כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אדולף וצ'ארלי.

    89 תגובות   יום רביעי, 29/8/07, 11:25

    הזהירות שבה נוקטים בלוגרים בקפה בכל מה שנוגע לאזכור הנאצים, במקומה. זו נקודה רגישה, שלא לאמר: יבלת ענקית בנשמה השרופה למחצה של עמנו, אבל מה שמצחיק - מצחיק: חייבים הרי להשתמש בהומור, או מהעבר השני של הספקטרום העצבי - ברצינות מחקרית מקורית.


    כך בפוסט המקיף של גיל בר זהר בנושא לוגויים ומכוניות שלא פסח על העבר הנאצי של אבולוציה המוטורית, הפיה השחורה, בפוסט שנזהר מלהביא ממש אל תוך הבלוג את הומורהכותרות על גבי קטע מסרט "הנפילה" של הבמאי בעל השם הבלתי אפשרי אוליבר הירשביגל.

    יוצרים מעטים הצליחו באמת לעבור גבוה מעל המשוכה הגבוהה הזו - מטאפורה השאולה מיותר-מדי-זמן מסך מול אליפות העולם באתלטיקה המשודרת בימים אלה ומעוררת גם היא, איך לא, אסוסיאציות שואתיות - בכל פעם שמתמודדת גרמניה מפגינה את קוביות בטנה כבסרט של לני ריפנשטאל.

     

    שלא לדבר על טופ-שוטים של האיצטדיון על דגליו שמחזירים אותנו היישר לאולימפידה הנאצית ב- 1936 אותה ערך היטלר כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, והתאפק זמן מה מלפגוע באנשים מהגזע ה'נחות'.

     

    הפרצוף שהיטלר קיבל כשג'סי אוואנס, אצן שחור, זכה במדליית זהב, בטח זה היה יותר משונה מהפרצוף של צ'פלין, זה בטוח. זה לא הצחיק בכלל את הפיהרר, שעזב את האצטדיון מבלי שלחץ את ידו של אוואנס השווארצה, או העניק לו מדליה, בניגוד למה שעשה כאשר 'לבן' זכה.


    זו הייתה מכה שהנחית אוואנס על תורת הגזע, ולפיהרר לא נותר, אלא לרוץ הביתה ולקנות בדרך חבילת גרעינים שחורים מלוחים 100 גרם מ'קליית חממה'".
     
    הייתה כמובן האולימפיאדה של 1972, אתם יודעים, זו שבה ארע רצח הספורטאים הישראליים ע"י כנופיית ספטמבר השחור, אבל בואו לא נתפזר, הרי אין לזה סוף.

    איפה היינו ? אה כן ! צ'פלין.

     

    ובכן, הוא היה כנראה המתמודד האמיץ, המצחיק והמוצלח מכולם, הרבה לפני רוברטו בניני ("החיים היפים" 1997), וגם בעיתוי מדהים - 1940, כאשר החליט ליצור את הסרט "הדיקטטור הגדול" בעקבות הערת אגב של חבר, כי האדם המצחיק בעולם (צ'פלין), והאדם הרשע בעולם (היטלר) חולקים את אותו שפם.

     
    היטלר וצ'אפלין - נולדו בהפרש של ארבעה ימים.
     
    גם לפראנק זאפה היה שפם והוא היה איש מצחיק וגאוני להדהים, אבל הוא לא נגע בנושא הזה, למעט אולי, המנון מומלץ לקהילת 'בנות יעקב', המובא להלן  - ואולי עדיף שכך.
    דרג את התוכן:

      תגובות (87)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/11 12:45:

      אתמול שוב ראיתי את הסרט.
      האיש גאון וכל האמירה של הסרט רלוונטית בכל זמן מסתבר.

        8/5/10 08:29:

      מי שקרא וחקר ושמע על חייו של צ'אפלין ומכיר קצת את אופיו האמיתי ולא זה הקולנועי והיחצני, יודע לספר דברים מאוד לא מצחיקים על האיש. אפילו מבהילים משהו.
        8/5/10 08:01:
      זו סטירה פוליטית עדינה מ-1940. מבקריו אומרים שלא הצליח לחדור לנבכי הנפש הטוטאליטרית כי שגעון הגדלות של הדמות של היטלר כאן כמעט נוגעת ללב. את זה צריך לזקוף לכך שבשנה שהסרט נעשה, לא הרבה צפו את השואה ולצ'פלין לא הייתה הפרספקטיבה של היום. מה שגרם לסרט להיות פחות פופולרי באופן יחסי לשאר סרטיו.
        13/6/09 16:23:

      *
        7/1/09 20:23:

      צטט: גלי ילין 2 2008-12-01 10:33:37


      אח השפם.

      סגור.

       

        7/1/09 20:06:


      לא יודע אם מישהו כבר העלה את זה,

      (התעצלתי לקרוא את כל התגובות)

      אבל אותי זה קורע

      http://www.youtube.com/watch?v=sfkDxF2kn1I

        1/12/08 17:03:
      הבעיה היא שבין כל הרציחות הרבות של היטלר הוא רצח גם את המטאפורה הזאת.
        1/12/08 13:04:


      שונאת שפמים בכללי.

       

      מדוע יכולים אנו להתייחס בהומור ל:

      נאסראללה האיום

      חנג'נג'ני הפרסי הקמצן

      השיך יאסין ברוך שפטרנו

      יאסר ערפת כמה צחנו עליו (סליחה שאני עדיין

      מזכירה את השרץ)

      גם על אובמה, אופס סליחה אוסמה אנו צוחקים

      גם הוא חושב להיות היטלרון ודווקא הולך לו

      לא רע.

       

      ועל השואה לא?

       

      החיים היפים היה סרט עצוב למי שלא הבין.

      מאוד עצוב, כל המאמצים של האבא, שהיה מודע

      באופן מלא למתרחש ויחד עם זאת ניסה להסתיר

      את רגשותיו ולו רק שביתו לא תעבור את הטראומה

      יותר חזק ממה שעברה.

       

      כן, היטלר היה יצור איום,

      מוזר עד כדי צחוק, היום בדיעבד.

       

      אם בצחוק עסקינן, כשהיינו ילדים ורצינו לקלל

      ילד או ילדה בקללה קשה היינו אומרים:

      "שתמות בקבר השחור של היטלר"

      היום זה מצחיק, פעם התכוונו לזה במלא הרצינות.

        1/12/08 10:33:

      אח השפם.
        12/8/08 15:06:

      צטט: אלונהלי 2008-03-25 16:30:32

      גם אם יעברו עוד מאה שנים אנשים יהלכו על קצות האצבעות

      בבואם להתייחס לנושא הכאוב הזה.

      אבל האם ידעת שבתקופת השואה האנשים במחנות פיתחו סוג

      של הומור מסויים? הומור שיגן עליהם, וכדי שלפעמים יגרום להם להאמין

      שבתוכם עדיין פועמת האנושיות, הומור שיגן עליהם מאיבוד השפיות.

       

      השנה הבת שלי אמורה להגיש עבודה על השואה ותוך כדי הכנת החומר

      אני שוב מרגישה את המחנק שזוחל בנשמה, את הצעקה שמסרבת לצאת

      ואת חוסר האונים.

       

       

       

      רק הומור יציל את האנושות ! 

        25/3/08 16:30:

      גם אם יעברו עוד מאה שנים אנשים יהלכו על קצות האצבעות

      בבואם להתייחס לנושא הכאוב הזה.

      אבל האם ידעת שבתקופת השואה האנשים במחנות פיתחו סוג

      של הומור מסויים? הומור שיגן עליהם, וכדי שלפעמים יגרום להם להאמין

      שבתוכם עדיין פועמת האנושיות, הומור שיגן עליהם מאיבוד השפיות.

       

      השנה הבת שלי אמורה להגיש עבודה על השואה ותוך כדי הכנת החומר

      אני שוב מרגישה את המחנק שזוחל בנשמה, את הצעקה שמסרבת לצאת

      ואת חוסר האונים.

       

       

        25/3/08 13:46:

           הצורר דווקא העדיף כלבים :-(   

        18/2/08 18:02:
        1/9/07 14:25:

       

      צטט: iris farhi 2007-09-01 13:14:42

      זה כל כך מצחיק! גדול!

      תודה, גדלי שפם גם את !

        1/9/07 13:14:
      זה כל כך מצחיק! גדול!
        31/8/07 15:23:

       

      צטט: איתזז 2007-08-31 14:31:19

      יגאל,

      עבודה  חשובה

      אתה  מביא  לכאן.

      כשהעבודה  משחררת

      משתחררים  (גם) זכרונות  נגועים.

      כמה  סרקסטי  להביא  כוכב

       אבל  מה,

      מגיע  לך.  קבל.

       

      (ראיתי  את  התגובה  המחמיאה שרשמת  אודותיי

       בפוסט  של חבר....  זה  נחמד אבל  לא  מספק.

      אני  מבקש  אותה  ואותך  בפוסט  שלי.)

       

      תודה, מה שמגיע מגיע.  שמעתם ? האיש כותב מעניין, אבל באמת, בקרו אצלו !

        31/8/07 15:21:

       

      צטט: איתזז 2007-08-31 14:17:05

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:12:14

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 14:06:43

       

       

      ראיתי את זה באיזשהו אתר, נשאלת השאלה האם זה מצחיק...

      הגבולות מאוד לא ברורים בעניין הזה. אפרופו מנהיגים, שפמים, והומור.

       

      לגבי החתולים עם השמפים, איך שראיתי שאתה כותב על זה פוסט חשבתי לצרף את התמונה הזו. זה פשוט ענק.

      לגבי צ'ארלי צ'פלין - לא נראה לי שהדיעות חלוקות, האיש היה גאון והוא טיפל נפלא בנושא.

      לגבי הלינק צילום המזעזע שהבאת - ואני מוסיף אותו כאן:

      .

      זה מופיע באתר של הלמו, פרובוקטור ידוע.

      אותי זה לא מצחיק בכלל, טיפל'ה נמוך, לא מוצדק,

      מזכיר את רבין בכפייה תוך הסתה לדה הומניזציה שנגמרה בכי רע...

      .

      אבל מייד הרי יקומו אנשים ויאמרו: סאטירה ! מבריק ! מאתגר ! בודק גבולות !

      נו...  באמת תניחו  לו.

      זה  כמו  לחבוט בגוסס.

      האמת - צודק. כל התייחסות רק גורמת לתמונה האיומה להופיע כאן שוב !

        31/8/07 14:31:

      יגאל,

      עבודה  חשובה

      אתה  מביא  לכאן.

      כשהעבודה  משחררת

      משתחררים  (גם) זכרונות  נגועים.

      כמה  סרקסטי  להביא  כוכב

       אבל  מה,

      מגיע  לך.  קבל.

       

      (ראיתי  את  התגובה  המחמיאה שרשמת  אודותיי

       בפוסט  של חבר....  זה  נחמד אבל  לא  מספק.

      אני  מבקש  אותה  ואותך  בפוסט  שלי.)

       

        31/8/07 14:17:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:12:14

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 14:06:43

       

       

      ראיתי את זה באיזשהו אתר, נשאלת השאלה האם זה מצחיק...

      הגבולות מאוד לא ברורים בעניין הזה. אפרופו מנהיגים, שפמים, והומור.

       

      לגבי החתולים עם השמפים, איך שראיתי שאתה כותב על זה פוסט חשבתי לצרף את התמונה הזו. זה פשוט ענק.

      לגבי צ'ארלי צ'פלין - לא נראה לי שהדיעות חלוקות, האיש היה גאון והוא טיפל נפלא בנושא.

      לגבי הלינק צילום המזעזע שהבאת - ואני מוסיף אותו כאן:

      .

      זה מופיע באתר של הלמו, פרובוקטור ידוע.

      אותי זה לא מצחיק בכלל, טיפל'ה נמוך, לא מוצדק,

      מזכיר את רבין בכפייה תוך הסתה לדה הומניזציה שנגמרה בכי רע...

      .

      אבל מייד הרי יקומו אנשים ויאמרו: סאטירה ! מבריק ! מאתגר ! בודק גבולות !

      נו...  באמת

      תניחו  לו.

      זה  כמו  לחבוט

      בגוסס.

        31/8/07 09:02:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-08-31 00:57:55

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-31 00:52:49

       

      כלאמר, חלק מתו מצחוק ?

      חלילה! אני בחיים לא צוחקת על הנושא הזה.

      אבל היו אנשים (ניצולי שואה) שהעידו על פולקלור הומוריסטי במחנות ריכוז.

      <פשוט בחו"ל הסתובבתי המון במרכז תרבות יהודי ושמעתי את הסיפורים של אנשים שהיו במחנות השמדה>.

      הי, אולי תכתבי פוסט על כך ? מעניין..

        31/8/07 00:57:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-31 00:52:49

       

      כלאמר, חלק מתו מצחוק ?

      חלילה! אני בחיים לא צוחקת על הנושא הזה.

      אבל היו אנשים (ניצולי שואה) שהעידו על פולקלור הומוריסטי במחנות ריכוז.

      <פשוט בחו"ל הסתובבתי המון במרכז תרבות יהודי ושמעתי את הסיפורים של אנשים שהיו במחנות השמדה>.

        31/8/07 00:52:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-08-30 21:25:40

      ראיתי את הקטע הזה פעם. קורע מצחוק!

      ואגב, זה ממש לא פלא שצ'ארלי צ'אפלין צחק על הנושא ככה. הרי היהודים יודעים לקחת הכל בהומור אפילו במצבים הכי קשים. אפילו בשואה.

      כלאמר, חלק מתו מצחוק ?

        30/8/07 21:25:

      ראיתי את הקטע הזה פעם. קורע מצחוק!

      ואגב, זה ממש לא פלא שצ'ארלי צ'אפלין צחק על הנושא ככה. הרי היהודים יודעים לקחת הכל בהומור אפילו במצבים הכי קשים. אפילו בשואה.

        30/8/07 21:07:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 19:59:24

      על גרמניה האחרת או הקודמת או החדשה, יש מספיק עדויות מכאן ומשם בלי שאכביר מילים. על סבלם של חלק מהגרמנים בגלל עליית הנאצים, נכתב גם כן. על כך שהתופעה לא נעלמה מן העולם והאנטישמיות קיימת גם היום, בדיוק כמו הצלקות של ניצולי השואה חובה לתת את הדעת והעלות את הנושא בכל הזדמנות, בכל פורום ועל כל במה.ובאשר לבעלי שפם, גם לאבא שלי, היה שפמפם כזה, והוא היה איש הרבה יותר מצחיק מצ'אפלין בחיים האמיתיים.   

      בקרוב אספר כאן על התערוכה שאני אוצר ברלין, מעניין יהיה איזו גרמניה אפגוש שם, ואם את כבר מערבת הורים, לא רק שלאבא שלי היה ועוד יש שפם, שמו אדולפו, אבל הוא משלנו :-)

        30/8/07 21:05:

       

      צטט: זותי משם 2007-08-30 16:37:02

      מעניין לעניין,

      אולי באותו עניין -

      פרנק זאפה "שלך" פעם אמר:

      "אף פעם לא תהיה שואה גרעינית.  יותר מדי נדל"ן מעורבים בזה"

       

      ובתגובה -

      לי קשה עם שואה כנושא לצחוק.

      אבל זו רק אני. קטונתי מול נושאי השפמים למיניהם.

       

      תודה שקראת וכתבת. זאפה אמר המון דברים מצחיקים, הוא מן הסתם לא התכוון לנבא אפ צהיה או לא תהיה שואה גרעינית, אלא לכוונות הנסתרות של הרבה ממחרחרי המלחמה - זה יכול להיות גם כיבוש אדמות, משאבי אנרגיה, מחצבים... בקטע בל צ'פלין בכל מקרה זו לא ממש שואה כנושא,

      אלא המלודאמטיות המגוכחת בה נהג הפיהרר לנאום, בציות העיוור של פיקודיו ואזרחי מדינתו, בהופעה המשונה, שאפילו מיקרופונים נרתעו ממנה ...

      על גרמניה האחרת או הקודמת או החדשה, יש מספיק עדויות מכאן ומשם בלי שאכביר מילים. על סבלם של חלק מהגרמנים בגלל עליית הנאצים, נכתב גם כן. על כך שהתופעה לא נעלמה מן העולם והאנטישמיות קיימת גם היום, בדיוק כמו הצלקות של ניצולי השואה חובה לתת את הדעת והעלות את הנושא בכל הזדמנות, בכל פורום ועל כל במה.ובאשר לבעלי שפם, גם לאבא שלי, היה שפמפם כזה, והוא היה איש הרבה יותר מצחיק מצ'אפלין בחיים האמיתיים.   
        30/8/07 16:37:

      מעניין לעניין,

      אולי באותו עניין -

      פרנק זאפה "שלך" פעם אמר:

      "אף פעם לא תהיה שואה גרעינית.  יותר מדי נדל"ן מעורבים בזה"

       

      ובתגובה -

      לי קשה עם שואה כנושא לצחוק.

      אבל זו רק אני. קטונתי מול נושאי השפמים למיניהם.

       

        30/8/07 13:34:

       

      צטט: ili - ili 2007-08-30 12:27:14

      כמו שכתבו פה לפני,

      נראה לי שלא כל אחד יכול,

      גם לגעת וגם לא מידי..

       

       

      כן, בואו ניתן לצ'פלין, לוביטש זצ"ל וג'ון קליז יבדל"א לעשות את העבודה :-)

        30/8/07 13:33:

       

      צטט: גפילטע and the city 2007-08-30 12:09:49

      פוסט מעניין. כמו רבים אחרים אני דור שלישי לשואה והשרידים לטראומה הזאת צילקו את אבא שלי, מה שכמובן השפיע גם עלי. יחד עם זאת אני חושבת שהומור הוא צורת התמודדות. אני "מתה" על בדיחות שואה (גם כתבתי על זה באיזה פוסט סרקאסטי, אם מותר לי להוסיף קישור- http://cafe.themarker.com/view.php?t=107365 ) ומתעצבנת על כל הנעלבים והנוזפים שמתנגדים להומור הזה (מה שנתפס אצלי כהתחסדות יותר מאשר עלבון אמיתי).ולמרות ההתעסקות ההומוריסטית שלי בשואה, אני לוקחת את זכרון השואה בהמון רצינות. מאז המסע שלי לפולין בתיכון אני שרויה בחרם גרמניה- לא קונה שום דבר גרמני ובטח שלא אניח שם את כף רגלי. פעם אחת שברתי את החרם- הייתי חייבת לטוס לארץ מארצות הברית בתאריך מסוים והטיסה היחידה הייתה של לופטהנזה. הייתי מלאה ברגשות אשם וכשנחתתי בפרנקפורט גיליתי שבעקבות שביתה בארץ אני אצטרך לשהות שם 14 שעות! נסעתי לאיזה מלון ברכבת ורעדתי מפחד ומגועל מעצמי- זה הרגיש כאילו אני מחללת את זכרו של סבא שלי ושל כל המשפחה.אני מניחה שהשילוב הזה בין בדיחות מצד אחד וחרם מצד שני הוא קצת תמוה אבל המסקנה היא ככל הנראה שכל אחד מתמודד עם זה בדרך שלו ושכל הדרכים הן לגיטימיות. 

      תחושת האבלות התמידית שנושאים איתם הנצרים לחווי השואה היא אינדיבידואלית.

      עם זאת, בקרוב אהיה שוב בברלין, מצאתי את דרכי לכאוב אך להמשיך הלאה.

      לא קיימים כמעט נאצים מהדור ההוא, לא פעילים ולא סבילים, הדור החדש אחר הוא,

      לא נסלח ולא נשכח, אבל חובה עלינו גם להביא רגיעה לעולם ולא להנציח את הרוע,

      גם בהומור, כי המשמעות תהיה שהיטלר והדוקטרינה שלו הצליחה: להרחיקנו מכלל העמים. את מוזמנת לקרוא על החלק בברלין שטרם לא הצלחתי להביא את עצמי אליו ותודה שקראת וכתבת.

        30/8/07 12:27:

      כמו שכתבו פה לפני,

      נראה לי שלא כל אחד יכול,

      גם לגעת וגם לא מידי..

       

       

        30/8/07 12:09:
      פוסט מעניין. כמו רבים אחרים אני דור שלישי לשואה והשרידים לטראומה הזאת צילקו את אבא שלי, מה שכמובן השפיע גם עלי. יחד עם זאת אני חושבת שהומור הוא צורת התמודדות. אני "מתה" על בדיחות שואה (גם כתבתי על זה באיזה פוסט סרקאסטי, אם מותר לי להוסיף קישור- http://cafe.themarker.com/view.php?t=107365 ) ומתעצבנת על כל הנעלבים והנוזפים שמתנגדים להומור הזה (מה שנתפס אצלי כהתחסדות יותר מאשר עלבון אמיתי).ולמרות ההתעסקות ההומוריסטית שלי בשואה, אני לוקחת את זכרון השואה בהמון רצינות. מאז המסע שלי לפולין בתיכון אני שרויה בחרם גרמניה- לא קונה שום דבר גרמני ובטח שלא אניח שם את כף רגלי. פעם אחת שברתי את החרם- הייתי חייבת לטוס לארץ מארצות הברית בתאריך מסוים והטיסה היחידה הייתה של לופטהנזה. הייתי מלאה ברגשות אשם וכשנחתתי בפרנקפורט גיליתי שבעקבות שביתה בארץ אני אצטרך לשהות שם 14 שעות! נסעתי לאיזה מלון ברכבת ורעדתי מפחד ומגועל מעצמי- זה הרגיש כאילו אני מחללת את זכרו של סבא שלי ושל כל המשפחה.אני מניחה שהשילוב הזה בין בדיחות מצד אחד וחרם מצד שני הוא קצת תמוה אבל המסקנה היא ככל הנראה שכל אחד מתמודד עם זה בדרך שלו ושכל הדרכים הן לגיטימיות. 
        30/8/07 09:04:

       

      צטט: natural blues 2007-08-30 01:16:09

      אני מקבלת כל סוג של הומור כל עוד הוא לא נמוך.

      ראיתי את הסרט של בניני ומאד אהבתי אותו.

      אמנם, כנצר למשפחה שנכחדה כמעט כולה בשואה, אני לא מסוגלת לא להפטיר לאחר כל צחוק בנושא זה..."אוי, זה מזעזע" כי בכל זאת... אתם יודעים....

      ובכלל אם בשפמים עסקינן....מישהו חשב על כמות היהודיות (והלא יהודיות, כמובן) המנציחות את שפמו של היטלר על גבי מפשעתן???

      .

      אכן, הנצחת שפם הצורר במפשעת נשים היא אחד העניינים הבוערים ביותר !!

       

        30/8/07 01:16:

      אני מקבלת כל סוג של הומור כל עוד הוא לא נמוך.

      ראיתי את הסרט של בניני ומאד אהבתי אותו.

      אמנם, כנצר למשפחה שנכחדה כמעט כולה בשואה, אני לא מסוגלת לא להפטיר לאחר כל צחוק בנושא זה..."אוי, זה מזעזע" כי בכל זאת... אתם יודעים....

      ובכלל אם בשפמים עסקינן....מישהו חשב על כמות היהודיות (והלא יהודיות, כמובן) המנציחות את שפמו של היטלר על גבי מפשעתן???

        29/8/07 18:34:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2007-08-29 18:32:15

      יגאל,

      צריך להיות מעל ומעבר למחילה,

      ולסליחה,

      על מנת שיהייה אפשר ,

      לצחוק על השואה,על הארור היטלר,

       עדיין לא הגעתי למדרגה הזאת.

      "ניקמת דם ילד קטן,

      לא ברא השטן"

       יהי זיכרם בחוץ.

      חיבוק,

      מחייך

      אז צ'פלין לא מצחיק אותך ?

        29/8/07 18:32:

      יגאל,

      צריך להיות מעל ומעבר למחילה,

      ולסליחה,

      על מנת שיהייה אפשר ,

      לצחוק על השואה,על הארור היטלר,

       עדיין לא הגעתי למדרגה הזאת.

      "ניקמת דם ילד קטן,

      לא ברא השטן"

       יהי זיכרם בחוץ.

      חיבוק,

      מחייך

        29/8/07 18:06:

       

      צטט: כש-רונית 2007-08-29 17:54:44

      כן!!! אני מסוגלת להתייחס בהומור לנושא, האמת שכל התייחסות לנושא, מנקה אותי עוד קצת ...

      קראת את '' אווה'' ? היתה חשובה לי חוות דעתך, היה לי קשה עם השיר הזה!!!

      אווה - לא קראתי. איזה שיר ? דברי איתי בלינקים...

        29/8/07 17:56:

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 17:51:51

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 17:37:25

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 17:02:07

       

       

      ואם כבר מדברים על שפמים, בוא נעלה על שולחן הדיונים שיעור גוף נוסף- זקן,

      ובעיקר את הדמיון בינך לבין פיליפ סטארק.

       

      פיליפ סטארק

      הדמיון בינינו, ניכר בעיקר וללא ספק ביתרה בחשבון העובר ושב.

       

      חחח

      כנ"ל

      אז תעשה לי העברה בנקאית, בחיאת צ'פלין.

        29/8/07 17:54:

      כן!!! אני מסוגלת להתייחס בהומור לנושא, האמת שכל התייחסות לנושא, מנקה אותי עוד קצת ...

       

      קראת את '' אווה'' ? היתה חשובה לי חוות דעתך, היה לי קשה עם השיר הזה!!!

        29/8/07 17:51:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 17:37:25

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 17:02:07

       

       

      ואם כבר מדברים על שפמים, בוא נעלה על שולחן הדיונים שיעור גוף נוסף- זקן,

      ובעיקר את הדמיון בינך לבין פיליפ סטארק.

       

      פיליפ סטארק

      הדמיון בינינו, ניכר בעיקר וללא ספק ביתרה בחשבון העובר ושב.

       

      חחח

      כנ"ל

        29/8/07 17:47:

       

      צטט: gbr001 2007-08-29 17:20:06

      כמו בהרבה מקרים, קשה מאוד לקבוע כללים ברורים בנושא התייחסות להיטלר ולשואה.

      אותי למשל הרבה יותר מעצבן כשמאזכרים את השואה באופן פופוליסטי או זול או נמוך, בין אם זה כדי לעלוב במישהו, ובין אם זה כדי להעניק לפוסט דלוח מימד הסטורי שיהפוך אותו לעמוק וחשוב. בסופו של דבר אנחנו נשארים עם הטעם שלנו, שאני מביאים איתנו. גם בענין ההומור זה אותו הדבר, בסופו של דבר האוזן הפרטית שלך קובעת אם זה מצחיק או לא. שלי מזדקפת כאשר אני נתקל בקומיקאים סוג ב' מנסים להיות עאלק חסרי גבולות  ודוחפים הומור שואה נמוך וזול רק כדי לעורר פרובוקציה בגרוש.

       

      ועל כן אני מאוד מודה ליגאל שהעלה את הנושא הזה וטיפל בו בתבונה ועדינות.

       

      גיל

      מודה גם לך, טוב שיש ענקים כצ'פלין לשים איזה גבול עליון, הרי לתחתון אין גבול..

        29/8/07 17:44:

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-29 14:43:31

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:35:49

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-29 14:34:49

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:20:35

       

      צטט: eyal-gelberg 2007-08-29 14:14:36

      ללא ספק צריך לצחוק על השטן הזה. הייתי משוכנע שהוא דיבר קצת ביידיש בסרט..... זה מוסיף לסרקזם.

      נקודה מספר אחת בהתייחסות היא - שהוא היה אדם, רק עם עיוות. גם היטלר.

      גם חנה ארנדט התייחסה לזה ב"באנאליות של הרוע". דווקא בהתייחסותה לאייכמן.

      בכלל, קו ההגנה במשפט של אייכמן היה שהוא היה קורבן של הנסיבות. שהאס אס היתה יחידה מובחרת שאליה התגייסו יפי הבלורית והתואר, שהם היו בני שמונה עשרה וככה הם הורגלו לחשוב.

      מוכר למישהו?

       

      מצלצל מוכר ... רגע, מישהו בדלת !

      זה המצפּוּן הקולקטיבי בּוּבּיק. אל תפתח!!!

       

      אי איי איי... למה לא הקשבתי לך ? עכשיו המצפון הקולקטיבי מנסה לשכנע אותי לעלות אל איזה אניה ולהפליג עליה הרחק-הרחק מכאן..

        29/8/07 17:42:

       

      צטט: רייכל 2007-08-29 17:02:52

      אז אתה אומר בעצם שהומור שואה זה לגיטימי (אני מסכימה איתך), ויש אפילו קטעים קורעים, וכולנו יודעים שזה בעצם סאטירה ומרשים לעצמנו לצחוק (מי שמרשה לעצמו, כמובן), וזה בעצם הפוך על הפוך. מסכימה, מסכימה, מסכימה. לכל. דרך התמודדות, העלאה למודעות, טיפול לא קדוש שמאפשר בחינה אמיתית, כאמור, מסכימה להכל.

       

      רק, למה יצאת נגד הפוסט של אניה דאז? זה לא על אותו עיקרון?

      עם כל הכבוד לצ'פלין, יש אנשים שנונים וצחיקים ממנו בהרבה, שמעבירים מסר בכשרון. מוטב יהיה אם ישב בצד בשקט, ילמד טאטירה מהי ויגדל שפם בצניעות.

        29/8/07 17:39:

       

      צטט: 2t-tut 2007-08-29 15:24:46

       

      צטט: ema67 2007-08-29 13:13:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 13:10:55

       

      צטט: ema67 2007-08-29 12:27:25

      היחידי שאני מסוגלת לראות בנושא זה צארלי צאפלין

      אולי משום זכר סבי,מתפוצץ מצחוק בסלון אחרי שהבאתי לו כבקשתו את כל סרטי צארלי צאפלין

       

      את החיים היפים ראיתי ונחרדתי.

      לי הוא דווקא עשה את החיים יותר יפים :-) בונג'ורנו פרינצ'יפסה !

      אין ספק שהוא מקסים.

      אבל הסרט היה סטירילי מדי ולא תואם מציאות מחרידה.

      וככה בדיוק ככה היסטוריה ואמת הולכות לאיבוד.

       

       

      אמה- אני איתך.

      כשראיתי את "החיים יפים" לא ידעתי מה מפריע לי בו עד שקראתי את "החיים יפים- אבל לא ליהודים" של קובי ניב המנתח את הספר ומסביר למה החיים יפים הוא לא מה שהוא מתיימר להיות.

       

      ועל הספר:

      החיים יפים, הקומדיה הרומנטית של רוברטו בניני על אב יהודי המציל את בנו הקטן ממחנה-ריכוז תוך שהוא משכנע את הילד שהשואה היא רק משחק הרפתקאות תמים, זכה להצלחה עצומה, עשרות מיליונים אהבו, הזדהו, צחקו, בכו ואימצו את הסרט ללבם. בנוסף לכל פרס קולנועי אפשרי כמעט, לרבות שלושה אוסקרים, שבחים מפליגים וביקורות מהללות, שחלקן אף השוו את יוצרו לצ`ארלי צ`פלין, הוא גרף יותר מרבע מיליארד דולר - הסרט האיטלקי המכניס ביותר בכל הזמנים. רק קולות מעטים מחו על הזילות הבלתי-נסבלת שבה נהג בניני בחוויית השואה ובזכרה. ואולם איש לא ירד לעומק הסוד האפל שבלב הצלחתו יוצאת הדופן של החיים יפים כפי שעושה זאת, בספר מפתיע זה, קובי ניב, מרצה בכיר לתסריטאות בחוג לקולנוע וטלוויזיה באינברסיטת תל אביב. בהיגיון חד ובלתי-מתפשר ובתובנה מאירת עיניים, מנתח ניב את הסרט ואת התסריט שעל פיו נעשה, סצינה אחר סצינה, ומדגים מדוע החיים יפים רחוק מאוד מלהיות הסרט התמים, היפה ורב-הקסם שהוא מתיימר להיות. לא רק שהסרט תומך בטיעוניהם העיקריים של מכחישי השואה, מסיק המחבר, אלא שלפנינו משל תיאולוגי נוצרי, שניתן לפרשו כהצדקה להשמדת היהודים במאה העשרים, כעונש על חטא צליבתו של ישו לפני אלפיים שנה. פרשנותו הפולמוסית של ניב ודאי תעורר מחלוקת חריפה עם חסידיו הרבים של בניני. אך גם הם ייאלצו להודות כי החיים יפים, אבל לא ליהודים הוא מעשה-פיענוח מבריק, ולא רק בשל הדרך המופתית שבה הוא חושף את מנגנון המניפולציה הרגשית שמפעיל על צופיו, ובהצלחה כה גדולה, אחד הסרטים הפופולריים של זמננו. כי החיים יפים, אבל לא ליהודים הוא מאותם ספרי הגות מרתקים, שהקריאה בהם מחכימה בהרבה מעבר לנושא הצר שבו הם עוסקים. לא רק שהוא אומר בלשון פשוטה ותמציתית דברים חשובים ומורכבים על קולנוע ופסיכולוגיה, על המיתוסים שבצילם אנו חיים, על זיכרון ואשמה קולקטיבית ועל התרבות המערבית אחרי השואה; הוא יכול גם לשמש כבית-ספר בסיסי לפיענוח המסרים העמוקים של סרטים ושל טקסטים אמנותיים בכלל, ובכך ללמדנו להבין בצורה בהירה יותר את העולם שסביבנו ואת תהליכיו הסמויים

       

       

      תודה רבה על המובאה. אני - איני מסכים איתה כלל, אך יש אנשים הסבורים שבוש פוצץ בעצמו את מגדלי התאומים, אז הכל אפשרי.

        29/8/07 17:37:

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 17:02:07

       

       

      ואם כבר מדברים על שפמים, בוא נעלה על שולחן הדיונים שיעור גוף נוסף- זקן,

      ובעיקר את הדמיון בינך לבין פיליפ סטארק.

       

      פיליפ סטארק

      הדמיון בינינו, ניכר בעיקר וללא ספק ביתרה בחשבון העובר ושב.

        29/8/07 17:35:

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 16:43:24

       

      הדיון פה פשוט מרתק.  ויגאל- לגבי הדמיון בין הפוסטר של פרץ לפוסטר של רבין, אני מסכים איתך. יש דמיון.

      ששש.. שרק הלמו לא ישמע - הוא יבוא ועלול לשרוף לנו את המועדון !

        29/8/07 17:20:

      כמו בהרבה מקרים, קשה מאוד לקבוע כללים ברורים בנושא התייחסות להיטלר ולשואה.

      אותי למשל הרבה יותר מעצבן כשמאזכרים את השואה באופן פופוליסטי או זול או נמוך, בין אם זה כדי לעלוב במישהו, ובין אם זה כדי להעניק לפוסט דלוח מימד הסטורי שיהפוך אותו לעמוק וחשוב. בסופו של דבר אנחנו נשארים עם הטעם שלנו, שאני מביאים איתנו. גם בענין ההומור זה אותו הדבר, בסופו של דבר האוזן הפרטית שלך קובעת אם זה מצחיק או לא. שלי מזדקפת כאשר אני נתקל בקומיקאים סוג ב' מנסים להיות עאלק חסרי גבולות  ודוחפים הומור שואה נמוך וזול רק כדי לעורר פרובוקציה בגרוש.

       

      ועל כן אני מאוד מודה ליגאל שהעלה את הנושא הזה וטיפל בו בתבונה ועדינות.

       

      גיל

        29/8/07 17:02:

      אז אתה אומר בעצם שהומור שואה זה לגיטימי (אני מסכימה איתך), ויש אפילו קטעים קורעים, וכולנו יודעים שזה בעצם סאטירה ומרשים לעצמנו לצחוק (מי שמרשה לעצמו, כמובן), וזה בעצם הפוך על הפוך. מסכימה, מסכימה, מסכימה. לכל. דרך התמודדות, העלאה למודעות, טיפול לא קדוש שמאפשר בחינה אמיתית, כאמור, מסכימה להכל.

       

      רק, למה יצאת נגד הפוסט של אניה דאז? זה לא על אותו עיקרון?

       

       

       

       

       

        29/8/07 17:02:

       

       

      ואם כבר מדברים על שפמים, בוא נעלה על שולחן הדיונים שיעור גוף נוסף- זקן,

      ובעיקר את הדמיון בינך לבין פיליפ סטארק.

       

      פיליפ סטארק

       

       

        29/8/07 16:43:

       

       

      הדיון פה פשוט מרתק.

      ויגאל- לגבי הדמיון בין הפוסטר של פרץ לפוסטר של רבין, אני מסכים איתך. יש דמיון.

        29/8/07 15:24:

       

      צטט: ema67 2007-08-29 13:13:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 13:10:55

       

      צטט: ema67 2007-08-29 12:27:25

      היחידי שאני מסוגלת לראות בנושא זה צארלי צאפלין

      אולי משום זכר סבי,מתפוצץ מצחוק בסלון אחרי שהבאתי לו כבקשתו את כל סרטי צארלי צאפלין

       

      את החיים היפים ראיתי ונחרדתי.

      לי הוא דווקא עשה את החיים יותר יפים :-) בונג'ורנו פרינצ'יפסה !

      אין ספק שהוא מקסים.

      אבל הסרט היה סטירילי מדי ולא תואם מציאות מחרידה.

      וככה בדיוק ככה היסטוריה ואמת הולכות לאיבוד.

       

       

      אמה- אני איתך.

      כשראיתי את "החיים יפים" לא ידעתי מה מפריע לי בו עד שקראתי את "החיים יפים- אבל לא ליהודים" של קובי ניב המנתח את הספר ומסביר למה החיים יפים הוא לא מה שהוא מתיימר להיות.

       

      ועל הספר:

      החיים יפים, הקומדיה הרומנטית של רוברטו בניני על אב יהודי המציל את בנו הקטן ממחנה-ריכוז תוך שהוא משכנע את הילד שהשואה היא רק משחק הרפתקאות תמים, זכה להצלחה עצומה, עשרות מיליונים אהבו, הזדהו, צחקו, בכו ואימצו את הסרט ללבם. בנוסף לכל פרס קולנועי אפשרי כמעט, לרבות שלושה אוסקרים, שבחים מפליגים וביקורות מהללות, שחלקן אף השוו את יוצרו לצ`ארלי צ`פלין, הוא גרף יותר מרבע מיליארד דולר - הסרט האיטלקי המכניס ביותר בכל הזמנים. רק קולות מעטים מחו על הזילות הבלתי-נסבלת שבה נהג בניני בחוויית השואה ובזכרה. ואולם איש לא ירד לעומק הסוד האפל שבלב הצלחתו יוצאת הדופן של החיים יפים כפי שעושה זאת, בספר מפתיע זה, קובי ניב, מרצה בכיר לתסריטאות בחוג לקולנוע וטלוויזיה באינברסיטת תל אביב. בהיגיון חד ובלתי-מתפשר ובתובנה מאירת עיניים, מנתח ניב את הסרט ואת התסריט שעל פיו נעשה, סצינה אחר סצינה, ומדגים מדוע החיים יפים רחוק מאוד מלהיות הסרט התמים, היפה ורב-הקסם שהוא מתיימר להיות. לא רק שהסרט תומך בטיעוניהם העיקריים של מכחישי השואה, מסיק המחבר, אלא שלפנינו משל תיאולוגי נוצרי, שניתן לפרשו כהצדקה להשמדת היהודים במאה העשרים, כעונש על חטא צליבתו של ישו לפני אלפיים שנה. פרשנותו הפולמוסית של ניב ודאי תעורר מחלוקת חריפה עם חסידיו הרבים של בניני. אך גם הם ייאלצו להודות כי החיים יפים, אבל לא ליהודים הוא מעשה-פיענוח מבריק, ולא רק בשל הדרך המופתית שבה הוא חושף את מנגנון המניפולציה הרגשית שמפעיל על צופיו, ובהצלחה כה גדולה, אחד הסרטים הפופולריים של זמננו. כי החיים יפים, אבל לא ליהודים הוא מאותם ספרי הגות מרתקים, שהקריאה בהם מחכימה בהרבה מעבר לנושא הצר שבו הם עוסקים. לא רק שהוא אומר בלשון פשוטה ותמציתית דברים חשובים ומורכבים על קולנוע ופסיכולוגיה, על המיתוסים שבצילם אנו חיים, על זיכרון ואשמה קולקטיבית ועל התרבות המערבית אחרי השואה; הוא יכול גם לשמש כבית-ספר בסיסי לפיענוח המסרים העמוקים של סרטים ושל טקסטים אמנותיים בכלל, ובכך ללמדנו להבין בצורה בהירה יותר את העולם שסביבנו ואת תהליכיו הסמויים

       

       

       

        29/8/07 14:58:

       

      צטט: ברביבר 2007-08-29 14:52:00

      לעיתים שימוש בהומור כשהנושא קשה ומצמרר הופכת אותו מעצם החיבור הבלתי אפשרי למצמרר עוד יותר. כך לפחות אני הרגשתי כשצפיתי ב"החיים יפים". גם סרטו של ארנסט לוביץ' " להיות או לא להיות" משנת 1942 שיצא תוך כדי מלחמת העולם ה-II, השתמש בהומור והצליח להעביר באופן מוצלח מאד את מוראות השלטון הנאצי ואת הביקורת הקשה עליו תוך כדי סיפור על קבוצת תיאטרון בורשה.  ברור לי עם זאת שזה לא מתאים לכל אחד ויש אנשים שבשום אופן לא יסכימו לקבל נושא כזה כקומדיה.

      אחד מסרטי המופת... זכור לטוב הקטע בו כל השחקנים היהודים מתחפשים ל...יהודים,

      וכמובן קטע החלפת השפמים המודבקים בין הגוויה ל.... למה לקלקל למי שלא ראה...

        29/8/07 14:52:

      לעיתים שימוש בהומור כשהנושא קשה ומצמרר הופכת אותו מעצם החיבור הבלתי אפשרי למצמרר עוד יותר. כך לפחות אני הרגשתי כשצפיתי ב"החיים יפים". גם סרטו של ארנסט לוביץ' " להיות או לא להיות" משנת 1942 שיצא תוך כדי מלחמת העולם ה-II, השתמש בהומור והצליח להעביר באופן מוצלח מאד את מוראות השלטון הנאצי ואת הביקורת הקשה עליו תוך כדי סיפור על קבוצת תיאטרון בורשה.  ברור לי עם זאת שזה לא מתאים לכל אחד ויש אנשים שבשום אופן לא יסכימו לקבל נושא כזה כקומדיה.

        29/8/07 14:43:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:35:49

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-29 14:34:49

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:20:35

       

      צטט: eyal-gelberg 2007-08-29 14:14:36

      ללא ספק צריך לצחוק על השטן הזה. הייתי משוכנע שהוא דיבר קצת ביידיש בסרט..... זה מוסיף לסרקזם.

      נקודה מספר אחת בהתייחסות היא - שהוא היה אדם, רק עם עיוות. גם היטלר.

      גם חנה ארנדט התייחסה לזה ב"באנאליות של הרוע". דווקא בהתייחסותה לאייכמן.

      בכלל, קו ההגנה במשפט של אייכמן היה שהוא היה קורבן של הנסיבות. שהאס אס היתה יחידה מובחרת שאליה התגייסו יפי הבלורית והתואר, שהם היו בני שמונה עשרה וככה הם הורגלו לחשוב.

      מוכר למישהו?

       

      מצלצל מוכר ... רגע, מישהו בדלת !

      זה המצפּוּן הקולקטיבי בּוּבּיק.

      אל תפתח!!!

       

        29/8/07 14:35:

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-29 14:34:49

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:20:35

       

      צטט: eyal-gelberg 2007-08-29 14:14:36

      ללא ספק צריך לצחוק על השטן הזה. הייתי משוכנע שהוא דיבר קצת ביידיש בסרט..... זה מוסיף לסרקזם.

      נקודה מספר אחת בהתייחסות היא - שהוא היה אדם, רק עם עיוות. גם היטלר.

      גם חנה ארנדט התייחסה לזה ב"באנאליות של הרוע". דווקא בהתייחסותה לאייכמן.

      בכלל, קו ההגנה במשפט של אייכמן היה שהוא היה קורבן של הנסיבות. שהאס אס היתה יחידה מובחרת שאליה התגייסו יפי הבלורית והתואר, שהם היו בני שמונה עשרה וככה הם הורגלו לחשוב.

      מוכר למישהו?

       

      מצלצל מוכר ... רגע, מישהו בדלת !

        29/8/07 14:34:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 14:20:35

       

      צטט: eyal-gelberg 2007-08-29 14:14:36

      ללא ספק צריך לצחוק על השטן הזה. הייתי משוכנע שהוא דיבר קצת ביידיש בסרט..... זה מוסיף לסרקזם.

      נקודה מספר אחת בהתייחסות היא - שהוא היה אדם, רק עם עיוות. גם היטלר.

      גם חנה ארנדט התייחסה לזה ב"באנאליות של הרוע". דווקא בהתייחסותה לאייכמן.

      בכלל, קו ההגנה במשפט של אייכמן היה שהוא היה קורבן של הנסיבות. שהאס אס היתה יחידה מובחרת שאליה התגייסו יפי הבלורית והתואר, שהם היו בני שמונה עשרה וככה הם הורגלו לחשוב.

      מוכר למישהו?

       

        29/8/07 14:21:

       

      צטט: נרי בר-און 2007-08-29 14:17:53

      להיות מסוגל לצחוק על דברים קטנים או גדולים אינו בהכרח ביטול שלהם.

       

      ראיון עם קורט וונוגוט בן 83.

       

      So It Goes. (Kurt Vonnegut 1922 - 2007)

       

      וכמו שהוא אומר: "יש לי מסר לדורות הבאים: אנא קבלו את ההתנצלות שלנו".

       

      את החוש הומור של וונוגוט אפשר למצוא בספרים שלו, אם זה "תשניש בוקו" ו"קרח 9" או קבלה קההת חושים של מציאות אלימה וקשה ב "ככה זה, צוויץ צוויץ". (כל זה אני מניח טוב יותר באנגלית)

       

      אך המשמעותי הוא שאין משהו שאי אפשר להתייחס אליו, אין טאבו על צחוק על המקום בו אנחנו פוגשים את עצמנו חופשיים להתבונן לחייך ולקבל את המציאות כפי שהיא.

       

      תודה !

        29/8/07 14:20:

       

      צטט: eyal-gelberg 2007-08-29 14:14:36

      ללא ספק צריך לצחוק על השטן הזה. הייתי משוכנע שהוא דיבר קצת ביידיש בסרט..... זה מוסיף לסרקזם.

      נקודה מספר אחת בהתייחסות היא - שהוא היה אדם, רק עם עיוות. גם היטלר.

        29/8/07 14:17:

      להיות מסוגל לצחוק על דברים קטנים או גדולים אינו בהכרח ביטול שלהם.

       

      ראיון עם קורט וונוגוט בן 83.

       

      So It Goes. (Kurt Vonnegut 1922 - 2007)

       

       

      וכמו שהוא אומר: "יש לי מסר לדורות הבאים: אנא קבלו את ההתנצלות שלנו".

       

       

      את החוש הומור של וונוגוט אפשר למצוא בספרים שלו, אם זה "תשניש בוקו" ו"קרח 9" או קבלה קההת חושים של מציאות אלימה וקשה ב "ככה זה, צוויץ צוויץ". (כל זה אני מניח טוב יותר באנגלית)

       

      אך המשמעותי הוא שאין משהו שאי אפשר להתייחס אליו, אין טאבו על צחוק על המקום בו אנחנו פוגשים את עצמנו חופשיים להתבונן לחייך ולקבל את המציאות כפי שהיא.

       

       

       

       

        29/8/07 14:14:

      ללא ספק צריך לצחוק על השטן הזה.

       

      הייתי משוכנע שהוא דיבר קצת ביידיש בסרט..... זה מוסיף לסרקזם.

        29/8/07 14:13:

       

      צטט: עדנוש 2007-08-29 14:08:08

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 13:25:33

       

      צטט: עדנוש 2007-08-29 13:21:11

      רק לשמוע את הקול

      ולראות את הדמות

      מצמרר אותי

      אבל גם מצחיק ?!

       

      נכון, מצחיק מאוד.

      צחוק יפה לבריאות, וגם תורם נגד ההסתה לגזענות (בקרוב הסטיקר).

        29/8/07 14:12:

       

      צטט: מאיר אליאל 2007-08-29 14:06:43

       

       

      ראיתי את זה באיזשהו אתר, נשאלת השאלה האם זה מצחיק...

      הגבולות מאוד לא ברורים בעניין הזה. אפרופו מנהיגים, שפמים, והומור.

       

      לגבי החתולים עם השמפים, איך שראיתי שאתה כותב על זה פוסט חשבתי לצרף את התמונה הזו. זה פשוט ענק.

      לגבי צ'ארלי צ'פלין - לא נראה לי שהדיעות חלוקות, האיש היה גאון והוא טיפל נפלא בנושא.

      לגבי הלינק צילום המזעזע שהבאת - ואני מוסיף אותו כאן:

      .

      זה מופיע באתר של הלמו, פרובוקטור ידוע.

      אותי זה לא מצחיק בכלל, טיפל'ה נמוך, לא מוצדק,

      מזכיר את רבין בכפייה תוך הסתה לדה הומניזציה שנגמרה בכי רע...

      .

      אבל מייד הרי יקומו אנשים ויאמרו: סאטירה ! מבריק ! מאתגר ! בודק גבולות !

        29/8/07 14:08:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 13:25:33

       

      צטט: עדנוש 2007-08-29 13:21:11

      רק לשמוע את הקול

      ולראות את הדמות

      מצמרר אותי

      אבל גם מצחיק ?!

       

      נכון, מצחיק מאוד.

        29/8/07 14:06:

       

       

      ראיתי את זה באיזשהו אתר, נשאלת השאלה האם זה מצחיק...

      הגבולות מאוד לא ברורים בעניין הזה. אפרופו מנהיגים, שפמים, והומור.

       

      לגבי החתולים עם השמפים, איך שראיתי שאתה כותב על זה פוסט חשבתי לצרף את התמונה הזו. זה פשוט ענק.

        29/8/07 14:06:

       

      צטט: קרטיס 2007-08-29 14:05:06

      איך אפשר לא לאהוב את הפנטומימאי הגאון עם השפמפם?

      מקסים, מצחיק, וכן - מצמרר.

      השואה - זוועה שניתן לדלות ממנה אינסוף דברים, גם הומור מטורף. אך בהחלט צריך להיות גאון יצירתי שליבו מונח במקום הנכון, כדי ליצור קטע אבסורדי כזה המעלה חיוכים, על נושא כה קשה כמו שנאת חינם גזענית המובילה לרצח-עם.

      אהבתי את שמות חבריו הותיקים - הרינג וגארבג'.  

      בכיתי רבות בגלל ספרים וסרטים על השואה, אך בסרט "החיים יפים" בכיתי מרוב צחוק כשבניני בדמות האב "תרגם" לבנו את דברי הקצין במחנה.

      תודה על רגע מעניין באמצע היום, וגם הרווחתי קטע של פולטי...

      היה שווה.

      תודה תודה - ותודה גם לענת הבוארונית.

        29/8/07 14:05:

      איך אפשר לא לאהוב את הפנטומימאי הגאון עם השפמפם?

      מקסים, מצחיק, וכן - מצמרר.

      השואה - זוועה שניתן לדלות ממנה אינסוף דברים, גם הומור מטורף. אך בהחלט צריך להיות גאון יצירתי שליבו מונח במקום הנכון, כדי ליצור קטע אבסורדי כזה המעלה חיוכים, על נושא כה קשה כמו שנאת חינם גזענית המובילה לרצח-עם.

      אהבתי את שמות חבריו הותיקים - הרינג וגארבג'.  

      בכיתי רבות בגלל ספרים וסרטים על השואה, אך בסרט "החיים יפים" בכיתי מרוב צחוק כשבניני בדמות האב "תרגם" לבנו את דברי הקצין במחנה.

      תודה על רגע מעניין באמצע היום, וגם הרווחתי קטע של פולטי...

      היה שווה.

        29/8/07 13:57:

       

      צטט: נרי בר-און 2007-08-29 13:55:30

      זה מצוין ללא ספק,

       

       אם אפשר להוסיף כאן הכרה בקורט וונוגוט, זה שכתב את "בית מטבחיים 5" ונפטר השנה.

       

      "So it goes" ובתרגום לעברית "ככה זה צוויץ צוויץ".

      אכן, מעניין. אולי תרחיב על כך ? תודה.

        29/8/07 13:55:

      זה מצוין ללא ספק,

       

       אם אפשר להוסיף כאן הכרה בקורט וונוגוט, זה שכתב את "בית מטבחיים 5" ונפטר השנה.

       

      "So it goes" ובתרגום לעברית "ככה זה צוויץ צוויץ".

        29/8/07 13:48:

       

      צטט: sef.e 2007-08-29 13:45:12

      http://www.catsthatlooklikehitler.com/cgi-bin/seigmiaow.pl?1460

       

      עוד משהו מצחיק עם שפמפמים.

      אכן, יש אנשים על לב של אבן, יש חתולים עם היטלר-של-שפמפם.

       

       

        29/8/07 13:45:

      http://www.catsthatlooklikehitler.com/cgi-bin/seigmiaow.pl?1460

       

      עוד משהו מצחיק עם שפמפמים.

        29/8/07 13:42:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-08-29 13:40:51

      כן, הרבה לא הבינו את מה שהעליתי. לא משנה. כבר עלה חדש. גם מצחיק.

       

      וכוכב.

      כן, חבל. המסר אינו שהשואה מצחיקה, אלא שהפיה השחורה גם היא בין המבינים שההומור הוא יופי של דרך לשיפור מערכת העיכול הלאומית.

        29/8/07 13:40:

      כן, הרבה לא הבינו את מה שהעליתי. לא משנה. כבר עלה חדש. גם מצחיק.

       

      וכוכב.

        29/8/07 13:25:

       

      צטט: עדנוש 2007-08-29 13:21:11

      רק לשמוע את הקול

      ולראות את הדמות

      מצמרר אותי

      אבל גם מצחיק ?!

        29/8/07 13:25:

       

      צטט: אפור הזקן 2007-08-29 13:14:24

      יש  אנשים  שונים  עם   תובנות שונות  וכו

      ולכן  בפרטיות  אין  בעיה

      בפרהסייה  התקשורתית - בימתית   יש  להזהר

       

      ורק  הערה

      ב1940  העולם  כולל  צרלי צ'פלין  לא  ידעו  על השואה

        אלא  רק  על  ה  דיקטטור...

       

       

      לא מדוייק. חוקי הגזענות כבר הפכו לדוקטרינה חוקית בגרמניה.

      ראי אף בקטע הנ"ל את צ'פלין מתייחס דרך הדמות ליהודים.

      כיבוש דנמרק נורבגיה וצ'כיה (בדרך לכיבוש ופולין) כבר הושלמו.

      27 באפריל 1940- הימלר מורה להקים מחנה ריכוז באושוויץ.

        29/8/07 13:21:

      רק לשמוע את הקול

      ולראות את הדמות

      מצמרר אותי

        29/8/07 13:15:

       

      צטט: ema67 2007-08-29 13:13:09

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 13:10:55

       

      צטט: ema67 2007-08-29 12:27:25

      היחידי שאני מסוגלת לראות בנושא זה צארלי צאפלין

      אולי משום זכר סבי,מתפוצץ מצחוק בסלון אחרי שהבאתי לו כבקשתו את כל סרטי צארלי צאפלין

       

      את החיים היפים ראיתי ונחרדתי.

      לי הוא דווקא עשה את החיים יותר יפים :-) בונג'ורנו פרינצ'יפסה !

      אין ספק שהוא מקסים.

      אבל הסרט היה סטירילי מדי ולא תואם מציאות מחרידה.

      וככה בדיוק ככה היסטוריה ואמת הולכות לאיבוד.

       

       

      לדעתי הסרט תרם למודעות השואה בדומה ל "רשימת שינדלר"..

        29/8/07 13:14:

      יש  אנשים  שונים  עם   תובנות שונות  וכו

      ולכן  בפרטיות  אין  בעיה

      בפרהסייה  התקשורתית - בימתית   יש  להזהר

       

      ורק  הערה

      ב1940  העולם  כולל  צרלי צ'פלין  לא  ידעו  על השואה

        אלא  רק  על  ה  דיקטטור...

       

       

        29/8/07 13:13:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-29 13:10:55

       

      צטט: ema67 2007-08-29 12:27:25

      היחידי שאני מסוגלת לראות בנושא זה צארלי צאפלין

      אולי משום זכר סבי,מתפוצץ מצחוק בסלון אחרי שהבאתי לו כבקשתו את כל סרטי צארלי צאפלין

       

      את החיים היפים ראיתי ונחרדתי.

      לי הוא דווקא עשה את החיים יותר יפים :-) בונג'ורנו פרינצ'יפסה !

      אין ספק שהוא מקסים.

      אבל הסרט היה סטירילי מדי ולא תואם מציאות מחרידה.

      וככה בדיוק ככה היסטוריה ואמת הולכות לאיבוד.

       

       

        29/8/07 13:11:

       

      צטט: levana feldman 2007-08-29 12:31:57

      יגאל,

      אז אולי באמת לא כל אחד יכול?

      זה נושא רגיש מדי.

      אני למשל, לא יכולה לכתוב על השואה בהומור.

      צ'רלי צפלין גאון...

      צריך הרבה רגישות. צריך יכולת מיוחדת.

      יגאל, מי שלא בטוח שהוא יכול שלא ינסה....

      מסכים, טוב שהטובים מצליחים...

        29/8/07 13:10:

       

      צטט: ema67 2007-08-29 12:27:25

      היחידי שאני מסוגלת לראות בנושא זה צארלי צאפלין

      אולי משום זכר סבי,מתפוצץ מצחוק בסלון אחרי שהבאתי לו כבקשתו את כל סרטי צארלי צאפלין

       

      את החיים היפים ראיתי ונחרדתי.

      לי הוא דווקא עשה את החיים יותר יפים :-) בונג'ורנו פרינצ'יפסה !

        29/8/07 12:31:

      יגאל,

      אז אולי באמת לא כל אחד יכול?

      זה נושא רגיש מדי.

      אני למשל, לא יכולה לכתוב על השואה בהומור.

      צ'רלי צפלין גאון...

      צריך הרבה רגישות. צריך יכולת מיוחדת.

      יגאל, מי שלא בטוח שהוא יכול שלא ינסה....

        29/8/07 12:27:

      היחידי שאני מסוגלת לראות בנושא זה צארלי צאפלין

      אולי משום זכר סבי,מתפוצץ מצחוק בסלון אחרי שהבאתי לו כבקשתו את כל סרטי צארלי צאפלין

       

      את החיים היפים ראיתי ונחרדתי.

        29/8/07 12:02:

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-29 12:00:59

      אני רואה את זה עכשיו בפעם המאה ומתפקעת מצחוק צוחק

      ג'ון קליז במיטבו.

       

      הלו ! באת לפה כדי לצפות בסרטים של עצמך ?! :-)

        29/8/07 12:00:

      אני רואה את זה עכשיו בפעם המאה ומתפקעת מצחוק צוחק

      ג'ון קליז במיטבו.

       

        29/8/07 11:58:

       

      צטט: anat_buaron 2007-08-29 11:56:54

      והנה אחד הקטעים האדירים שנעשו אי פעם.

      היישר מפולטי טאוורס: don't mention the war

      צודקת, יקירתי ! איך יכולתי לשכוח ?

        29/8/07 11:56:

      והנה אחד הקטעים האדירים שנעשו אי פעם.

      היישר מפולטי טאוורס: don't mention the war

        29/8/07 11:44:

       

      צטט: ronitronen 2007-08-29 11:33:03

      הייתי רוצה להיות באותה אולימפיאדה ולחזות בפרצוף של היטלר חוזה בנצחונו של אוונס..

       

      ההומור הוא דרך ל"הקל" את שואה.

      אני לא חושבת שצריך להקל את עיכול הדרך  והבנת הנאציזם.

      תודה פוסט עם משמעות.

      דווקא יש לי מכונת זמן כאן, אבל אולי עדיף לך יעד אחר בזמן ?

        29/8/07 11:33:

      הייתי רוצה להיות באותה אולימפיאדה ולחזות בפרצוף של היטלר חוזה בנצחונו של אוונס..

       

      ההומור הוא דרך ל"הקל" את שואה.

      אני לא חושבת שצריך להקל את עיכול הדרך  והבנת הנאציזם.

      תודה פוסט עם משמעות.

      zappa (-

      כמה אנשים מתו כתוצאה מהכתוב בקאמה סוטרה, ביחס לאלה שמתו כתוצאה מהכתוב בתנ\"ך ?