תמיר

ת  מיר טמיר נעלם.

מ קסים מופלא ומושלם.

י חיד במינך מכולם.

ר אשנו שח לעולם.

ז ועם ליבנו נכלם.

י גוננו כאב נאלם.

ת וגת נפשנו עצבת

ו רוחך ביננו סובבת.

נ צח זיכרך כשלהבת.

י נון בנשמתי הכואבת.

שאלתי את נפשי למות כי הוא איננו.

שאלתיו איי ך ? מוות. והוא איננו.

שאלתי את נפשי למות. כי הוא איננו.