"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
פיצול אישיות
לפני כמה שנים נתקלתי באחד הספרים של ג'וליה קמרון (זו שכתבה את דרך האמן) בתרגיל שבו הייתי צריכה למצוא בעצמי דמויות שונות שאחראיות על צדדים שונים באישיות, כגון הדמות האחראית, הדמות ההרפתקנית וכו', ואז לתאר אילו פריטי לבוש יש לכל אחת בארון. התרגיל הלהיב אותי בזמנו עד כדי כך שתקופה מסוימת ניהלתי יומן בשם כל אחת מהדמויות (שהגיעו בשלב כלשהו ל-15 דמויות שונות). הפעם האחרונה שכתבתי בשמן היה באוגוסט 2006. היום, לקראת פתיחת השנה האקדמית, החלטתי לחזור לאותו יומן ולשאול כל אחת מהדמויות ממה היא חוששת ואיך היא הייתה יכולה ליהנות יותר מהעבודה. הופתעתי שהצלחתי להיכנס לנעליים של כל אחת מהדמויות ולכל אחת מהן היה מה להגיד. אחת הייתה שמחה אילו הייתי חמורת סבר ואינטלקטואלית יותר, כזו שהרעיונות שלה כל כך עמוקים שאיש לא מבין, אחרת אילו הייתי ממלאת את השיעור ברעיונות מופרכים ומשעשעים יותר ופוצחת לפעמים בזמר כדי להדגים אותן. אחת הייתה שמחה אילו לבשתי גרביונים צבעוניים ומגפי בוקרים, אחרת הייתה שמחה אילו נשארתי במכנסי השרוול המוכתמים בהם אני מסתובבת בבית. אחת הייתה שמחה אילו הייתי מלאת חמלה לתלמידים וקשובה לכל צרכיהם, אחרת אילו העזתי להתפרץ עליהם, להעניש אותם, לא נותנת למאחרים להיכנס ותוקעת להם ציונים נמוכים. אחת הייתה שמחה אילו הייתי לוקחת את תפקיד המבוגר האחראי בשיעור, מכינה אותו באופן מדוקדק ויודעת כל שנייה מה אני הולכת לעשות, אחרת אילו יכולתי להיות פאסיבית לגמרי ולהעביר את האחריות לתלמידים (שיכינו רפרטים, למשל), וכן הלאה וכן האלה. מה שהבנתי מכל זה שאי הנוחות העצומה שלי נובעת מהבוץ האפרורי שלתוכו אני שוקעת בגלל הצורך לספק את כל הדמויות האלו. אילו רק יכולתי להיות דמות מובהקת, אפילו דיכאונית מובהקת, לא הייתי מחוקה כל כך. אילו רק יכולתי אפילו להתפרץ בבכי בשיעור או לחילופין לרקוד היה אפשר ללעוג עליי או לרחם עליי אבל הדמות התפלה הזו שאני לוקחת איתי לשיעור קשה אפילו לטעום אותה. |
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
העיקר שלא שימי תבורי.
שימי (שמעון) זה אח של סימי (סימה)
האות בשביעית לפני ה................
1. רואים שאת המהדור הישן. כיום התלמידים מחלקים ציונים למורים.
2. התכוונת למינורי כמו במוזיקה? סתם.
3. תודה.
4. מי זה שימי?
1. התלמידים הם תלמידים, לא חברים. תפקידך לחלק ציונים, לא תפקידם.
2. ההתנהגות שלך מינורית, זה לא מעיד על אפרוריות או תפלות.
3. מי שייודע לצייר כמוך, לא יכול להיות משעמם.
4. שימי ........
ואני חשבתי שאצלך לא משנה מה המלך ילבש הוא ישאר ערום.
רעיון נפלא
נראה לי שהלבוש יעשה הבדל
ואולי
תספרי חוויות?
תודה רבה לך שרלה. אני אוהבת תגובות שטוטניקיות למרות שאני לא רואה פה הרבה שטויות. מאחר והדמות הביישנית לא מרשה לי לפרוץ בשיר החלטתי על רעיון אחר לתת ביטוי לכל אחת. החלטתי בכל שיעור ללבוש בגדים שהיו יכולים להיות בארון של אחת מהן. כך לפחות, גם אם כל הזמן אהיה אחידה ומשעממת בדיבור אגוון לפחות בלבוש.
פוסט נפלא
דוקטורה מדהימה
הצלחת להכנס לנעליהן של דמויות כל כך מעניינות ,צבעוניות ומרתקות , זוהי הצלחה זהו גילוי , לא כל אחת יכולה לעשות זאת.
לי זה מרגיש שאלו בעצם נעליך שלך וכל הדמויות המעניינות האלו הן את. אחרת , איך אפשר בכלל לדמיין אותן?
ואותי מעניין למה עם כל השפע הזה את מרגישה את אותה מועקה של חוסר צבע.
מעניין שעם שתי הדמויות שלך הנקשרות לציור ולחתולים את חופשיה צבעונית ומאד שלמה , בהרגשה שלי.
אם הייתי תלמידה שלך הייתי רוצה שלפעמים תבואי עם גרביונים , לפעמים תשירי , לפעמים תבכי
בקיצור תעשי באמת באמת מה שתרצי.
ואולי אני מדברת שטויות ..... מה 'כפת לי היום אני שטוטניקית וגם סומכת.
סומכת שאת תמצאי כבר משהו בדברי.
תודה על התגובה המפרגנת. המושגים: "איזון" ו-"גישור" נשמעים לי מעניינים בהקשר כי הם לא רומזים על "ערבוב" חסר צורה, אלא על סוג של הרמוניה בין ניגודם שלכל אחד מהם ניתן מלוא המשקל. בקשר לשם הפוסט, את צודקת, הוא ניתן קצת באירוניה. אני יודעת שאני לא סובלת מפיצול אישיות, בטח לא במובן הקליני.
עוד דבר-את לא דמות תפלה-לדמות תפלה אין גיוון כל כך עשיר וצבעוני באישיות!
זה נפלא,זה מעניין אבל לא תפל...
הי קראתי את המאמר שלך פעמיים-נהנתי מהתאורים אלא ש חיפשתי את הכותרת"פיצול אישיות" . מה שראיתי זה יותר מרכיבים באישיות שלך ולא אשיות מפצלת.
אני לא פסיכאטרית וגם לא מבינה גדולה בתחום אבל ממה שנראה מהמקום שלי הוא שיש שאיפה לאיזון.
זה תרגיל יפה שמשקף את הרעשים שביפנים,תני למרכיבים לשוחח בינם לבין עצמם ותשאלי מהם צריכים כדי להגיע לאותו איזון(מהו האיזון עבורם).
בפשטות תבצעי גישור בין כל המרכיבים(האישיויות שהעלת). נראה לי שאת בדרך הנכונה להגיע לשם.
דניאלה כמי שמכירה את ענת ואת מה שהיא כותבת על עצמה,מצפה מעצמה היא מהמחמירות מאוד
ואם את שואלת אותי, בעיני היא לא מפרגנת לעצמה. כך שתחושתך העמומה לטעמי צודקת.
ענתי,אני מקווה שתקבלי בהבנה את תגובתי לדניאלה.
אויש, ממש לא אשמתי שקודם התגובה שלי יצאה ללא תגובה. איכשהו התגובה שלי לא נקלטה.
כתבתי לך קודם כל שמאוד מחמיא לי לי ההשוואה לפסואה ושאכן המקרה שונה כי אני לא הלכתי עם המשחק עד הסוף. זה לא שהיה לי צורך בוער למצוא 15 "דמויות". הכל התחיל כתרגיל וראיתי שהאפשרות להפריד לדמויות מבהיר לי כל מיני נטיות שקודם לכן בילבלו אותי. חוץ מזה הכי כיף היה לספר מה יש לכל אחת בארון.
אנשים לא אומרים את כל האמת בפנים, אבל לפעמים נראה לי שהם רומזים משהו כזה (חוץ מזה בשנה שעברה במשוב של הסטודנטים מישהו כתב שאני משעממת.
הי ענת,
ומה אומרים עלייך חברייך בבית הספר?
גם הם אומרים שאת תפלה?
יש לי תחושה עמומה שאת קצת
קשוחה עם עצמך
או שאולי לא הבנתי את הסיטואציה
כולי התפעמות מהרעיון שלך. אף פעם לא עלה בדעתי מחשבה דומה.
זה נשמע לי מאתגר ומרתק עד שבא לי גם כן לנסות, רק שלא אתחיל לריב עם עצמי :)
בכל אופן, הרעיון לבחור לעצמך 15 דמויות שונות הזכיר לי איך לא, את המשורר הדגול פסואה, אשר חיבר את כתביו תחת מספר רב של שמות עט, 70 לכל הפחות. בניגוד לשמות עט רגילים, אלה ששימשו את פסואה היו דמויות מפותחות, בעלות ביוגרפיה, אישיות וסגנון כתיבה משל עצמן. חלקן אף קיימו ביניהן מערכות יחסים מורכבות וביקרו זו את יצירתה של זו. דמויות אלה, שהיו כולן פרי-רוחו של פסואה עצמו, כונו בפיו הטרונים.
מעניינת לא פחות השאלה: מניין הצורך הבוער לחלק את הדמות ל-15 דמויות משנה, כאשר כל אחת מייצגת תכונת אופי מסוימת וכאשר הלוגיקה שלי אומרת שהן זקוקות אחת לשנייה מתוקף אופי-החלוקה שעשית ביניהן.
נראה לי, שאצל פסואה העניין פחות מורכב, כי ההטרונים היו שונים-בתכלית וניהלו חיים שלמים ויחסים מלאים עם יתר העולם.
תודה על פוסט ואשכול מרתק,
לולה
נראה לי שהאפרוריות אצלי לא באה לידי ביטוי בעיסוקים אלא בנוכחות. ולגבי הכישורים את צודקת, יש לי כמה אבל בשום דבר אני לא מצטיינת (אולי מחוסר כשרון מובהק, אולי מחוסר התמדה והעמקה).
גם בגוש האפור עדיין רואים את הצבעים.
לדעתי "הבעיה "שלך אם אפשר לכנות אותה בעיה , היא שאת כנראה מאד מוכשרת , שיש לך כישורים רבים ויכולות בשטחים רבים ושונים.
כאדם סקרן מעצם טיבעו כנראה את רוצה להתנסות בכל מה שמסקרן אותך , ועל כן את בודקת כל פעם גבול של תחום אחר ,
את מתנסה כל פעם במשהו חדש ויש בכך הרבה סיפוק אך לעיתים קרובות גם באותה מידה מאבדים
עניין ..
וההרגשה כאן היא של התפתחות לרוחב, כביכול אינך מעמיק או נשאר דלוק על עניין אחד..
ואולי כאן גם צומחת התחושה שאתה תקוע במקום ..מכאן אולי תחושת האפור ..
האפרוריים האמיתיים יש להם יכולת אחת או שתיים ואז הם מתמקדים בה .
על פניו הם נראים יותר ממוקדי מטרה ,אולי על פי אמות המידה של החברה מצליחים יותר ...
מאושרים יותר? אני מסופקת....
אם כך זה לא כל כך נורא. אפשר לתקשר איתו רק בימים הטובים וברעים לשלוח אותו לאויבייך.
הרגתותי...את? אין מצב שאת מתקרבת לכל זה.
תקשיבי שכחתי לציין את עניין התדירויות
כי יש סוג של מקצב של כמה ימים הטוב שבו
פעיל ולא עוברים 3 ימים והילד הרע יוצא
בסערה ומחפש לתקוף משהו,מישהו ...הגבתי
הרעיון הגאוני שלך עם הג'וק שהוא שלח לי....
זה נשמע כמו תיאור קלאסי של דר' ג'קל ומיסטר הייד או במונחים של יונג האגו והצל. האמת היא שנשמע לי שהוא פסיכוטי לגמרי. אני מקווה שהדמויות שאני תיארתי לא מציבות אותי באותה קטגוריה. עד כמה שאני יודעת אני די עקבית בהתנהגות שלי גם אם היא מורכבת מרצונות שונים (דרך אגב, לא גיליתי בעצמי את "דמות הסוטה").
נראה לי שהבנתי מה מקור אי ההבנה ביננו (תמיד התובנות הכי טובות מגיעות בזמן טיול הבוקר עם הכלבים, לא?). את התייחסת לדמויות כאל תפקידים (תפקיד הרעייה, המורה, החברה, עקרת הבית) וזה בכלל לא האופן שבו אני תופסת את זה. לדידי הדמויות הן תכונות אופי שונות שבאות לידי ביטוי ברצון להתנהגות שונה (הפחדנית, ההרפתקנית, הדכאונית, היצירתית, העצלה, האחראית - זאת שדואגת שגם כשממש אין לי חשק אתפקד בצורה סבירה, האקזיביציוניסטית, הביישנית, וכו'). לכן, כשאת אומרת לי להיות אני אז זה יכול להיות כל אחת מהן. קשה לי להאמין שהאני הוא מקשה אחת אלא ריבוי של תכונות ורצונות שונים.
איזה כייף של פוסט, לא בגלל שאת "סובלת",חלילה
אלא שאלו נושאים שאני עסוקה בהם מאוד.
למשל הדמות שעליה כתבתי את הפוסט
האחרון שרודף כמה אנשים פה בקפה.
כי די מהתחלה כשהוא הציג את דמותו
עם הפן הספרותי תרבותי, ועם יכולת כתיבה
טובה ועם עברית מצוחצחת ורהוטה לחלוטין
אפשר היה לזהות את הפן המשכיל ואוהב התרבות שבו
סיפר לי שסבו גידל אותו, שכל שועי הארץ באו לביתו
ושהוא ירש ספריה של ספרים שגדולי הסופרים בארץ
העניקו לסבו וחתמו על העותק.
חובב ארכיטקטורה ועסוק בכאב רב בנושא גשר המיתרים
כמובן שהוא ירושלמי[שכחתי לציין] שורשי.
מדבר בנימוס ומאוד עדין בכל הנוגע לתחום המיני ,מעולם לא שמעתי אותו אומר
משהו בקונוטציה מינית עשהוא מזוהה עם החלק הטוב
נקרא לאישיות הזאת :האיש הטוב
[הוא אדם שברור שהוא סכיזופרן]
ושוכן בו ילד ממש דחוי ואומלל שנדחה על ידי הוריו,[גודל על ידי סבו]
שמייד תוקף איך שהוא מזהה שמישהו מסרב לו
לאחת מגחמותיו, ופה האיש המשכיל נכנס לז'רגון
של אדם אחר עם שפת ביבים שמבטאת חרדות אימה
וכמובן קשור מאוד לג'וקים[מוטיב הג'וקים חוזר המון כשהוא מחובר לילד הרע]
ואיומיו אגרסיביים מלאי תיאורים של מה שהוא יעשה לאדם שפוגע בו.
ואני מזהה ילד ולא איש מבוגר [בערך בגיל התבגרות]
ופה יש השתלחויות המתארות אברי מין באופן פרוע לחלוטין
מנוגד לאיש "הטוב" שלמעלה.
כמובן מתלווה לכך תיאורים של "אני למדתי פסיכיאטריה" "למדתי אדריכלות"
תיאורים של יודע הכל ולמד הכול ושאף אחד לא ילמד אותו על בני אדם
כמובן שכלל בני האדם ניבזיים רעים ומתנכלים לו כל הזמן[ואז יש תאורי פרנויה מחרידים]
והרי לך נושא שבחרת ואני חווה אותו פה בקפה כבר כמעט 3 חודשים.]לא ברצף]
מעניין שגם חברה שמכירה אותי כבר שנים הגיבה כך ואמרה שאני דמות צבעונית אבל אולי אני לא מחצינה את זה. הסברתי לה שכשצבעים מתערבבים יוצא צבע בוץ אפרפר חום כזה (בטח את זוכרת מהילדות פלסטלינה צבעונית שערבבו בה את כל הצבעים ויצא צבע יאק) וזה מה שקורה כשכל הדמויות האלו שנמצאות בפנים יוצאות החוצה - הן נראות כמו בליל צבעים חסר צבע.
התגובות שלך מאוד נעימות לי ולפעמים נראה לי שאת מכירה אותי מצוין.
אולי לא הסברתי את עצמי בצורה טובה כשהשתמשתי במלה "לרצות". זה לא שאני קמה בבוקר ומחליטה לאיזו דמות לתת מקום באותו יום, זה יותר דומה לקונפליקט לא מודע שמחליש אותי ולכן דווקא להעלות אותו למודעות באמצעות הדמויות האלו מקל עליי קצת. כ"ששמעתי" מה יש לכל דמות לומר, די הופתעתי, כי בתוכי התחושה היא של מועקה חסרת הסבר וחסרת צבע.
אלו שתי דמויות. אחת אוהבת חתולות, אחת אוהבת לצייר.
היי ענת.
מעט מוזר לי לומר לך ,שאני לא רואה כל אפרוריות במה שאת מתארת אלא רב גוניות.יחד עם זאת אני הרי יודעת ,כמובן, שההגדרה /הבחנה היא תמיד בעיני המסתכל.
העובדה שקל משום מה לראות את חצי הכוס הריקה, לא משנה את העובדה שיש גם חצי כוס מלאה.
לפי מה שתארת את אחת הדמויות הססגוניות שאני מכירה . עם כל הדמויות החלקיות שיש בך, הסך הכל די מדהים .
יותר מדהימה אותי התכונה המוזרה הזו של אנשים לפתח עוורון לגבי ערכם.( לא צריך להסחף דווקא האפרוריים מלאים בערך עצמם... חחח )
לא ברור לי למה הפסקת להעריך צדדים אלה באישיותך אולי בגלל קושי להחצין אותם..
(אחרי הכל אנחנו מקבלים את הדימוי העצמי שלנו גם דרך הפידבק מהסביבה )
בין כך לכך זה לא משנה כלל , הם נמצאים בך אם תרצי או לא תרצי.
זאת לפחות דעתי
וכרגיל שוב אני נהנית מהצרות שלך...או בעצם מהדמויות שלך
לילה טוב לך
אני מאמינה שתשתחררי מתחיל - מלהחליט לא להחליט, אם יש מילה שאני ממש לא סובלת בעברית זו הקלישאה "תזרמי", אבל יש בה משהוא שעלי להסכים איתו, והוא היכולת לקחת רציונאלית החלטה לנסות הכל, ולראות אחר כך איפה מתיישב לך טוב,
תארי לך אדם שיש בתוכו 15 צדדים חשובים, שכל אחד מהם חלק מאישיותו, שכל אחד מהם תובע את מקומו בבמה,
גם אני, את, כולנו ממלאים אחר איזו הבנייה חברתית שגורמת לנו להתנהג כפי שאנחנו מתנהגים, כולנו שמים על עצמינו מסיכה שמתאימה לסיטואצייה, שבעצם משתיקה שוב ושוב קולות פנימיים שאומרים אחרת, ואחר כך, כשאנחנו מבוגרים יותר, אנחנו מביטים אחורה עם איזו תחושה של פספוס, ואני שואלת למה, למה צריך, ואולי תגלי שאותן 4 שעות תעבורנה אחרת לגמרי אם תרשי לעצמך להיות את - ואז יגיע יום שתשמחי בשעות האלה כי טוב לך בהן?, שם ובכל מקום אחר,
לפעמים אנחנו מתקשים לבחור בבוקר איזו יישות מבין ה 15 תתאים כחליפה לאותו יום, לרַצות, ואז זה מוציא את החשק והופך מעמדים לכאלה שלא נוגעים,
את עוטה על פנייך פני רעייה כשאת עם בן זוגך, ואולי יבא לך להתנהג אחרת פתאום, וזה יוסיף נופך?
את ענת של סיטואציות מסויימות ביום יום, של פנים והתנהגויות, שיש מאחריהן המון שרוצות להתממש, להתבטא,
תשתחררי משמעו היי יותר את, יותר ספונטאנית,
אני חושבת שבגלל זה אני אוהבת כל כך את החבר'ה שלי,
איתם- אני יכולה להיות- אני.
(-:
אני אגיד לך למה, כי ארבע שעות של הוראה גורמות לי לחוסר שקט בכל שאר השבוע וחבל כי העולם מלא קולות נעימים וריחות של חמסין ורציתי להבין למה כל כך קשה להתעלם מהחשש ולחיות את החיים.
את באמת מאמינה שאפשר להגיד למישהי "תשתחררי" והיא תשתחרר וזהו?
ואני שואלת, דווקא משום שאני גם מאמנת אישית בין שלל מקצועי, למה לא לפשט את החיים, למה לשאול 15 דמויות שיש בנו מה היו רוצות ולתת להן דרור, הרי זה מוסיף לבלבול, רק אחת אי אפשר לבחור כי כל השאר עומדות בתור, וכולן יחד- סלט שלם.
למה לבחור? למה לשאול? כדי להתחבר עם הכי נטו שלך?
את רוצה ליצור לעצמך איזור נוחות שלך? למתג עצמך כאדם וכמרצה באופן שהכי ירגיש לך את?
אל תחשבי על זה,
פשוט היי את, מה שיוצא מתוכך,
הכי טבעית שבעולם, הכי פחות מכניסה לסכמות,
פשוט את,
תשתחררי,
וענת הנכונה, שיש בה בעצם הכל, תתעצב מול עינייך במהירות.
עבדתי שנים על פי שני הספרים האלה וגם עוד ספר שנקרא THE VAIN OF GOLD, שאפילו מקסים עוד יותר. בשלב כלשהו נטשתי את דפי הבוקר ובילויי האמן, למרות שלפעמים אני מתגעגעת. האמת היא שהתאכזבתי קצת מהאוטוביוגרפיה שלה, שגם אותה קראתי.
ענת יקרה,
ג'וליה קמרון עושה עבודה נפלאה
אם כך הצליחה לשכנע אותך ולעבוד
על פי הנחיותיה.
אני עכשיו עם "דרך האמן בעבודה"
את דרך האמן עברתי לפני כשנתיים.
מאוד התחברתי אליה ואל רעיונותיה
אם כי ראיתי שבאינטואיציה פעלתי
על פי דרכה גם לפני ש"פגשתי" בה.
כן זה תרגיל שווה. כדאי לנסות. לצערי אני לא מצליחה להתמיד בדברים ולכן כל כמה שנים אני מחליפה את התחביב שלי אז גם הפסקתי עם הכתיבה היוצרת. דווקא את נראית לי מישהי שיכולה לרתק תלמידים.
התרגיל נראה מאוד מעשיר-גם היום את לומדת במסגרת כתיבה יותרת? לגבי להיותמורה, זה נראה לי משימה מאוד קשה! ניסיתי פעם
ולא חזרתי לזה*
לא ולא
אני חושבת שהרבה מרגישות כך רק שהן אולי לא אמיתיות
לכן אולי יותר קל להן.
נראה לך שמי שמתלונן אמור להיות נקי מפגמים.
ואז את מתלוננת עליי שאני רוצה יותר מדי :-)
כי הן אני.
"מה שהבנתי מכל זה שאי הנוחות העצומה שלי נובעת מהבוץ האפרורי שלתוכו אני שוקעת בגלל הצורך לספק את כל הדמויות האלו."
למה לספק אותן בכלל?
"מה שהבנתי מכל זה שאי הנוחות העצומה שלי נובעת מהבוץ האפרורי שלתוכו אני שוקעת בגלל הצורך לספק את כל הדמויות האלו."
למה את צריכה לספק אותן בכלל?
תודה רחל. אחוות מורים זה מנחם. תמיד נראה לי שכל השאר יודעים בדיוק איך לעשות את זה ורק
אני מבולבלת.
ראשונה להגיב.
ענת יקרה!!!
גם אני מורה.
יודעת על מה את מדברת.
אחת הייתה שמחה אילו הייתי מלאת חמלה לתלמידים וקשובה לכל צרכיהם, אחרת אילו העזתי להתפרץ עליהם.
כול כך מבינה אותך.
את כול כך בן אדם.
בטוחה שגם מורה טובה.
התעודדי בחורה.
אני בטוחה שיש לך מהכול.
תודה.