"אלוהים איננו אלא אהבה ולכן גם אני כך". וגם אתה וגם את... לאורך החיים והמסע הרוחני שלי הבחנתי בתכונה מאוד בולטת אצלי- הרצון לחלוק ולשתף. באחד הטיולים שלי להודו חברות צחקו עלי שאני חולקת הכל, גם מנות במסעדה... וזה לא מטעמי חיסכון אלא מרצון לחוות תמונה גדולה ככל האפשר ובמקביל לשתף אחרים באושר שלי. אם אכלתי אתמול במסעדה מצויינת, למחרת אני אביא לשם חברים. אם השתתפתי בסדנא שפתחה את עיניי, אני אכתוב הביתה מכתב ממליץ ומעודד להשתתף. אם פגשתי מישהו מעניין אני ארצה מאוד שכל החברים שלי יכירו אותו... ועוד ועוד. ככה קמה גם מסעדת 24 רופי. שהתחילה על גג ביתי ברופין 24 בת"א. היתה לנו דירה מקסימה, שני שותפים שאוהבים אחד את השני ואוהבים שחברים באים לבקר, הרבה חוויות הודו שהמשכנו לחלוק עם כל מי שרק רצה לשמוע.. מסע רוחני שפיעפע בתוכנו אותו שמחנו לשתף ולגדול יחד והרבה חיוכים וחיבוקים שחיפשו בית... את הקורס בניסים פגשתי לפני כחמש שנים בבית של חבר. פשוט פתחתי את הספר בעמוד אקראי, התחלתי לקרוא והתרגשות אחזה בי. מהר מאוד מצאתי את עצמי מנותקת לחלוטין מהשיחה בחדר ומעתיקה מילה במילה את הכתוב. משהו במעמקים התעורר בהתרגשות, משהו קדום שלא היה לו שם, צורה או ריח אבל הוא לחלוטין היה שם. למרות ההתרגשות הגדולה, לא נגעתי שוב בספר. כמה חודשים אח"כ, בהר הקדוש ארונצ'לה בהודו, תרגלתי יוגה עם חבר ובסיום ישבנו למדיטציה כשהוא מסיים אותה עם שיעור היום מתוך הקורס. לאחר כמה ימים כאלה, מצאתי מכונת צילום הודית ופשוט התחלתי לצלם את הספר ולתרגל בעצמי כשההתרגשות המוכרת גדלה והולכת בתוכי. את השפה עוד לא כל כך הבנתי, אבל הניחוח היה משכר ממש. משם התגלגלו העיניינים די מהר וכשחזרתי לארץ בדיוק נפתח קורס שנתי עם אפרת שר שלום, בה התאהבתי מייד. כמנהגי בקודש כשאני מזהה משהו טוב, סחפתי אחרי את אורי השותף שלי ואת דני חברי הטוב (ולאורך השנים עוד רבים מחברי ושותפי לעבודה ב '24 רופי' וב'הודיה- בית למוסיקה ואהבה'). ניסיתי להבין על מה ההתרגשות. מהו אותו דבר קדום וישן שהתעורר פתאום במפגש עם הספר הכחול זה. כבר פגשתי אותו לאורך המסע הרוחני שלי לרגעים, אבל הפעם הוא נשאר.. זאת היתה המילה יעוד. לראשונה בחיי הרגשתי שמצאתי. הרגשתי שיש תפקיד. למרות שעדיין לא היה לי מושג או קצה של הבנה מהו התפקיד הזה. או מה עלי לעשות. |