
פרשת השבוע היתה פרשת בראשית. הפרשה הראשונה בחומש הראשון.
ויצא לנו <לי לסמי לסוסו לסחבקית ולסימונה> לשוחח על אחד הנושאים בפרשה:
רצח הבל- על ידי אחיו- קין.
שני אחים, שנולדו לאנשים היחידים בעולם <אדם וחווה>. ההורים קצת מדוכאים, כי אלוהים זרק אותם מגן עדן. אבל עדיין- הם האנשים היחידים בעולם. חיים בכיף ביחד עם הילדים. הם והחיות בעולם. וזהו.
קין הלך על עבודת אדמה .יענו חקלאי. בטח גידל קצת אננס, קצת בנדורה. אורגני< או שלא > כל ספר שהוא כותב בתחום, הופך להיות רב מכר< היות והוא הספר הראשון בתחום>
הבל הולך על גידול צאן. קצת עיזים. קצת כבשים. חלב. גבינות. אולי אפילו מילקי
בסך הכל חיים דבש.או סילן. או סתם ממרח חרובים. לא נראה שהיו להם בעיות פרנסה. יתירה מכך, לכל אחד מהם היתה בלעדיות בתחום שהוא בחר. מונופול בלי מתחרים. מה רע?
שני אחים. בטח שיחקו כדורגל ביחד. צחקו אחד עם השני חוויות עם הג'ירפה שגרה להם מול הבית. גסויות על התקופה שאבא ואמא היו נודיסטים. יצאו לפיקניקים עם ההורים. כל דבר נורמאלי ששני אחים עושים.
אז אולי היתה קינאה ביניהם. אולי. אז אולי חווה פינקה יותר את הבל. אולי. אולי אדם נתן להבל יותר תשומת לב. אולי.
ועדין לא ברור, מהיכן מגיעה חמת הזעם שמביאה את קין לרצוח את אחיו.
הרי בסך הכל, אלוהים התלהב מהמתנה שהבל הביא לו, יותר מהמתנה של קין. אז אלוהים העדיף באותו יום, לקבל פרומעז וקוטג' על פני קיווי או עלי מנגולד. אז מה?
זאת סיבה לרצוח ?
עלתה בנו המחשבה, שאולי הבל הקניט את קין. אולי. ועדיין? עלתה בנו המחשבה, שאולי זה היה הקש ששבר את גב הגמל? שאולי הבל היה מועדף על ידי הוריו, על ידי נשים, ועל ידי כל היתר <כמה שכבר היו> ואולי זה שאלוהים גם העדיף את המתנה שלו- שברה את קין סופית?
לא ברור. לא ברור בכלל, איך סיבה כזאת יכולה לגרום לאח לרצוח את אחיו.
הדבר היחיד שעלה לנו בראש, שיכול, אולי, לתת איזה הסבר <לא ממש משכנע> הוא עניין הראשוניות שברצח שהרי עד אז מעולם לא רצחו. מעולם לא הרגו. עד אז- אף אחד לא חווה אובדן . יכול להיות שקין פשוט לא הבין את המשמעות של מעשיו. אולי. ואולי לא.ואולי למה לא
מה שבטוח- כשמישהו מביא לכם מתנה, אז תתלהבו ממנה, בדיוק כמו שאתם מתלהבים, מהמתנה שאחיו הביא לכם.
just for sure :)
|
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
די ..נו...
את חייבת להיות חזקה...
בשביל החיות:)
מה?!
ד"ר דוליטל לא באמת מבין את שפת החיות?! מי אמר לך את זה???
אני שבורה לגמרי
את הורסת לי סיפורי ילדות שגדלתי עליהם שנים...
בסוף עוד תגידי שד"ר דוליטל לא באמת מבין את שפת החיות?
ואז...מה יהיה?
אה, אז תגיד שאתה מחפש היגיון! :)
לפי ההגיון שלך, זה גם אפשרי שחווה הייתה האמא והסבתא, לא?
:)
אם זה הפאק היחידי שמצאת בתנ"ך, הסתדרת ;)
(בכל מקרה, המין האנושי, גם לפי התנ"ך, הוא לא מצאצאי קין או הבל... תבדוק)
אבל חווה היתה חייבת להוליד לפחות בת אחת.
ואחד האחים של אותה בת היה חייב לעשות איתה ילדים.
אחרת יש פאק בסיפור.
אא"כ זאת באמת החסידה שמביאה אותם:)
בתנ"ך קיימים הרי כמה סיפורי בריאה, זה המפורסם שכולנו מכירים "ויהיה בוקר ויהי ערב..." דווקא כולל בריאה של זכר ונקבה שווים ("זכר ונקבה ברא אותם... בצלם אלוהים..."), רק הגרסה השניה ממקמת את האישה במיקום נמוך יותר... מעניין לחשוב למה בזכרון הקולקטיבי שלנו מערבבים בין הגרסאות, לטובת הגבר.
מעבר לכך, תפיסת הראשוניות תופסת חלקית - בכ"Z, קין הוזהר לפני כן - ויש מי שטוען שאלוהים רצה לחוס על המין האנושי.
אגב, לחווה לא היו בנות... כך שאיש מהם לא נישא לאחותו. אני מעדיפה לחשוב שהסופרים המקראיים אפשרו בשלב ההוא את קיומן של תרבויות ומסורות של עמים אחרים (וכך גם אינטראקציה עימם לא נשללה אוטומטית) ולכן לא טרחו להסדיר את הפער. בניגוד לימינו.
גילי
פרס נובל לחקר התנך מוענק לך.
תתכונני- נוסעים לשבדיה
:)
ברור שהעיקר המחשבה.
לדעתי את הבחורה הכי לארג'ית שהכרתי.
לארג'ית במחשבות אני מתכוון.
:)
היי, הרגע הייתי בפוסט הבא שלך , עשיתי יו טרן וחזרתי לכאן עם תובנות חדשות:
מסתבר שהרקע לרצח היה צנצנת החריף שהבל שפך לקין לתוך הפיתה עם הקבאב.
העיקר שמאז יש המון עבודה ל"עורכדינים"
בגלל זה אני לא קונה מתנות.
וכשחושבים שאני קמצנית
אני דווקא אומרת שלא, במחשבות
שלי רציתי דווקא לקנות מרצדס.
כרטיסים להצגה בהבימה.
ח - ווילה בקיסריה.
גם כרטיסים לטיול מסביב לעולם
ואפילו להפקיד איזה מיליון שקל
ככה סתם, שיהיה לבזבוזים,
ואז חשבתי שבטח ירצחו אותי
כי קשה לעמוד ברף הזה שלי
אז וויתרתי.
(וזה שאין לי כסף לכאלה מתנות
אף אחד לא צריך לדעת.
העיקר המחשבה. נכון?)
;-)
מה שמוביל למסקנה, שגם אם הוא היה יודע שאסור לרצוח, הוא היה רוצח.
כמו בימים האלה.
כולם יודעים שאסור לרצוח, וזה רק מתגבר.
תודה שבאת.
תבואי עוד.
:)
אבל זה כיף לראות שהגעת לאותו רעיון
:)
יכול להיות. קנאה היא רגש חזק מאוד.
למרות שבדרך זה לא מוביל לרצח <אא"כ מעורבים יחסים רומנטיים>
הראשוניות של הרצח כתאווה בסיסית - שגואה מתוך הבור שפוערת הקנאה וחרדת ההתאינות שאיתה : שאם מתנתי לא זכתה לאותה הכרה - זה אני שלא זוכה להכרה הנכספת - אני שאולי בכלל איני, כל עוד לא זכיתי להכרה ולגמול הרגשי --- חייב כדי להרגיע את אותה חרדה - להבטיח את ההכרה הזו לעצמי בלבד - בלי שום יצרן מילקי בסביבה ...
ונורא שאנחנו מוקפים בקלות הבלתי נתפסת של הרצח יום ולילה...וגם הלילה....
אז בתוך שלוליות הדם - תודה על ההזמנה להיות בני אדם - כלומר לחשוב
| בעצם אתה בעצמך אמרת את זה
| בפוסט...
| :)
| יותר מזה,
| הסינגור הגדול הוא
| שיתכן שהוא לא ידע מה המשמעות של
| להרוג
| מה? לא קמים מזה יותר?
|
כן, אבל למה 'בעצב'? למה לא 'בקושי' / 'בצער' או כל ביטוי אחר?
תחושת הבטן שלי היא שיש לזה קשר לשרש ע.צ.ב בעברית, ולמשמעויות הנוספות שיש לו - לעצב (מלשון 'עיצוב') את הילדים, 'עצב' מלשון 'עצבים' (נוירולוגיה)...
אבל לא מתחברים לי הקצוות...
)-:
תכתבי מה הפרשנויות שאת שמעת.אולי תפתחי על זה פוסט?
בכל אופן, לי לא נראה שהכוונה לאקט הטכני <הכואב> של הלידה, אלא יותר על גידול הילד, והדאגה של האמא לבנה בכל ימי חייו.
החשש והאחריות לילד- זה ה "בעצב".
זאת, אולי, הסיבה שברירת המחדל היא שילד יגור עם אמו ולא עם אביו <כאשר יש צורך לבחור בין השניים>, ושהנטל הפיזי והנפשי, הוא בד"כ על האם<בלי לזלזל, כמובן, בדאגה של האב>
הכל בחזקת אולי, ובלי לזלזל באבות.
מסכימה עם הפרשנות שלך. גם אני חשבתי ככה.
יש לך משהו לגבי 'בעצב תלדי בנים'?
שמעתי המון פרשנויות ואף אחת לא התקבלה על דעתי...
ברוכה הבאה
ותודה רבה:)
הרבה זמן לא קראתי טקסט שכל כך נהניתי ממנו
טקסט נפלא וגם אתה
שמחתי
בוקר טוב גם לך:)
קודם כל- שמח לראות שאת בן אדם אופטימי:))
אני לא יודע למה נכתב הסיפור, אבל את די צודקת בעניין הרוע שיש בעולם.
וככל שאני מגיב לתגובות, מתחזקת דעתי, שאולי המעטנו בכוחה של הקנאה.
ושרגש קמאי של קנאה, <גם על דבר קטן יחסית > יכול להתפתח אצל אנשים מסוימים להתפרצויות שיובילו לרצח.
נ.ב.
את חושבת בקול רם מידי- הערת את השכנים
שערוריה:)
מה שאתה כותב, יכול להיות סינגור רציני לטובת קין.
אולי הוא לא ידע שהרג את הבל, אלא חשב שרק פגע בו?
זה נותן הסבר למה הוא שיקר לאלוהים <שהרי היה אמור להיות ברור לו שאי אפשר לשקר לאלוהים>
בדיוק גולדי. הטעות התחילה בדיוק מכאן.
בגלל זה היה חשוב לי להגיד את זה. כי בשבוע הבא פרשה חדשה...
מצד שני החקלאי מסמל <בעיני לפחות> את הקשר הכי הכי קרוב, אמיתי, סזיפי לאדמה, לפשטות, לראשוניות.
אפילו הצורך הבסיסי שלו< שלא השתנה מאז בריאת העולם> לגשם, מרגש אותי.
<כמו בסרטים שרואים שאחרי שהאדמה חרבה במשך שנים, סוף סוף מתחיל לרדת גשם, והחקלאי מסתכל לשמים, ומניף אליהם ידיים> אגב, המאבק של החקלאי על האדמה, דומה למאבק של הרועה על שטחי המרעה.
תודה לך:)
תודה תודה, אבל אני לא מהדרשנים.
אבל את יכולה- בכיף- לעשות בזה שימוש, לדרשה הראשונה שלך:).
לא משחררת משום עונש, אבל עדיין יכולה לתת הסבר לרצח <מפוקפק- אבל הסבר>.
ואני מסכים איתך בעניין המנגנונים המולדים של טוב ורע.
יחד עם זאת, יש לי הרגשה שעדת קניבלים תתווכח איתך, וויכוח ענינני לגמרי, על זה שאין כל רע- ושזה אפילו טוב, בריא, ומוסרי, לתפוס אדם שטעה בדרך, ולבשל אותו לפי המתכון של : "בישול איטי של בשר אדם אדום ברכז סילן על מצע אורז עם קינמון":)
מה שמלמד שאפילו טוב ורע- זה עניין יחסי, ועניין של סביבה, ושל ותרבות.
יכול להיות שאת צודקת בזה שאת לא קונה את התירוץ הזה.
כמו שכתבתי, גם אני קצת מפקפק בו.
וזה שכל הפושעים הם בכיינים, זה ידוע <במיוחד אחרי שתופסים אותם>
יכול להיות שגם גרו, איזו תקופה, בדירה להשכיר.
ובאמת לפי האגדה, אדם וחווה והחיות יכלו לדבר ביניהם.
אז יכול שמיץ פטל, באמת הגיע משם:)
אותי מעניין.
דיברתי עם אח שלי, וסיכמנו, שכל אחד מאיתנו יביא לך מתנה גרועה- ככה לא יהיו בעיות
זה יפה מה שכתבת על חווה.
וחשבתי על זה שהסיפור של בריאת חווה, הוא למעשה תחילתו התחילית תחילית של קיפוח האשה בעולם.
שהרי קודם נברא האדם. ואחר כך - כשאלוהים ראה שהאדם משועמם "לא טוב היות האדם לבדו"- רק אז - יצרו לו- מהצלע של האדם - את האשה כ"עזר כנגדו".
בסך הכל - הסיפור הזה- לא עשה טוב במהלך אלפי שנים לנשים.
תארי לך, שבמקום זה היה כתוב, שאלוהים ברא את האשה והאיש ביחד, נגיד שאפילו היו מוסיפים פסוק בסגנון "שווים שווים ברא אותם אלוהים".
כמה ניצול נשים, כמה דגדנים כרותים, כמה אלימות נגד נשים היתה יכולה להחסך.
מצד שני, לא ממש למדו את הלקח של "לא תרצח", גם לאחר מכן. אחרי שכבר כן היו מודעים לתוצאות שלו.
ואיך קין והבל עשו ילדים, זאת באמת שאלה מעניננת. מבחינה טכנית- זה היה חייב להיות עם אחותם, כי לא היו עוד אנשים בעולם.
| כשהייתי ילד ונתקלתי לראשונה בסיפור,
| הייתי בטוח שקין באמת לא ידע איפה הבל,
| אולי הוא חשב שהבל פשוט קם והלך משם
| אחרי שרצח אותו,
| הוא פשוט לא הבין שגמר עליו.
| אבל זה כשהייתי ילד
|
| תודה שהזכרת לי
|
אין לי הסבר מלומד או מבוסס כלשהו לעניין הרצח אבל שמעתי פרשנות מעניינת בעניין ההעדפה האלוהית את רועי הצאן.
החקלאות הייתה אם ההתנחלות ואגירת הרכוש ומן הסתם חוליה ראשונה בשרשרת שמגיעה עד ימינו ועד שי דרומי.
ולהבהיר: אינני מעבירה כאן ביקורת על שי דרומי.
מרגע שאדם ראשון נאחז בקרקע, החל המאבק עליה, החלו מלחמות טריטוריה ורכוש. לכן גם נענש קין ונאלץ לגלות מאדמתו לארץ נוד- עונש נוראי של אבדן בסיס הקיום החברתי והכלכלי, אבדן הבית.
יופי של פוסט למחשבה העלית כאן!
תודה.
*
בכל יום שישי אני הולכת לקבלת שבת בבית הכנסת הרפורמי הסמוך לביתי...
לא יודעת למה, אני בכלל אתיאיסטית גמורה, אבל משהו באווירה, במוסיקה, בקהילה...
הדרשה שם על פרשת השבוע שונה מזו של בתי כנסת אורתודוקסים: המון אהבה, חמלה ושלום.
ובכל זאת - הייתי מתה שתבוא ותישא שם את הדרשה המלומדת שלך. מילה במילה.
לנער קצת את הקהילה...
מה אתה אומר? חיפאי, לא?
זהב אתה,
אותי הפרשנות שלך שלחה לספר של מאיר שלו "ראשית" שם הוא מדבר על פעמים ראשונות בתנ"ך והוא לא נתן דעתו בספר לרצח הראשון. אז אי הידיעה משחררת מעונש? לא בהכרח, נראה לי שבכל אדם, גם לקדמונים מביננו, יש אזשהם מנגנונים מולדים בראשיתיים של טוב ורע, טאבואים שאינם קשורים לתרבות או חינוך או היסטוריה. שאלתו של קיין "השומר אחי אנוכי?" חושפת את האינסטינקטיביות של הידיעה שעשה משהו אסור.
לא. לא. לא. היו אז חיות והן הרגו, לא יכול להיות שלא ידע את ההשלכות. לא קונה את התירוץ שלו (ההוא גם רוצח וגם בכיין, נראה לי)
ולהתלהב באותה מידה אני מוכנה רק מהסיבות הנכונות.... ולא מפחד
אבל, אהבתי נורא את הניתוח ואת התשומת לב שנתתם לסיפור.
רוצה עוד
כשזהב שחור פגש בספר בראשית:)
בטח גם שיחקו גם מחבואים
מאחורי הבית של מיץ פטל:)
אינ לי מה להגיד פרט לזה שאני מסכימה עמ עניינ הראשוניות.אבל את מי מעניינ עמ מה אני מסכימה.
ובכלל אתמ יכולימ להתחרות בינכמ מי יביא לי מתנה יפה יותר. אני לא אסגיר אפ אחד.
ואני השבוע עם חווה.
זו שהוכתמה במחשבת הפיתוי.
זו שברחמה נזרעו הבושה, האשמה. זרעים שאת פירותיהם המורעלים אנחנו אוכלים עד היום מלוא הפה.
חווה האשה, מלאת החיים והתשוקה לחוות, לגלות. חווה המרגישה.
האם הראשונה, העסיסית. תמצית הנשיות.
חוה המפוארת.
אני מודה לה על היכולת לחוש, לגעת, לטעום, להרגיש,
ללדת, להיניק, לחבק, להתאחד עם האהוב.
(והבנים זה כבר עניין אחר)
תודה, אחלה פוסט.
:-)