הגיגים שכאלה
פוסטים אחרונים
- לא סתם 20/4/15
- נאלמתי 24/3/14
- שאלה... 25/8/13
- פרידה מזהרירה... 2/1/13
- בוקר של תובנות 27/11/12
- סמנטיקה?? 22/11/12
ארכיון
0
ללא שם
ובשעת בין ערביים, בזמן הזה שמפריד בין היום שהיה לסופו, נתתי לעצמי להפרד גם ממך באופן סופי ומוחלט. רגשותיי אינם נתונים עוד לאנשים, שלי הם, ואיני מוכנה להפרד מהם. איני מוכנה לסמוך על מישהו שעלול לעשות את מה שאתה עשית. כשם שלקחת את רגשותיי העמוקים ביותר, נכנסת למקום שהיה שמור רק לך בלבי, מקום שלא נתתי לאיש למלא, כך החלטת להשאיר חותם עמוק וצורב, צלקת שאצטרך להתמודד איתה יום ביומו. רמסת כל חלקה טובה שהיתה בי והשארת אותי עם כאב ותחושת בגידה בידיעה שלא אוכל להסתכל עליך שוב באותה צורה. ובשעה הזאת, בה אני נפרדת מיום וממך סופית, אני איני שלמה ואיני מאושרת, אלא מתמודדת עם איסוף השברים ומקווה שיום אחד אצליח להביט בך ולראות את האדם שאהבתי עד עמקי נשמתי ולא את זה שהרג בי חלק. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בס"ד
כתיבה טובה יכולת ביטוי מעולה ,
ולתוכן,,,,,, עזבי,,, כמו שאומרים ,,, תעבירי דף ,,,
באופן כללי / ומניסיון אישי
בחיים נכונו לנו עוד הרבה אכזבות,, שמחות,, ואושר,, ובכיות עם מלאי של דמעות,, וצחוקים עד אין סוף,,
צריך להיות תמיד להיות מוכנים לקבל את הכל,, למרות שלעיתים קשה , והלב צובט וכואב,, אך הזכרון לעד בליבך ישאר
תמשיכי לעלות מעלה ,,,,,, המדרון תלול,, והירידה מסוכנת,, אבל בסוף ,,, הנוף מעלף ,,
בהצלחה
תודה... רק תראה לי איפה האומץ מצוי...
זה תמיד הדדי, אהובה
היא כבר פה, אבל קשה לה להיות נוכחת...מחבקת אותך יעלי יקירה.