אני שונאת לריב,

וכך מצאתי לי שיטה איך לנטרל את הכעס כשהעצבים מתחילים לעלות לי...

אני פשוט מדמיינת אותו כמו התינוק שהוא היה וככה יותר קשה לי לכעוס עליו,

גם מהבחינה שתינוקות הם כאלה תמימים ופגיעים ואין בהם טיפה של רוע,

וגם תמיד כשמישהו כמתקיף זה מגיע מנק' התורפה שלו ובצורה היותר "ילדותית" שלו.

ככה גם יותר קל לי להבין אותו וגם לחמול אותו על איך שהוא מרגיש בתוך הסיטואציה.

בעצם הגודל שלנו הוא רק אשליה כי כולנו אותו הדבר בפנים.

זה לא תמיד קל כשהעצבים מציפים וגועשים אבל צריך להיזכר, לעשות פאוזה ולנסות...

בהצלחה!