כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סוגרת-פותחת שנה

    ארכיון

    המדינה שלנו -האם החמישית

    13 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 20:20


    קבלתי במייל ורוצה לשתף,



    לא חדש אמנם אך אקטואלי תמי



    האם החמישית



    מאת אמוץ רובין



    השיר מוקדש לתנועת "ארבע אמהות"





    בקפה "תמר" ואולי ב"ארומה".

    בצפונה של העיר, אולי קצת דרומה.

    עם קפה הפוך ושטרודל, או סתם מה שיש.

    סביב שולחן לארבע – ישבו אימהות חמש.



    ואומרת אחת – בני היה בעל חלומות.

    הוא סירב לשרת – כי רצה לחיות!

    אז במקום אל הצבא – הוא יצא לאמסטרדם,

    ושם – ממנת-יתר – לבו לפתע נדם.



    אז השנייה מספרת – גם בני אהב את החיים.

    ולא רצה, שיתבזבזו בשמירה על מתנחבלים,

    וכשמלאו לו ח"י – במקום לשטחים – הוא יצא להימלאיה,

    וכשנפל לתהום – הוא הספיק לצעוק עוד איייייה ...



    ואומרת שלישית – היה לי בן יפה-עיניים.

    גבוה. מוכשר. אליל הבנות של גבעתיים.

    וכל כך לא רציתי שהוא יכיר את לבנון –

    אז שלחתי אותו להודו – ושם לקה בשיגעון.



    את בני לא אוכל לשכוח – הרביעית אז אמרה.

    לא הסכמתי שיישאר בארץ – כי יש כאן מלחמות, וזה רע.

    אז דחפתי לו כסף – שיטייל לו במזרח.

    מאז ממנו לא שמעתי – אני מקווה שרק שכח ...



    והשתרר אז שקט, ולפתע – האם החמישית דיברה.על בנה השקט, היפה והמוכשר – היא סיפרה.

    הוא נשאר בארץ – כדי לשרת בצבא של השטחים ושל לבנון.

    אכל לוף, באימונים אכל אבק, והשתתף בקרב (לא בכייף – מה שנכון ...)

    אבל לא מזמן הוא סיים את לימודיו

    (למרות שלא היה פעיל ב"שלום עכשיו").

    אחרי שלוש שנים בסדיר וכמה שנים בקבע –

    הוא הקים משפחה, עובד ומטייל בטבע.

    בטבע של הארץ הזו – לא בארץ זרה.

    כי זה מה שיש – עם הטוב ועם הרע


    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/1/10 23:46:

      אוהבת את ה"תפיסה" שלך,

      תודה על ביקורך!

        12/1/10 05:57:

      בתפיסה שלי לא ניתן לשנות את הגורל אבל יש לנו בחירה מלאה איך לחיות את גורלנו

       

      איש איש באמונתו יחיה

        25/10/09 00:47:


      אהבתי  מי יתן

      עוד אימאות קמותה

      רבות ויפות ולא מהמאה שעברה

        24/10/09 18:03:


      לכל החברים,

      נהנתי מכל התגובות, הוניל של הקפה,,,

      לג'ייקוב על האהבה ללא תנאי,

      לכלנית אדומה -מזל וגורל,

      לים רגוע -על אם ומולדת,

      לשרי -על שהבאתי,

      לבני על הפטריוט,

      לכבוד הרב על התייחסותך העמוקה והמעשירה,

      לסמדר הפיצה מצליחה על לחיות את החיים האמיתיים,

      תודה, אוהבת אתכם!

      דינה

       

        22/10/09 22:42:

      סיפור מקסים אז באמת עדיף להישאר בארץ

      גם בטוב וגם ברע אבל בסופו של דבר לחיות כי אלה החיים האמיתיים!

      תודה נהנתי מאד נשיקותתתת נשיקה

        22/10/09 18:54:


      תמי יקרה

      לצערנו הרב זה כל כך אמתי וכל כך אקוטאלי

      אני חייב להתוודות בפניכם: אני מאוהב בארץ ישראל!

      תארו לעצמכם אוהב שלוקח את אהובתו ל"מקום מיוחד". הוא לוקח סל ובו לחם ויין, ובעודם פוסעים לאותו מקום, הוא מתאר באוזניה את מקום פגישתם הסודי, המיוחד. "זה כל כך יפה, כל כך שקט, כל כך מרוחק, כמו עולם אחר. את תאהבי את זה".

      לבסוף הם מגיעים למקום, קרחת יער מבודדת. היא מעיפה במקום מבט אחד ומסננת: "זה? זה המקום המיוחד שלך? אין כאן כלום! אין אפילו ספסל לשבת עליו! אין שולחן! אתה מצפה שאני אשב על האדמה ואלכלך את החצאית שלי? ויש חרקים בעשב. אני שונאת חרקים!"

      אם האהובה דוחה את המקום המיוחד שלו, מה הסיכוי שהקשר ביניהם יצליח?

      התורה מספרת כיצד בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, הגיעו היהודים לגבולות הארץ המובטחת. עשרה מתוך שנים-עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ תיארו אותה בצורה שלילית, והאנשים סירבו לעלות אליה. חז"ל טוענים שחטא זה, דחיית ארץ ישראל, היה, מבחינות מסוימות, חמור יותר מחטא עגל הזהב. לאחר שהעם סגד לעגל הזהב, חזר משה לפסגת הר סיני וביקש סליחה ומחילה מה', ואף קיבל אותה. אך מעולם לא נסלח לנו החטא של דחיית ארץ ישראל.

      שוב, אם האהובה דוחה את המקום המיוחד שמציע לה האוהב, מה הסיכוי שהקשר יצליח?

      דרך אחת לדחות את ארץ ישראל היא לסרב לחיות כאן. יש דרך חמורה יותר לדחיית המקום המיוחד של ה': להתייחס אליה כאל פיסת נדל"ן.

      תארו לעצמכם שהאוהב מביא את אהובתו לאותו מקום מיוחד. היא מתבונת בו ואומרת: "זה מקום יפה! אפשר להפוך אותו לנכס נדל"ני. אפשר לחלק אותו ל-50 מגרשים, כל אחד בגודל 50 על 60 מטר".

      ארץ ישראל אינה ענין לאומי. היעד "להפוך את ישראל למדינה ככל המדינות" מחטיא את המטרה. מה היה קורה לו מתכנני פירנצה היו מחליטים למחוק את כל יצירות האמנות של העיר, שערכן לא יסולא בפז במטרה להפוך את פירנצה "לעיר ככל הערים". האוצר שלא יסולא בפז של ישראל הוא זהותה היהודית הייחודית, כוחה הרוחני, קדושתה.

      ארץ ישראל לא נועדה להיות מקלט מפני האנטישמיות. היא לא השיגה מטרה זו. ישראל היא המקום היחיד כיום בעולם בו יהודים רבים נהרגים רק משום שהם יהודים.

      ארץ ישראל אינה בהכרח המקום בו יהודים שולטים. כן, יש בישראל נשיא יהודי, וראש ממשלה יהודי, חברי כנסת יהודים, ראשי עיריות ופקידים יהודים. ויש בה גם פושעים יהודים ונרקומנים יהודים.

      ארץ ישראל היא המקום המיוחד שהקצה ה' לו ולעם ישראל.

      איך נוכל לדחות מעלינו הזדמנות כזאת?

      אכן כן "אין לנו ארץ אחרת"

        22/10/09 10:08:


      יפה נכון ופטריוטי.

      תודה לך דינה.

      בני

        22/10/09 07:18:


       מגה אנימציות - מנצנצים/נוצצים להורדה

      תודה שהבאת

      שרי*

        22/10/09 06:31:
      בוקר טוב לך,

      אם ומולדת..
      כבר אמרנו...?
      תודה שהזכרת
      חיוך
      יום אור
        22/10/09 06:29:


      לזה קוראים מזל!

      גם בקצה העולם אם צריך לקרות משהו הוא קורה!

      סופ"ש נעים

        22/10/09 01:08:


      זה גם אומר שייש לאם הרבה השפעה על הבחירות של הילד.

      גם בנושא של אהבת הארץ והמדינה ללא תנאי .

      טוב דינה המסר .

        19/10/09 11:25:

      צטט: the rod ranner 2009-10-17 20:50:59

      ישן אבל אקטואלי וחשוב.

       

      אכן חשוב, תודה על ההשלמה

       

       

       

        17/10/09 20:50:

      ישן אבל אקטואלי וחשוב.

       

      פרופיל

      dipis
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין