כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    מהלכת ברגלי בחופים של אולי

    שירים רשימות הרהורים תמונות אודיו



    חֶסֶד נוֹשֵׁם
    מְסֹךְ יְינְךָ
    אֶל מִלּותַי
    הוֹתֵר לִי שֵׁם

    כתבה אפרת אמיר

    כל הזכויות שמורות @לאפרת אמיר



    אָבַדְתְּ

    147 תגובות   יום ראשון, 18/10/09, 15:14


    השבוע בתחרות סטימצקי משתתף הסיפור שלי "תרמיל עם ניחוח צועני"

    כדי להצביע ולעיין יש ללחוץ על הכיתובית למעלה מימין

    תחרות סטימצקי 

    הוספתי לטקסט הסיפור  קריאה קולית שמדגישה 

     את קורות הילדה בו

    הכל קודש לעמותת על"ם

    למצביעים פרסי ספרים

    תודה אפרת 

     

     אשמח אם תשתפו פעולה

    --------------------

     

    ממליצה להקשיב לקריאתי את השיר  או לבחירתכם  בלעדיה 

     

     

     

    אָבַדְתְּ



    בֵּין סְדִינִים סְתוּרִים
    וּמַלְבוּשִׁים
    אָבַדְתְּ לִי.



    נֶחְבָּא לִי גֵּוֵךְ
    עִם נִתּוּק חֲבָלַיִךְ.

     


    שִׁבְרֵי אוֹהֲבִים
    שִׁחֵתוּ רַגְלַיִם
    לָגְמוּ בְּרִיחוֹתַיִךְ
    הֹלֶם תֻּפִּים.



    הַבְלֵי תַּעְתּוּעַ
    עוֹמֵמוּ אִישׁוֹנִים
    בְּשׁוּבָם עִם שָׁחַר
    מִנְּתִיב הַמִּלּוּט.




    אֵלַי נִבֶּטֶת
    בְּעַד כְּתָלִים
    נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
    אַתְּ בַּלֵּילוֹת
    אֲנִי בַּיָּמִים .



    אָבַדְתְּ .



    לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
    בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
    זוֹעֲקוֹת מִלִּים.





    כל הזכויות שמורות@לאפרתאמיר









    דרג את התוכן:

      תגובות (147)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/09 10:48:


      "לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.
      "

      --

      עצוב..מרגש*

        31/10/09 19:00:

      אַתְּ בַּלֵּילוֹת
      אֲנִי בַּיָּמִים *
        31/10/09 16:21:

      צטט: ליהי עטיה 2009-10-31 16:20:49

      הי

      תמיד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת

      הלוואי והיה לי יותר זמן 

      מול המחשב

      תודה

      *

       

       

        31/10/09 16:20:

      הי

      תמיד אוהבת לכתוב את מה שאת כותבת

      הלוואי והיה לי יותר זמן 

      מול המחשב

      תודה

      *

        31/10/09 11:57:


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      סיומת אופטימית לשיר נוגע.

      כתיבתך איכותית משובחת. אהבתי. שיהיה בהצלחה.

        30/10/09 17:48:
      הקול שלי, שלך...
        28/10/09 15:37:

      בתור דיסלקט, ההקלטה עזרה לי מאוד. מרגש, ומלא כאב,עד תחושה של חנק בגרון.
        27/10/09 20:04:

      מאת:

      שיר יפהפה. מגיע לך :))

      ציטוט: אפרת Jeki


      אפרת
        27/10/09 15:30:

      זעקת מילותיך

      קולותיהם 

      ואוושותיהם

       

      מקסימים

      תודה רבה 

        26/10/09 19:38:

      שיהיה לך המון בהצלחה,

      אישה אצילה

        26/10/09 10:37:
      אוהב את שתיקותייך שאומרות
        25/10/09 11:09:

      אפרת

      את כותבת מאוד יפה...*

      ומיוחד מאוד בעיניי...לקרוא את המילים...

      למשמע קולך...

      זה מקורי ויפה...

      שבוע נפלא

      מהדס

        25/10/09 06:48:

      שיר עצוב, אבל גם אופטימי

      "לבטח אמצאך"

      יופי.כתוב מקסים.

        24/10/09 09:44:


      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      לא מצטטת, אלא שורות חזקות במיוחד.

      כמו אלה.

      אהבתי.

        24/10/09 04:42:

      תודה ששיתפת אותי בכתבתך יפה היא מאוד!
        23/10/09 21:40:


      אפרת, איזו חווייה. נותרתי נפעם, פעור פה, חסר מלים. כל מלה נוספת - רק תגרע.

       

      תודה לך, יקירה

        23/10/09 18:21:

       זה הכיף שלי לקרוא אותך

      זה אגב מהדברים הראשונים שהכרתי והוקרתי כאן בקפה

      אגב אישית אני מעדיף לקרוא בעצמי ולא לשמוע הקראה,

      הצליל נשמע לי רך יותר, משאיר יותר מקום לפרשנות,

       בעצם ההקראה שלך את מכוונת לפרשנות מסוימת

      אבל אין ספק שהחומרים שלך מצוינים, מעניינים ומגוונים.

       

        23/10/09 08:44:


      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      מה הם המילים אם לא שתיקה ......

        21/10/09 22:18:

      ואני מצאתיך

      בקולך המדהים

      ואני מצאתיך

      במילותייך הקסומות

      ואני מצאתיך

      בזעקותייך האילמות

      ערב נפלא

      גיא

       


      אפרת יקירה,

      כאב חד עלה בי לאחר

      קריאת השיר, וכששמעתי אותך קוראת הוא עוד התגבר,

      מקווה אני שאני טועה בתחושתי,

      נעמה

        21/10/09 17:05:

      אני אוהב לשמוע אותך קוראת את שירייך.

      לפתע דברים שנקראו כהרף עין,

      אלה דווקא גורמים לי לחזור לקריאתך.

        21/10/09 03:11:

      היי אפרת

      לפי שפע יצירתך כמעיין המתגבר (כשהאיכות במילותייך הינה מעל ומעבר) מן הראוי הוא שתוציאי ספר שירים באופן מוסדר ומסודר. אין לי ספק שהוא יגיע אל קהלים רחבים. מכיוון ששירייך כבר יורדים אל הקהל הנרחב אני מניח שאת מחסום החשש כבר חלפת. אם כך, חבל לחכות ולדעתי עלייך לפנות אל הוצאות שונות שיוציאו לך ספר שירים.

      בהצלחה

      יורה 

      *

      שיר קשה

      תוגה

      ואפילה

      ואבדון

      וריק

      ושממון

       

      כתוב נפלא. כמובן

      והקול המרוסק

      העדין , מפרפר

      מעצים את הצחושה.

      תודה, אפרת.

        20/10/09 21:15:
      שתיקת המילים הזועקות שלך,
      המשיכו להדהד עוד הרבה אחרי שסיימתי לקרוא את מילותייך.
      חזק.
        20/10/09 21:11:
      :) *
        20/10/09 20:59:


      דיאלוג יפה ואניגמטי.

      בהתחלה חשבתי שזה דיאלוג של הכותבת עם עצמה, אבל בקריאה נוספת יש לי הרגשה שהדיאלוג מתנהל עם רוח רפאים:

       

      אֵלַי נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים
      נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
      אַתְּ בַּלֵּילוֹת
      אֲנִי בַּיָּמִים .

        20/10/09 20:53:


      אפרת יקרה

       

      קריאתך מעניקה למילים את הנוגות והעוצמה הדרושה

      לאחר הקריאה השיר הרגיש לי כל מילה ומילה .

       

      הייתי מוותרת על הבית האחרון

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      ומסיימת במילה

      אבדת

      זה מותיר את הקורא תוהה

      ומותיר את העוצמה שבשיר .

      בברכה

      מרגלית

        20/10/09 20:48:


      מכיר אותך כעת גם בקולך

      וזה נהדר.

       

      * השיר נורא עצוב.

      אחכה למשהו אופטימי יותר.

      משה

        20/10/09 20:32:


      הַבְלֵי תַּעְתּוּעַ
      עוֹמֵמוּ אִישׁוֹנִים
      בְּשׁוּבָם עִם שָׁחַר
      מִנְּתִיב הַמִּלּוּט.

      תעתועים....

      מילוט...

      השיר שלך...מדהים.

      תמיד אני מתחברת למשהו אישי....

      המכיר אותי בטח יבינני.

      תודה לך ....תמיד הודות לשירייך אני מצליחה לחדד את מחשבותי המתרוצצות מעליהן..

      ללא שליטה...

      *

        20/10/09 20:30:


      איזו עוצמה מדהימה

      יש לשיר הנקרא בקולך!

        20/10/09 20:26:


      חודר לעומק הרגש הקיומי...

      תודה,

      אנטון

        20/10/09 20:20:


      כשמקשיבים לקול המילים מקבלות מימד נוסף.

      והשיר לא קל.

       

      כמה טוב שאת יכולה לבטא כל כך יפה.

       

      באהבה

      עופרה

        20/10/09 19:24:


      תאור של "אין מפגש", דרך דימויים מגוונים.

       

      מירה

       

        20/10/09 17:24:

      אפרת,הקשבתי לשירך

      וצמרמורת עברה בגופי.

      נותרתי ללא מילים......

        20/10/09 15:49:

      מילותייך מטלטלות
        20/10/09 12:40:

      אפרת שיר מאוד קשה ואינטימי,

      ויש לי מעין חשד שזה דיאלוג פנימי שלך עם עצמך,

      משהו אבד לך  בין אהבות מזדמנות,

       (זה יכול להיות לך כמו לנשוא אחר של השיר,)

      ועכשיו את מחפשת  להשלים, ולאחד את הנשמות התועות,

      אך האם מילים תעזורנה לשבור את השתיקות.?

      צהריים טובים לך אפרת

      בידידות ובחיבה אשר

        20/10/09 12:32:

      הקול שלך כל כך נפלא
        20/10/09 10:41:
      :)
        20/10/09 09:57:


      אבדת?

      אבדתי !

      שיר נפלא.

      את משוררת דגולה.

      עוטפת אותי בעונג בכתיבתך.

      *

        20/10/09 07:26:

      לבטח אמצאך בינות שתיקות זועקות מילים! וואו. חזק מאד.
        20/10/09 06:53:



      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      השקט ,השקט זועק מבין

      מילותייך להתחבר לשקט

      ואז למצוא

      מילים חודרות ללב ולנשמה

      אהבתי והתרגשתי

      תודה לך על שירים נהדרים

      יום נפלא

      ענת

        20/10/09 03:05:

      מכיון שידעת היכן הוא אבד או הושאר ומדוע דווקא שם,חושבני שהוא מתאושש מהתפכחותו מהעובדה שלא טרחת לחפשו בבלאגן שייצרת
        19/10/09 23:10:

      יש אבדות שאפשר להחזיר

      ויש אבדות

      שלעולם לא נוכל למצוא

       

      אנשים שאהבנו ואינם עוד

      ואלה,

      שלא ידענו לשמור קרוב

      לא ידענו איך לתת

      ויתרנו

       

      יש אבדות

      שלעולם לא נוכל למצוא...

       

      שורות מרשימות

      כתמיד

       

      תודה - רננה 

        19/10/09 20:45:


      לקול יש מימד נוסף

      עוצמה

        19/10/09 13:38:
      מאוד התחברתי .
        19/10/09 13:36:

      יפה אפרת,

      השיר עצוב ומביע געגוע קשה

      לדמות אם, לדמות "אני" אחר.

      תודה

        19/10/09 13:23:

      יפה
        19/10/09 13:07:

      כל-כך כל-כך עצוב, וקולך העלה לי ממש דמעות.

      בזכותך נחשפת לשירה, מעולם לא קראתי  שירה קודם.

       

        19/10/09 12:59:

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

       

      נפלא ...

      וקריאתך 

      משובחת ..

      וכך...מצאתיך בין השתיקות

      בין המילים הזועקות..

      *

        19/10/09 11:14:

      מיוחד * ומקסים


      מעולה!!
        19/10/09 10:11:


      שיר מקסים

       

      ויפה

        19/10/09 10:10:


      יפהפה!

      *

      אלומה

        19/10/09 10:01:

      לי, אין מילים
        19/10/09 09:39:

      קולך הרגיש וקריאתך המרשימה

      הופכים את השיר לחווייה.

      מאוד יפה בעיניי. 

        19/10/09 09:07:

      אפרת יקירה,

      אין מילים...

      את מדהימה!!

      בעלת נפש מיוחדת במינה...

      עשית לי את זה...

      תודה ששיתפת...חיוך

       

        19/10/09 08:54:

      אפרת יקרה!

      לשירך יש הד חזק שגם בלכתנו ביער עבות

      נשמע אותו מהדהד בלב.

      חייצוק

        19/10/09 08:16:
      !
        19/10/09 06:49:


      מצמרר

       

       אפרת

      קולך נשמע פה.

        19/10/09 06:21:


      אהבה נכזבת.

      קשה.

      מאוד יפה.

        19/10/09 03:02:

      לבטח אמצא אותך....

      אוהבת את שירך.

      *

        19/10/09 01:21:

      כתיבתך מענגת את הנפש

      במילות הלחש.

       

      נֶחְבָּא לִי גֵּוֵךְ
      עִם נִתּוּק חֲבָלַיִךְ.

       

      האם בזמן הלידה, עת לובש התינוק

      ייחוד וזהות משלו, האם חשה

      אובדן חווית אחדות, שהייתה נחלתה

      משך תשעה חודשים ?

        גרמאו*

        19/10/09 01:00:

      מאד מאד מיוחד שיר זה  *
        19/10/09 00:46:

      מילותייך זועקות..

      אָבַדְתְּ .


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

       

      אפרת חמדתי, כמה נעים לשמוע את קולך ולגעת במילותייך. פניה אל הילדה שבתוכך. אולי אבדה אך את תמצאי אותה בוגרת ושותקת. לעתים שתיקה היא שמירת גבולות ויצירת חללים מתוכן זועקות המילים. כתיבה משובחה. עונג היה לי לשמוע את קולך*תודה

        18/10/09 23:44:
      אָבַדְתְּ .


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

       

      אפרת,

      השתיקות צועקות את הכאב הקשה ביותר,

      ואין קשה יותר מהשתיקות

      עוצמה רבה לשירך.

        18/10/09 23:27:

      שיר שמביא להזדהות עם כאב הפרידה והתקווה.

      הרגשתי כמו רוב המגיבים חוץ מאלה ש"התענגו על השיר"...

      שבוע טוב,

      רמי

       

       

        18/10/09 23:05:

      צטט: anaatti 2009-10-18 23:04:45


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

       

       

      שתיקה זועקת יותר מכל צעקה,,

       בשיר חזק באמירה נוקבת וכואבת *

       

       

        18/10/09 23:04:

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת זוֹעֲקוֹת מִלִּים.
        18/10/09 23:03:


      שיר מאד דומייננטי,

      למה?

        18/10/09 22:58:


      אֵלַי נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים
      ..

      מרגש ונוגע.

        18/10/09 22:53:

      אפרת יקירתי

      ברור שהמילים הגיעו ממעמקי תחושות הלב..

      אבל צר לי להודות...

      לא הבנתיולו חצי...אין הקשרים בין

      משמעויות המילים הפותחות רעיון לבהין המסיימות..

      ??????????????

        18/10/09 22:51:

      אפרת כתיבתך קשה,

      מחבקת אותך,

      שמחה שיש ביכולתך לכתוב, להקריא, ליגוע במילים!נשיקה

        18/10/09 22:50:



      "...נֶחְבָּא לִי גֵּוֵךְ
      עִם נִתּוּק חֲבָלַיִךְ..."

      כמו אמצע של משהו שלא נגמר,

      זמני, מתלבט .

       

        18/10/09 22:47:


      אפרת, הותרת אותי נפעמת,

      אל נוכח השורות מלאות העוצמה, ואל נוכח קולך הקורא.

      ממש חוויה עמוקה

      וואו !

      שירלי

       

        18/10/09 22:31:

      ולי נותרה שתיקה.

      נפלאה כתיבתך.

        18/10/09 22:15:


      לפעמים דומה לי שאת כותבת את המילים ממנו אלייך

      והן לא רק זועקות

      הן צורחות

        18/10/09 22:09:

      את מרגשת בקולך ובמילותיך

      תודה! 

        18/10/09 22:07:


      כאשר אבדתי - לא באמת אבדתי. רק הייתי נחבא אל הכלים.

      בני

        18/10/09 21:55:


      אפרת,

      קריאתך מדגישה את ה"מסר" של השיר.

      שיר מיוחד.

      תודה לך.

        18/10/09 21:37:
      תודה אוהבת מאוד
        18/10/09 21:29:
      את כותבת פשוט ניפלא :-)
        18/10/09 21:25:


      " אבדת.

       לבטח אמצאך

       בינות שתיקות

       זועקות מלים"

      נפעמת מהעוצמה האדירה, נעלמו לי המילים .

      תודה !

        18/10/09 21:25:

       

      שיר חזק מצמרר,

           כואב.

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      שתיקה רועמת, שתיקה משתקת.

        18/10/09 21:15:

      מרגיש לי מאד כבד

      קשה לנשום 

      לא מתכוונת לבקורת שלילית חלילה אלא מעבירה את התחושה, את ההשפעה של השיר, עלי

        18/10/09 20:48:

       

      חזק. כואב.

      חושב ומרגיש כמו PASINGER (כאן למטה)

      ומצטרף גם לתגובת "טיול ושיר":

       

      טיול ושיר ‏היום 20:12:

      אפרת המקסימה והכואבת!

      שיר נדיר בעצמתו!  האם הנושא הוא שכול חלילה? כל אות ואות בשיר רוויה כאב אדיר, מקווה כי לא מדובר על אובדן אדם שהיה יקר לך!

      מחזק את ידיך וליבך הטוב!

       

      התקווה מצויה בשירך אפרת. את תפגשי אותה ותצטרכו לגשר על השתיקות בדיבור ותקשורת וחיבה ואהבה ובעיקר בקבלה של האחת את השניה כמו שהיא.

      אתן תהיינה חברות בנפש כפי ששתיכן כל כך רוצות.

      רון 

       

       

      צטט: pasinger 2009-10-18 18:14:59

      אםרת ...

      זאת לי הפעם הראשונה שאני חורג מהרגלי . כותב באדום .

      לפעמים אני טועה ולפעמים תוהה . לפעמים פשוט אין לי מילים .

      ראיתי והצצתי . בחנתי ושמעתי . הזלתי דמעה .

      קינת אם .

      אנני יודע מה מסתתר אחורי המילים . אבל ברור שהם מגיעות מהלב .

      רק מי שקרובה לדבר יודעת ...

      איתך הסליחה אם וטעיתי . ואני תקוה שכן .

      חששתי לפרסם דעתי ברבים . וסיבותי איתי .

      רק אחת אציין . רגש .

      בהערכה וכבוד .

      איציק .

      נ.ב

      לא אכעס ואם תרצי למחוק .

       

       

        18/10/09 20:44:


      אֵלַי נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים
      נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
      אַתְּ בַּלֵּילוֹת
      אֲנִי בַּיָּמִים

      נשמות תועות

      אינן אובדות ,את דרכן מוצאות...

      הן  ניצחיות...

        18/10/09 20:41:

      אֵלַי נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים
      נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
      אַתְּ בַּלֵּילוֹת
      אֲנִי בַּיָּמִים .

       

      שיר מלא להט מכאוב

      הקריאה- לעילא.

       

      תודה.

      דפנה.

        18/10/09 20:39:


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      אפרת...

      מרכינה ראש לכבודך.

      השילוב בין המילים וקולך

      מרגש וממחיש את זעקת השתיקה.

      תודה יקירתי..

      תמי

        18/10/09 20:19:


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

       

      פסקה חזקה מאד אפרת

      כאשר מה שהיה שם, היה משמעותי הרי לבסוף "אמצאך" הביטחון הזה הא ביטחון של כאב, המילים הרי זועקות.

       

      יפה

        18/10/09 20:15:

      מרגשת הקראתך את המילים היפות

      אהבה אבודה

      מי ימצאנה

      אפרת המקסימה והכואבת!

      שיר נדיר בעצמתו!  האם הנושא הוא שכול חלילה? כל אות ואות בשיר רוויה כאב אדיר, מקווה כי לא מדובר על אובדן אדם שהיה יקר לך!

      מחזק את ידיך וליבך הטוב!

        18/10/09 20:11:

      *

      "לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים."

       

      יופי של שיר.

        18/10/09 20:09:


      הקשבתי , קראתי ,

       

      הרגשתי כאב...

       

       

       

       

      נוגע , מרגש ..

        18/10/09 20:04:


      אפרת היקרה,

      שיר לירי שמצליח להעביר לקורא (ולמאזין) את אותן תחושות שחשת  בכתבך את שורות המילים.

      דני.

        18/10/09 20:03:
      תענוג לקרוא
        18/10/09 19:54:


       

       את

      שאָבַדְתְּ לִי.

      בֵּין סְדִינִים סְתוּרִים
      וּמַלְבוּשִׁים

       אֵלַי את

      עדיין נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים

       עמוסי זכרונות
      וכמו בַּלֵּילוֹת
      כך בַּיָּמִים

      חיזרי

      למקומך שלצידי

      בו אחוש 

       את  גֵּוֵךְ
      שנֶחְבָּא לִי

      ונפסיק עם
      הַבְלֵי התַּעְתּוּעַ
      ונצמיד 

       את השָׁחַר
      ליתר היום
      לעולם 


       


       


       


       

        18/10/09 19:53:


      עבר בי מעין רעידת אדמה בלבי.

      מקריאת שירך   - הרוחני.

      פשוט יפה, תודה אפרת.

       

        

        18/10/09 19:37:
      נפלא אפרת*, גם האזנתי לקולך הערב ומלא הרגש - תודה.
        18/10/09 19:36:


      כוכבית על הכל

      והקול

      מירי

        18/10/09 19:33:


      הַבְלֵי תַּעְתּוּעַ
      עוֹמֵמוּ אִישׁוֹנִים
      בְּשׁוּבָם עִם שָׁחַר
      מִנְּתִיב הַמִּלּוּט.

      מילותייך זועקות בכאב

      כל כך יפה

        18/10/09 19:31:

      מאוד חוויתי היה לשמוע אותך קוראת את שירך היפה.

      * שוש

        18/10/09 19:29:
      זעקה אילמת לפעמים קולה רם ביותר


      קולך מעניק לשיר מימד רוחני.

      הצטמררתי.

       

       

        18/10/09 19:17:

      השתיקה שאין ממנה חזרה

      היא שתיקת המתים.

      זעקת השותקים,

      הם שנדם קולם,

      ואחרים זועקים את שתיקתם.

      ואת עשית זאת בשירך

      ובקולך.

      שלך.שרה


       

        18/10/09 19:13:


      אפרתוש

      כתיבה נפלאה לך

      כזו עוצמה בכל מילה ומילה

      אהבתי את הכל

      נוגע -

      נותרתי עם

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

        18/10/09 19:11:
      מאד מזכירה לי את המשוררת שז
        18/10/09 19:03:


      לא מתיימר להיות מסוגל לנתח את השיר

      לא יודע למה ועל מי נכתב

      יודע ששבית את ליבי בקולך הרוטט

      כשקראת את השיר

      מהמםםם

        18/10/09 18:53:
      שִׁבְרֵי אוֹהֲבִים 
      שִׁחֵתוּ רַגְלַיִם
      לָגְמוּ בְּרִיחוֹתַיִךְ 
      הֹלֶם תֻּפִּים.

       
      חברים, אתם באמת לא מבינים מה כתוב כאן...
       
      פירוש רש"י משלי זה "שברי אוהבים" - זה שאריות ממעשה האהבה (חושב שלא צריך להסביר יותר...)
      "שחתו רגליים" - לאחר ריקוד במיטה (הלוחמים נחים לאחר הקרב...)
      "לגמו בריחותיך" - ריח הגבר לאחר מעשה האהבה...
      "הלם תופים" - מה עושים בתוף????..... דופקים?.... נשיקה 
        18/10/09 18:43:


      אֵלַי נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים
      נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
      אַתְּ בַּלֵּילוֹת
      אֲנִי בַּיָּמִים .

      זה כמו חלום

        18/10/09 18:42:

      אפרת יקרה*

      חודר ועצוב..

      זועק אל העולם שמעבר.

        18/10/09 18:35:

      שיר יפיפה.
        18/10/09 18:34:

      אפרת היקרה !

      הקשבתי לקולך בזמן קריאת השיר וחשתי את עוצמת הכאב הבוקע מגרונך ..

      חש שאת עצובה ..חש את הכאב בתוך המילים ...הצלחת להעביר אליי את התחושות שלך ....

      מבקש לקחת אותך ללמחוזות רחוקים להיכן שהשיר הזה לקח אותי ....הקשיבי לנעימה המיוחדת הזאת ...

      שם מצאתי את שירך ..

      מהלב

      הפועם

      ירין

      http://www.youtube.com/watch?v=Lfpm-BX310g

       

       

        18/10/09 18:33:

      את יודעת..יודעת לכתוב לקרוא להיות שם....עם המילים האלה שלך.
        18/10/09 18:22:

      אֵלַי נִבֶּטֶת
      בְּעַד כְּתָלִים
      נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
      אַתְּ בַּלֵּילוֹת
      אֲנִי בַּיָּמִים .


      אָבַדְתְּ .



      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      אפרת יקרה  לי,

      התחברתי מאוד למילים

      לקולך שהעביר בי צמרמורת

      כי יודעת אני כמו הדוברת

      אובדן אהובה...וליבי הולם.

      שלך,גרטה*


        18/10/09 18:16:


      השארת אותי לללא מילים.

      מקסים.

        18/10/09 18:14:

      אםרת ...

      זאת לי הפעם הראשונה שאני חורג מהרגלי . כותב באדום .

      לפעמים אני טועה ולפעמים תוהה . לפעמים פשוט אין לי מילים .

      ראיתי והצצתי . בחנתי ושמעתי . הזלתי דמעה .

      קינת אם .

      אנני יודע מה מסתתר אחורי המילים . אבל ברור שהם מגיעות מהלב .

      רק מי שקרובה לדבר יודעת ...

      איתך הסליחה אם וטעיתי . ואני תקוה שכן .

      חששתי לפרסם דעתי ברבים . וסיבותי איתי .

      רק אחת אציין . רגש .

      בהערכה וכבוד .

      איציק .

      נ.ב

      לא אכעס ואם תרצי למחוק .

        18/10/09 18:12:
      יפה
        18/10/09 17:46:

      מצוין *
        18/10/09 17:46:

      *תודה
        18/10/09 17:43:

      נורא

      השיר הזה מפחיד ונורא...........

        18/10/09 17:36:


      מקסים ומרגש כל פעם מחדש!!!

      לך... לך... לך...

      *

        18/10/09 17:34:

      אפרת יקירתי...

      הקשבתי, ולאחר מכן קראתי.

      כאבתי, נצבטתי, נחנבטתי.

      מילים נוגות,

      חשתי בתוככי הבטן כאב עז.

      של צער ויגון על אובדן.

      וקול זעקה דוממם

      חשתי את ליבי הולם בקרבי.

      .

      השארת אותי אלומת מילים.

      כתיבה רהוטה,  שפה מפעימה,

      כתיבה משובחת, ואיכותית.

      עונג צרוץ.

      תודה.

        18/10/09 17:33:

      מקסים ביותר
        18/10/09 16:59:


      אפרת

      שיר מקסים

      אהבתי

        18/10/09 16:58:


      זועקות המילים....

      כמה יפה כתבת

      תודה

        18/10/09 16:56:

      הַבְלֵי תַּעְתּוּעַ
      עוֹמֵמוּ אִישׁוֹנִים 
      בְּשׁוּבָם עִם שָׁחַר 
      מִנְּתִיב הַמִּלּוּט.  

       

       

      שיר בהחלט לא קל הדן  על פי דעתי בשתיקה הרועמת סביבנו, שתיקת אותם קולות של אותם אנשים שהיינו רוצים  לחוש את רחש קיומם בתוך הווייתנו  הרדומה כמעט.

      כן השתיקות האלו מסנוורות ומשתקות את הרצון שלנו ליזום מעשה ואהבה וזה קורה כשאנו מתעקשים לשכוח את עצמנו מתוך צניעות יתרה.

      לפעמים קורה כי אנו דווקא נוטים  לדחות  מה שמפתה ומסעיר חיים  וסביבנו פתאום שתיקה גדולה  הבוערת בקרבנו.

      שיר נפלא ועצום. 

        18/10/09 16:56:
      מפחיד קצת...


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      איתך בכל מילה ובמיוחד בשתיקה

        18/10/09 16:51:


      מצטרף לכל אלו שאהבו את:

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

        18/10/09 16:47:

      הרבה אפל, אפלה,

      אני אוהבת,

      אני אוהבת את האפלה

        18/10/09 16:25:
      ללא ספק, עוצמתן של השתיקות חזקה מכל מילה. יחד עם זאת, במילותייך עוצמה חבויה. תודה.
        18/10/09 16:21:


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      כתיבתך חזקה ועוצמתית

        18/10/09 16:17:

      תענוג לקרוא
        18/10/09 16:14:


      בין המילים נמצאים ומוצאים תמיד את האבוד...

      מרטיטה כתיבתך

      תודה לך

        18/10/09 16:10:

      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      מעולה אפרת

      זועקות המילים

      תודה

       

        18/10/09 16:07:


      ראיתי

      השתקפויות בין פנים וחוץ....

      מבט פנימה ועוצמת תחושה

      המבקשת באופטימיות

      את הדיאלוג הזה

      בדרך לשלם להרמוני.

      ממש כמו לילה ויום

      המשלימים יממה.

       

      תודההההה על עונג ביטוי חברה !

        18/10/09 16:03:

      ענוג הוא קולך, ועונג לקרוא...

      *

        18/10/09 16:03:
      כמה כואב..
        18/10/09 15:59:

      אהבתי*

       

      שבוע טוב

        18/10/09 15:57:

      אני מתרשם כי הוא יימצא..
        18/10/09 15:56:


      שתיקה זועקת ....

      חיבוק נשיקה

      בלי פרשנות

      פשוט יפה!

        18/10/09 15:39:
      שותק איתך את זעקת מילותייך.
        18/10/09 15:30:

      נשיקה
        18/10/09 15:25:


      לָבֶטַח אֶמְצְאֵךְ
      בְּינוֹת שְׁתִיקוֹת
      זוֹעֲקוֹת מִלִּים.

      נשמעת הזעקה במלוא עוצמת השתיקה.

      וואוו...אפרת. פשוט נעתקה נשמתי לשמוע את קולך קורא את היצירה הזאת, כשעיניי עוקבות אחר המילים והצילום המצמרר...

      לימים טובים אחרים

      אשר

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אפרת Jeki
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין