך נשרפו? לילדה בדיוק חגגו את יום ההולדת של גיל שלוש, נר לשנה הבאה? לא מתוקה שלי, הפעם זה יהיה נר נשמה, ביחד עם עוד איזה חמישה נרות. אבל אנחנו מורגלים בזה כבר, לפחות היא תפגוש עוד כמה נשמות טהורות בגילה שהגיעו למקום הזה ממש בטעות. ואני? אני שונא לכתוב על אקטואליה, ואני עוד יותר שונא לכתוב על ילדים שנרצחים באכזריות. חסרי ישע קוראים להם. איך קוראים לנו? במשטרה אומרים שמדובר במשפחה נורמטיבית. משפחה נורמטיבית כחלק אינטגרלי מחברה נורמטיבית. אבל אחוזי הפשיעה יורדים לא?

     

    אני לא ממש מקנא בכל אותם אנשי החילוץ שעושים מלאכתם קודש וצריכים לראות את כל הזוועות באיזה בוקר של יום שבת. כבאים, שוטרים, פראמדיקים וכל מי שנפל בחלקו הכבוד המפוקפק. בטח אתה פורץ לדירה, הכל שרוף, צחנת גופות, ואז אתה מגלה אותם. בטח יש איזה כבאי שעובר מחדר לחדר, אולי עוד יהיה ניתן להציל מישהו? רגע, הו לא הם גם דקורים. ההורים, ההורים של ההורים, אוי ואבוי מה זה, גם הילדים דקורים?! מה עובר לך בראש כבאי, כשאתה רואה מחזה שכזה, רק אתה יודע, אני אפילו לא רוצה לנחש. אלנוקות, פינוי ומתחילים לחקור ולנסות להבין את מה שהתחולל שם.

     

    מישהו היה שיכור? זה היה ריב משפחתי? מישהו בגד במישהו? זה היה סכסוך כספי? מישהו היה שם לא שפוי? עוד משפחה נורמטיבית לא? הטוקבקים גואים וכולם מאשימים את כולם. אומרים רוסים, אומרים אתיופים, עבריינים, אומרים שהמשטרה אשמה, אומרים שהכתובת היתה על הקיר, אומרים שהם היו נחמדים, אומרים שדברים כאלה קורים רק שם, אומרים הכל. ואני שואל אם זה באמת כל כך משנה? זה קרה, זה קורה, ורק שיפסיק לקרות. האלימות משתוללת ולא תמיד מבחינה בין דת, גזע, מין או לאום. זו האלימות והיא משתוללת כאן ועכשיו. תמיד ימצאו את הסיבה או שלא, והקורבן הבא? ילד או ילדה, סבא או סבתא, אמא או אבא, או סתם מישהו שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. העיקר שמישהו יהיה מסופק מסתם ללחוץ על ההדק, לדרוס, לדקור, או סתם להרוג במכות.

     

    בין עם הרוצח פעל מבפנים או מבחוץ, ובין אם כבר הוא היה פעם בכתלי בית המשפט, או בין אם לאו. אם היה אפשר לעצור את זה או להקדים תרופה לרצח המחריד הזה? אני בספק. רק צריך לזכור שמדובר במשפחה נורמטיבית. תינוק אחד בן שלושה חודשים, אמא ואבא, סבתא וסבא וילדת יומולדת אחת שתמיד תישאר בת שלוש.  

     

    שבת שלום אומרים? מצטער, לא על זו!

     

     

    עמית  

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/09 18:17:
      כן אה...
        18/10/09 18:14:

      לצערי הסיפורים האלה עד כמה שהם מזעזעים

      והם חופשי מזעזעים!

      כבר לא משפיעים עלי עם אותו אימפאקט של פעם

      ככל שתעלה יותר פעמים על האנקונדה, ככה היא פחות תפחיד אותך

      נכון שזאת אנאלוגיה הזויה עד כדי חסרת קשר ואפילו טאקט

      אבל זה מדגיש עד כמה המדינה שלנו הפכה לביצת פשע מהסוג שפעם

      היינו קוראים עליהם בעיתונים/אתרים של חו"ל

       

      מה שכן, משפחה נורמטיבית היא לא הייתה

      אולי קוסמטית, וגם זה בספק

       

       

        18/10/09 15:25:
      אמן!
        18/10/09 13:35:


      אני לא יודעת מה יותר

      מפחיד?

      מכאיב?

      מלחיץ?

      מכעיס?

      הכל ביחד נותן שילוב מזעזע שלא תמיד יודעים איך להתמודד

       

      נקווה שהשבת הבאה תהיה יותר טובה

        17/10/09 23:56:


      מצטערת

      הפעם אין לי מה להוסיף על הכאב הזה

      המומה מדי.

      צטט: plantica 2009-10-17 19:29:28

      השאלה היא אם לצפות בחדשות, או פשוט לנסות להתרגל...

      הבעיה היא שאפילו הזעזוע שלנו גם כבר לא אותו זעזוע....

      (מה זה אומר? אולי שמתרגלים....?)

       

        17/10/09 19:54:

      צטט: plantica 2009-10-17 19:31:46

      צטט: behind blue eyes 2009-10-17 19:30:54

      צטט: plantica 2009-10-17 19:29:28

      השאלה היא אם לצפות בחדשות, או פשוט לנסות להתרגל...

      איך אפשר להתרגל לדברים כאלו???

      הייתה לי תקופה שלא הקשתי או ראיתי חדשות

      אבל זה לא מה שיגרום לברוח מהדברים האלה...

       

       

       זה כמובן נכתב בציניות...

      ואת זה כמובן ידעתי... (-:

       

        17/10/09 19:31:

      צטט: behind blue eyes 2009-10-17 19:30:54

      צטט: plantica 2009-10-17 19:29:28

      השאלה היא אם לצפות בחדשות, או פשוט לנסות להתרגל...

      איך אפשר להתרגל לדברים כאלו???

      הייתה לי תקופה שלא הקשתי או ראיתי חדשות

      אבל זה לא מה שיגרום לברוח מהדברים האלה...

       

       

       זה כמובן נכתב בציניות...

        17/10/09 19:30:

      צטט: plantica 2009-10-17 19:29:28

      השאלה היא אם לצפות בחדשות, או פשוט לנסות להתרגל...

      איך אפשר להתרגל לדברים כאלו???

      הייתה לי תקופה שלא הקשתי או ראיתי חדשות

      אבל זה לא מה שיגרום לברוח מהדברים האלה...

       

        17/10/09 19:29:
      השאלה היא אם לצפות בחדשות, או פשוט לנסות להתרגל...


      כן. נורמטיבית. אלה כנראה הנורמות שלנו עכשיו

      מזעזע

       

        17/10/09 18:41:

      צטט: plantica 2009-10-17 18:38:42

      את רואה דניאלה, לא כזה נורא....

      איך את עם סגול?

       

      אני מתה על סגול, לא מסתדרת עם ענק רק בינוני

      בבקשה

        17/10/09 18:38:

      את רואה דניאלה, לא כזה נורא....

      איך את עם סגול?

        17/10/09 18:36:

      צטט: plantica 2009-10-17 18:09:03

      עצוב עצוב....

       

      טוב עמית אני כבר לא מתעקשת

      תכתוב כתב קטן, גם ככה הוא פוגע

      בגדול.

      ובכל זאת שבוע טוב

       

        17/10/09 18:09:

      עצוב עצוב....

       

        17/10/09 17:58:
      עצוב נורא
        17/10/09 17:47:


      אני לא קראת עיתונים.

      אני לא צופה בחדשות.

      אני לא שומעת מבזקים ברדיו.

      אני גם לא ניכנסת לאתרי חדשות.

      פשוט נמאס לי לבכות.

      אבל לקפה נכנסת, אותך קוראת כל יום מחדש.

      לפעמים מגיבה לפעמים רק מככבת ולפעמים בלי לומר מילה.  

      עם עידכונים וחדשות.

      תודה שאתה כאן.

      כי בדרך שלך קצת יותר קל.

       

        17/10/09 13:23:

      אוי איזה טעות פוצי...

      אני לא נותן לטעויות כאלה לקרות (או לקרוא בעצם) לי 

       

      שלא נדע צער.

        17/10/09 13:10:


      לא נעים לקרוא דברעם כאלו על הבוקר

      ולא משנה אם זה בשבת או בחול...

      אני קראת אחרי הקפה, ראיתי את הכותרת

      עברתי על הבולד וקצת על הבפנים וסגרתי.

      זה קרה, לא יודעת למה, לטחון ולחפש לא יעצור

      את המקרים המחרידים האלו...

       

      <תחזור לפוסטים המחייכים... :>