עוד אחד
לבטים
פוסטים אחרונים
- חזרתי הביתה 24/1/10
- ל(שנו)אהוב 30/12/09
- חכה לי? 6/10/09
- הנה עוד אחד חדש... טרי טרי, אפילו עוד רטוב.. :) 9/7/09
- תלוי על הקיר בחדר שלי בוונקובר 1/7/09
- ארכיטקטית. 16/3/09
לידה
היום ראיתי אור שלא ראיתי מעולם שמעתי קולות חזקים, וזה היה לי נעים הייתי לבד אבל הרגשתי נגיעות וליטופים מכל כיוון היה שם ריח טוב, ולא היה שם כלום שומדבר שהכרתי קודם לא היו שם אנשים לא בעלי חיים ולא צמחים
היום קרה לי דבר מופלא כאילו חיכיתי לו ולא ידעתי למה אני מחכה נשארתי לבד נשאבתי פנימה הלכתי למקום ממנו באתי חזרתי לחומר ממנו נבראתי
עכשיו אני עמוק באדמה
|
תגובות אחרונות
-
♡ ღ ✡ renuar1✡ ღ ♡
בתגובה על בפטרה היפה
-
dodido112
בתגובה על לחץ
-
art1
בתגובה על
-
maximus77
בתגובה על דממה
-
הדרומצ'יק
בתגובה על לכל התוהים
-
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איך שאתה תמיד מפיח חיים בטקסטים שלי
אם חוזרת אחורה כדי לחיות,
סימן שמגיעה ממקום חי של מוות.
מעניינת הניגודיות.
כמו הצמיחה.
בה יזרע הזורע זרעים יקרים, זרעי מאכל, ישליך אותם לאדמה יררמוס אותם ברגליו או בעזרת המחרשה. והשוטה המביט מהצד יתמה. האין זו השחתה? האין זה טמטום.
אך אחר הרוחות והגשם העננים והשמש. עת תגיע עת הקציר יצא החקלאי לשדותיו שמח וטוב לב. והשוטה ישאר, עם אי אלו זרעי מאכל ששמר עליהם בקנאותו וטפשותו כי רבה.
ויתברר כי ההמתה, היתה בעצם הולדה...
וכל סוף - התחלה חדשה
זה מתקשר לי עם מוות ולא לידה.