פּלגיאט עצמי
פוסטים פופולאריים
-
נוגדי דכאון
26/4/10 | 1669 צפיות
-
אני נשוי
17/7/09 | 759 צפיות
-
אסתטיקה. ואתיקה גם
13/3/10 | 1763 צפיות
-
בספרייה
27/8/09 | 1065 צפיות
-
הללויה
8/7/10 | 1022 צפיות
-
הקפה השני
9/8/09 | 694 צפיות
פוסטים אחרונים
- גמד רוקד, ואנחנו ביחד 26/6/11
- טרמפיסטים 30/5/11
- פחית ריקה 22/2/11
- Zone 14/11/10
- ככה אני, אוהב 14/10/10
- מי מלך? 4/9/10
הבריחה מגיהנום
שכבתי שם על המיטה שלי בבי"ח של קרנטינת הגיהנום, לבדי באפלה אלא אם אתם מחשיבים את הדבר ההוא מימין למיטה. בדיוק אז שמעתי מישהו מחייך אלי דרך העגמומיות של החדר. ואז, מקרוב יותר, ראיתי איש בעל שיער כסוף, חנוט בחליפה ללא דופי, ואור חמקמק כאילו מרצד סביבו. "אתה מלאך?" שאלתי. "לא" הוא אמר. "אני עו"ד". באופן מיידי השאלה שלי נראתה פתאום מטופשת, נאיבית, מביכה את עצמה אפילו. "ובכן, אבנר," אמר העו"ד, "מה שלומך?" "זה לא שמי" השבתי, מפתח עצבים על הדרך. "נו, אתה הרי יודע מה דודה רחל במלעיל תמיד היתה אומרת" המשיך העו"ד. "פעם אבנר תמיד אבנר". "אוקיי, ואני מקווה שדודה רחל נצלית לה איפושהו כרגע", אמרתי. זה היה יכול להיות דבר נחמד לראות. דודה רחל משחימה ומתכווצת וצורחת בכאבים איומים. אבל, עקב אופן ההפרדה בגיהנום, אם היית גבר היה נמנע ממך לראות מה שמתרחש בצד הנקבי של המין האנושי. "והנה החדשות הרעות", אמר העו"ד. "אה, אגב, קוראים לי מנצור. אלחנן מנצור." "טוב" אמרתי כשהוא עצר לרגע בחיוך. "את החדשות הרעות קודם. תן לי לנחש. דודה רחל עדיין לא מתה."
"דווקא מתה לגמרי ולחלוטין", השיב עו"ד מנצור. "אבל היא מתה ועלתה לגן העדן." "גם עדן?" עכשיו כבר כעסתי. "היא?!" "כן", אמר מנצור. "הלכה לגן עדן, ואתה לגהינום. ולכן אני כאן. מאחר והיה לה חלק כל כך משמעותי בגידול שלך, היית רוצה אולי לתבוע אותה על חלקה בהריסת החיים שלך ובבלאגן?" "יש לי אפשרות כזאת?" שאלתי. "אבל הרי אם היא למעלה בגן עדן, אז היא...נו, אתה מבין". "גן העדן משתנה, בדיוק כפי שגם הגיהנום", אמר מנצור. "במונחים של משפט פלילי, היא חפה מפשע. אבל היא זו שלימדה אותך תמיד להעדיף את עצמך על פני אחרים. והרי זו הסיבה שהגעת הנה לא?" "כן, בערך" הודיתי, נזכר באמת הכואבת.
----------------------------------------------- אוקיי, תנו לי לספר לכם לרגע מדוע אני כאן בגיהנום. תנו לי להסביר בדיוק נמרץ למה שפטו אותי לקללה נצחית. אז למה אני כאן? ובכן, אתם יודעים איך על כל קרטון חלב בסופר תמיד מודפס "תאריך אחרון לשימוש"? ואתם יודעים הרי שהעובדים בסופר תמיד שמים את הקרטונים החדשים בסוף המדף בפנים, כדי שניקח את הישנים יותר קודם? אוקיי, אז אני תמיד (זה היה ממש הרגל קבוע שלי) הייתי מושיט יד עמוק לתוך המדף ובוחר לי את החלב הכי חדש. ידעתי שזה לא בסדר. אם הייתי קונה את החלב הישן, זה שבקדמת המדף, עדיין הייתי מסיים אותו לפני התאריך האחרון. ומה אם כולם היו נוהגים בדיוק כמוני? (זה המבחן של קאנט, אם אני זוכר נכון, בשביל להחליט אם פעולה מסוימת היא צודקת או לא). אם כולם יקחו את החלב החדש וישאירו את הישן, הסופרמרקט יתקע עם אלפי קרטונים של חלב מת, ומערכת הפצת המזון הטרי בעולם פשוט תיקרוס. או זה, או (אפילו יותר סביר) שבחירה רק בחלב חדש תחשב כטרוריזם כלכלי, ופושעים יצטרכו פשוט לשלם את המחיר. ------------------------------------------------
"אז ברגע זה, החיים שלה סוכר", אמר מנצור. "טירה ענקית. משרתים. כל הגעשעפט. אבל אם תאשר לי לתבוע אותה בשמך, לנהל תביעה אזרחית נגדה בבית הדין של שמיים, נוכל לקבל להפוך אותה לענייה. לנצח היא תקבץ נדבות ברחובות המוזהבים של גן העדן." "ואני מקבל את כל כספה?" שאלתי. "המזומנים, הטירה?" "לא", אמר מנצור. "אני זה שמקבל את כספה והטירה, את 27 החתולים ואת אוסף הפרחים המיובשים. אתה תקוע כאן בגיהנום. אין דרך החוצה." זה נשמע לי כמו עסקה די גרועה, אבל מנצור הסביר שיש 'ממתיק', כמו שהעו"ד תמיד נוהגים לומר. "אני יכול להוציא אותך מכאן לעשר דקות", אמר מנצור. " חזרה לעולם הישן של אור יום. יהיו לך עשר דקות בתוך גוף של מישהו. עשר דקות של חופש. תוכל לראות את השמש, אבנר". "זה לא השם שלי", אמרתי. אבל מחיתי באופן כבר פחות קולני מאשר קודם לכן. עשר דקות. מה כבר יש לי להפסיד? אני אוכל להיות...נו, אתם יודעים. בלונדון. אלך לי לאורך גדות התמזה. או אולי במיטה עם מישהי, לך תדע. או באיזה בר כשמולי כוס בירה קרה וגדולה. "דיל?" שאל מנצור. "דיל", אני אמרתי.
קורס תחת החום המטורף, מכווץ כולי מהאור העז בשמיים. הייתי צריך להביט, אז. כלומר למעלה. לשמיים, לאור. אבל לא הסתכלתי.
|
תגובות אחרונות
-
מאריאנטואנט
בתגובה על פחית ריקה
-
שלומיתצור0
בתגובה על סקר יופי (מסוים)
-
נערת ליווי
בתגובה על טרמפיסטים
תגובות (90)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך על הביקור וביחוד על התגובה. עד ששאלת כבר כמעט ושכחתי את ענין הגוף..
והאמת שאני די מבסוט מהגוף שלי, אבל דווקא יש לי כמה רעיונות לאלטרנטיבות ממש לא רעות
(כולן נשים, האלטרנטיבות. אבל רק לעשר דקות כאמור)
עזבי שטויות, העיקר שבאת לעזאזל.
זה מצויין אבנר או איך שקוראים לך. אהבתי. דרך אגב בדימיון אתה יכול להמשיך ולצלות את דודה רחל. עשר דקות בגוף אחר? מעניין למי היית נכנס?
פוסט מכוכב. בילי
אני שונאת עורכי דין כאלה.
איך לעזאזל פספסתי את הפוסט הזה עד עכשיו?
בוקר טוב גלית + אהלן וברוכה הבאה
לא יודע לגבי כולם, אבל למשל אשתי מסרבת לגשת לאחוריי מדפים וזה תמיד מוריד את ממוצע תאריכי החלב
אצלנו בבית ומעצבן אותי :)
:)))
גדול, מסתבר שהגהנום של השכן מלמעלה כואב פחות לעיניים רגישות.
תגיד, יש מישהו שאינו טרוריסט חלב בסופר? רק היום רוקנתי מדף חלב בכדי להגיע לאחוריים...ואחוריים של מדף סופר הרבה יותר עסיסיים מהפרונט.
לילה טוב
גלית
חחחחחחחחחחחחחחחח חולה על הרשלה
מספרים על הרשלה שנשלח להביא מהחנות שני דגים לחג.
וחזר הביתה עם דג יחיד.
ואמאשלו שואלת, אבל איפה הדג השני הרשלה?
עונה לה: "זה הדג השני"
ואני ?
תודה, גם אתה בסדר. וגם היא, והיא. כאן כולם בסדר
(ראיתי כרגע תכוכב. אני במצב רוח נעים)
חחח
ואני כמעט צירפתי את הקישור הזה בעמי בתגובתי אליך
לפני שנה ומשהו קוננתי באיזו אכסניה אינטרנטית אחרת על שאני מחפש את התוכנית הזו ושלחו לי את הקישור המדובר.
(לא לקחתי סיכון וגם הורדתי לי למחשב, שיהיה)
אתה בסדר אתה
אז בטח לא תתפלא אם אומר לך שבראבא היה בסביבה כשהטקסט הזה בושל.
זה, פלוס מתנה קטנה למעריצים של האמן המבריק הזה (יש המון קליפים שם).
לטעמי, אחרי ערב חד פעמי (על כל וורסיותיו) הבכיר מכולם, י. שוורץ והמלחמה שלו מדורג גבוה
באול טיים בסט של היצירות כאן
מזל שהולמס היה כאן והפוסט עלה שוב בתגובות לפוסטים שהגבתי עליהם:))) עכשיו אני יודעת שהיית בתהומות הייאוש ושאת כבר לא שם. ספרי לי גם על זה בטיול (וזה לא טיול שכונה מאמי את הבנת את זה נכון ?)
טוב
אני אוהב טקסטים שמעוררים בי אסוציאציות
הפעם זה י.שוורץ ומלחמתו בחיים
(משהו שבראבא עשה פעם מזמן)
נו יפה מצידו. מישהו צריך לעשות פה סדר :)
הייתי בתהומות הייאוש, מקום לא סימפטי. אבל הוטב לי, לבנתיים.
אבל את ראית איך הוא מנסה להשתיק אותי. טוב שבאת באמת .
איפה היית היום ?
אוף רחלי, מה אמרנו על לנשוך? בעדינות! :)
ואם את מתעקשת, דווקא הייתי היום בגיהנום.
אחר כך ברחתי לאיזה 10 דקות ;)
מי לייק ורי ורי :))
אני לא יודעת איך אתה עושה את זה, גם אצלי, ותמיד איכשהו מסובב את מה שאני אומרת. החיים הם לא שחור או לבן. אשה היא לא השיפחה של הבית רק בגלל שבזמן שבעלה היה בעבודה היא הכינה צהריים לילדים - ושמה במחבת עוד שניצל שיהיה גם לבעל כשיחזור הביתה.מה מי? אלמה מאהלר שאני אעלה שוב את הרזומה שלה כדי שתבין ?
דודה אני כבר לא אהיה, מתה להיות כבר סבתא
אני אמסור לו את מה שאמרת!
(ותהיי בטוחה שגם אני אזכר בך כל פעם שיקראו לי לבדיקה רפואית (לא פולשנית) כלשהי..)
מי? מספיק דודה רחל. תתנהגי!
:)
תבורכי. יש לך את כל המילים הכי נכונות :))
אבנר!!!
לא יפה להשאיר אותי עם חצי תאוותי בידי, ועוד עם חלב שפג תוקפו.
אני אזכור אותך לנצח בכל פעם שאכנס לסופר... חסר לי עוד להגיע לגיהנום בגלל זה.
מענין אם היא הגיעה לגיהנום
אה, עזוב, שטחיות זה הכי, אחי.
(כן כן, אליך רומי. וצימוקימי)
טוב אז תודה שאתה לא מתכוון שאתה רוצה שאפסיק להתלונן ? :)))
:)
אני מבין שגם את מאלו שמתמחים בתורת הבדיעבד...
אני בסדר, אבל מה איתך? :)
(ועוד את מדברת על להלחיץ)
מה לחמים? אלה מהקונדיטוריות המוזרות האלה שהחליטו לקרוא להן "מאפית" ?!
תודה שרונצ'וק
מודה מודה מודה
(במה שתרצי, רק תפסיקי להתלונן כבר :)
את מתכוונת אלי שלא נעים לך?
דווקא הכנסתן מעט ידע (שלפחות אצלי לא היה באמתחת) לאכסנייה השטחית הזו שלי :)
מה בי"ח??? למה להלחיץ??:)
החלב האחורי והעיתון השלישי-זו התורה כולה:)
אתה בסדר אתה. אבנר:)
}{
לא רק......גם לחמים :-)
מעולה!
אוקיי אז לא !!!
ובכל זאת אני בילפתי רק פעם אחת ואתה פעמיים. גם לא חשבת הרבה לפני שקראת לדודה בשם רחל וגם לא הצטערת על זה אפילו לשתי דקות. הגיע הזמן להודות ויפות גם שבע דקות קודם :)
אז את בעד העדפה עצמית? אבל רק לגברים?
אולי אפשר (אפילו במשפחות שהגבר מתישב על הכורסא ומחכה לג'עלה והקולה אחרי הארוחה)
שגם האישה תשב שם לשנייה לפני שהיא קמה לכלים?
הקוטג' של הלמטה זה בסיסי ממש. שידאגו כבר לקור גם בתוך המקרר ולא רק להקפיא את הקונים..
אבל לא קוראים לי שרלוק. אין לי אספירציות ליישב כל כך הרבה
איזה קומפלימנט מעולה גלו. כיף לשמוע, גם כאן :)
על אבנר כמשה שמימין למיטה לא חשבתי :)))
את נורא קריאטיבית, אולי תסכימי לעזור לי לכתוב את הפרק הבא (או סיפור חדש) ?
היתה לי פעם שותפה לדירה, לימדה אותי לאכול ארוחות שלמות בסופר + קינוחים והכל
עוד לפני הקופה...אולי זו את :)
ותודה לך. שמח שאהבת את הסיפור שלי
יאללה יאללה כאילו חיכית...מילא היית אומרת 2 דקות :))
:)))אולי שווה פוסט ואחר כך תשתקי כמו מישהו מת בגיהנום
כבר לא נעים לי מרומי, לתפוס פה ככה את המקום, אז אחרי זה אני שותקת כמו מישהו מת בגיהנום -
אבל השאלה כאן היא לגבי מה הניע אותה, לא לגבי העובדה שחייה הרגשיים והמקצועיים נראו כפי שנראו.
שכחתי את הספר במטוס מזל שהספקתי לגמור אותו.
מה שסימנת בצהוב זאת שאלה לא עובדה
אכן, ספר מעולה ומומלץ.
אובווייסלי (ע"ע הסימון הצהוב), היו אי אלו דברים שהיא לא ממש הבינה, לפחות לגבי עצמה ולגבי אהבה והחיים.
ואם הבינה - לא עזר לה.
אבל זה בסדר, כי ככל שאת יותר נבונה כך את מבינה כמה את עוד לא מבינה.
הבנת? ("מה הבנת? לא הבנת!" ש. תבורי)
:)
אהלן לא חייבת :)
ידעתי שתבואי עם תובנות והבנות מעניינות.
תשמעי, שמעתי שאנשים מגיעים לגהנום מכל מיני סיבות. וגם ככה לא כל כך הבנתי את העסק הזה
של לחלק לאתה לשם ואתה לשם...אז הוספתי לי סיבה משלי.
ועדיף שלא אגיד את דעתי על הסיפור עם העגבנייה הרקובה...זה באמת אקסטרימי ולא לענין.
אז טוב שלא אמרת...את יודעת כמה הרבה כאלה שאומרים לי יש כבר?
:)
ותודה, על שלא אמרת ועל הביקור
הילד הרע שבי חשב לשאול משהו לגבי המחמאה שציינת שם בין הדברים שבמקרר... :)
האמיני לי שזה לא רק את, היחוד שלך יותר בכיוון של תגובות מגניבות ומיוחדות.
נראה כאילו אני יושבת ומחכה לך?אה? (כאילו לא...)
אלמה הזאת היא כנראה לא היתה רק יפה היתה אשה מורכבת ביותר ואפילו נערצת בשל תבונתה.
היתה אנטישמית אך נישאה לשני יוצרים יהודים נודעים, המלחין והמנצח הדגול גוסטב מאהלר והסופר הנערץ פרנץ ורפל, שעמו נמלטה לארצות-הברית מאימת הנאצים. היא בזה לפילוסופיה האסתטית של הבאוהאוס אך התחתנה עם ולטר גרופיוס, מייסדו. היא העריכה יצירות בודדות של אוסקר קוקושקה, אך שלוש שנים תמימות ניהלה עמו רומן סוער שממנו לא התאושש מעולם. גוסטב קלימט נשבה בקסמיה וכומר אדוק שירך את דרכיו בגללה. אלמה מאהלר-ורפל, הפאם-פאטאל האחרונה של אירופה. מה הניע אותה אשה יצרית, נערצת ומכורה לטיפה המרה, שבגדה בכל הגברים שלה, פחדה מרגשות אימהיים, בזבזה את כישרונה המוסיקלי וידעה, אם בכלל, רגעי אושר מעטים?
ברומן אלמה מאהלר - אשת האמן מספרת כביכול אלמה את סיפור חייה מלאי התהפוכות על רקע אחת התקופות הסוערות ביותר שידעה אירופה - ילדותה בווינה בזמן התפוררות הקיסרות האוסטרו-הונגרית, היכרותה עם גדולי הרוח והאמנות באירופה לפני מלחמת העולם הראשונה, במהלכה ולאחריה, נישואיה ומאהביה, התמודדותה עם מות שלושה מילדיה, הבריחה מהנאצים וגלותה בהוליווד ובניו-יורק.
יפה תירגמת.
גיבור הסיפור הגיע לשם בטעות, זו גם דעתי :)
לא פלא שאח"כ הוא פתוח וקשוב לאנשים שמנסים למרמר אותו...
ההיא של גוסטאב?
ממה שקראתי עליה פה ושם זכור לי בעיקר שהיא היתה יפה
(אבל אולי זה כי יש לי קריאה סלקטיבית)
נו, זה מין כזה לחיי הנקמות הקטנות. אולי את פשוט לא מבינה בכאלה... :)
הסיפא זה רמז שהנחתי לגבי מה קורה שנייה 'אחרי', לא חובה אבל אנשים אוהבים סיומים.
ועל הדודה - אמרתי מספיק :)
תודה שנהנית
חחחחח
באתי בטוב, ובתגובה את מטיפה לי 10 דקות כללי + גיהנום פרטי...
זה כל מה שנתנו בסיפור! אז לא לנצל? ישר לוותר ולבחור בתמזה וזהו?
(אין בכלל ספק שאת סטנדרט, של משהו)
היא לימדה אותך תמיד להעדיף את עצמך על פני האחרים בגלל שאתה גבר...נשים ( בנות, לצורך העניין ) תמיד מחנכים להתחשב קודם כל באחרים. ואצלי בבית זה כ"כ חד - שאני יודעת שגם אני אהיה כזו. כזו שהבעל והילדים והבית חשובים לה יותר מהכל. ובגלל זה מגיע לדודה שלך להיות בגן-עדן. ואני תמיד לוקחת את הקוטג' הכי מלמטה - לא רק בגלל התאריך - בגלל שנראה לי שהכי קר שם.
מצד אחד טרוריזם חברתי, נכון.
מצד שני, אם תקנה חלב בידיעה ברורה שיפוג תוקפו לפני שתזכה לחסלו, הרי שעשית משהו בלתי רציונאלי בעליל. ואנחנו הרי יצורים תבוניים.
תיישב את זה, שרלוק.
צימוקים, בלי יותר מדי ניתוחים של הסיפור, העפת אותי.
(זה מעולה אני אוהבת לעוף)
לא יודעת למה,
אבל יש לי הרגשה ש...
שאבנר, הוא הדבר הזה שמימין למיטה...
לך תדע,
אולי הוא לא רק מושיט יד עמוק לתוך המדף
ובוחר לו את החלב הכי טרי,
אלא גם אוכל זיתים במעדנייה של הסופר...
וגם לוקח פחית קולה , שותה ומשאיר אותה על אחד המדפים לפני ,
שהוא מגיע לקופה...
שוב עשית לי את זה...
שוב מצאתי את עצמי כ''כ מוקסמת מהסיפור...
שמת לב שהגבת לי 24 שעות אחרי?
(פלוס 10 דקות)
(אין מקריות, הא, ויני?)
ומותק, לא יודעת מה אמרו לך, אבל 10 דקות זה מאוד בעייתי
(לא על הגבול ולא נעליים).
(זו סיבה רצינית לגיהנום פרטי בבית, אם תשאל אותי)
(לא שאלת. אני יודעת)
(אגב, לעולם לא יצא לי להדליק אש בגיהנום, אני הסטנדרט של גן עדן)
:)
אבל זה טרוריזם כלכלי!
עזבי מה שכתבתי, תחשבי על זה קצת בעצמך, תחשבי באמת מה אילו כולם כמוך...
את רוצה להיות כמו כולם?
:)
למה קשה? למי קשה?
ואוקיי, לא נדבר על מה שלא נוח לך... :)
איזה כיף שקפצת לבקר. חיכיתי רק לך ולתובנות העמוקות שלך :)
האמת שהתביישתי עוד לפני שקראתי והתרשמתי מההסבר שלך.
10 דקות בהחלט על גבול הבעייתי, אבל תודי שלהדליק סיגריה באש גהינום זה לא סטנדרטי,
אפילו לך לא יוצא כזה כל יום.
(ביררתי וכולם כאן סולחים לך. הם יודעים שאין להם ברירה)
צודק. דבריך החכמים לא עברו לידי.
:))
הרגע בדיוק דיברתי על לוחמי הסופר שלקחו את מלחמת העצבים הזו שלב נוסף קדימה...
לשים את הישן מאחורה...פככככ
תודה לך ולעין הכחולה
תודה חתלתולת :)
אני שמח על הביקורים שלך.
תודה!
(תבדקי אם בסופר שלך לא עשו לכם תתרגיל של הפוך על הפוך עם החלב. העלו הילוך במלחמה אלה..)
איזה תגובות יפות שיש לך למד ברבים יקרה.
אני אמסור הכל הכל לאבנר בפעם הבאה שאפגוש בו על כוס קפה.
שלך,
לא אבנר
מה זה. עדות עצמית? עדות שמיעה?
אני מודה מודה מודה לך.
בוקר טוב לילית, אני בהחלט שומר לך מקום בכיף אבל לא כרגע. מעבר לזה שהמקרר שלי הפתיע אותי
הבוקר בכך שהחביא את קרטון החלב, אני עוד אין לי תוכניות לרדת או לעלות לגיהנום בקרוב.
:)
ראית איך באתי תוך 7 דקות ? כל היום חיכיתי
יאללה יאללה כאילו שברת את הראש .טוב מאוד!!!שיהיה לך לא נעים :))) מילא היית אומר דודה זילפה.
וואי, איזה פאדיחה...שברתי את הראש למצוא שם שאין סיכוי ש..
אין לך מושג כמה שגם אני שמח לשמוע שאת לא דודה :)
(אייקון של פרצוף של אחד שממש לא נעים לו)
אם על זה אנשים הולכים לגהנום אני תוהה מה קורה למי שרואה עגבניה רקובה ודוחף אותה לתחתית הערימה וככה נוצר מיץ עגבניות טרי ובזבוז בלתי יאומן של ירקות ופירות ארצנו, ועוד בתקופה כזו של בצורת. נו באמת, העניין הזה עם הסיבה להגיע לגהנום הוא מעט לא אמין. בטח יש סיבה מעט יותר טובה (או רעה - בהתאמה לגהנום) שבגללה נשלח אבנר (שזה לא שמו) לתמרות העשן והלהבות.
הוא סתם בעמדת נחיתות, האבנר הזה, מאוד נמוך מתחת לאדמה בעוד רחל משייטת לה בין העננים ומחייכת למלאכים זהובי תלתלים ותכולי עיניים. אבל מה, נשמע שבגהנום יש הרבה יותר אקשן, ממש השרדות.
לא הבנתי כלום
אבל אני רחל לא אלמה :)
מבינה בפוסטים של רומי?
מבינה באופן כללי?
לא יכולה?
מתהדרת?
(אני רק שאלה)
סיפור מעולה.
ורציתי כל הדרך לאמר לך - תזהר מעסקאות עם השטן.
אפשר להגיד - (כמעט) אמרתי לך? :)
יואו
זה כל כך נכון, ואני חשבתי כמובן שזה רק אני
מה נסגר איתנו ועם החלב?
(אגב, המהדרין, כמוני, נוהגים כך בכל דבר שנמצא במקרר בסופר: פחיות, גבינות ואף מחמאה)
לגמרי מדוייק ומעולה.
זה לא אני, זה הילד הרע שבתוכי
העו"ד הזה הוא השטן בכבודו ובעצמו.
ולמה הוא בוכה על חלב שנשפך.
נראה לי שהמרמור היא הדרך לגיהנום, וגיבור הסיפור ממש בטעות הגיע לשם.
והשטן מנסה למרמר אותו בכח על הדודה, לא יפה.
לדעתי את לא יכולה הצהרה כזאת כשאת מתהדרת עם השם אלמה מאהלר.
אם קראת עליה פה ושם את בטח זוכרת שהיא היתה מה זה מבינה. אבל זאת רק דעתי, ונכון שאף אחד לא שאל אותי.
האמת, לא ממש הבנתי.
לא את החיבור בין שני חלקי הדיל,
לא את החיבור של משפט הסיום לשאר,
ובמיוחד - מה עשתה לו דודה רחל הכלבה הזאת?! למה הוא שונא אותה כל כך?
אבל אני רגילה לא להבין דברים, וגם בלי להבין היה סבבה לקרוא.
אני תמיד עושה ככה עם החלב.
זו לגמרי זכותי.
ואני רוצה לראות שמישהו ישלח אותי לגיהנום בגלל זה! נראה אותם!
חוצפה!
קשה.
ושלא נדבר על עורכי הדין שם למעלה...
יסלחו לי אבנר, אלחנן ורחל, אבל באמת מגיע לך גיהנום.
(10 דקות יספיקו לך להתשעשעות במיטה עם מישהי?)
(תתבייש לך!)
(היא רק תתחיל להניע ואתה כבר תשתמש באש של גיהנום לסיגריה של אחרי)
מתאים למי שמגיע לגיהנום, שגם שם ימשיך ויאשים מישהו אחר במעשיו הוא.
ואם יקרה משהו לרחל בגללו - הוא יאשים את עורך הדין.
מעבר לכך, גיהנום וגן עדן הם משל. והמשל תואם.
אנו פוגשים רבים שרק הזולת אחראי למעשיהם (אדם הראשון, היה השני. הוא האשים את אשתו - שהקדימה והאשימה את הנחש) - ואנו צריכים כל העת להיזהר ולא להפוך לכאלה - למרות הפיתוי.
כתבת נהדר.
ואצלנו במכולת הבינו שאת מה שאתה עושה עושים כולם
והם פשוט דוחפים אחורה את הסחורה הישנה
במו עיני ראיתי נשבעת
:)
גאון!
(אצלנו בסופר התאריך הוא סתם מספר, החלב מתקלקל כבר בדרך הביתה, אז זה נחשב אם אני לוקחת את החלב הנחבא?)
19.10.09
בס"ד
א.נ;
הנדון: אמת ושקר בחיים שכאן ושם
אבנר היקר, באמת, מה לך כי תרצה להוליכנו בכחש ולפתלתל אותנו בתוך הסבריך הירוקים והיפים?
לא בגלל החלב אתה הגעת לאן שהגעת ואין מקום לבכות עליו.
ספר לנו אבנר את האמת. ספר את כל העוולות החברתיות שהיית אחראי להן, את כל הפוליעשטיקים הקטנים במוסך, בבית ספר של הילדים, בוועד בית.
ספר על הריבים עם אשתך.
ספר על הרשלנויות.
ספר, ספר. אל תתבייש.
אנחנו מקשיבים והפנקס פתוח.
ואם אתה עוד יכול להתחרט אז אל תחזור לארץ בגופו של מישהו אחר.
כי זה יהיה עוד חטא: עוון ההשתלטות העוינת על גופו של מישהו שאולי לא מתחשק לו וגם פגיעה ברחל. פגיעה גם במילעיל וגם במילרע. תהיה גבר ותישאר בגיהנום.
שלך,
דוד נחום
------
בקיצור, מותק, אחלה סיפור. חכם, מיוחד (וגם מצחיק קצת).
אתה פשוט מגלה לי צדדים מקסימים מקסימים אצלך.
מוכשר אחד.
שמע לי, הכי שווה לך 10 דקות בגוף שלי, אחר כך תתחנן לחזור לגיהנום.
מעולה.
מעולה מעולה.
ושמור לי מקום שמה לידך (אמרה לילית תוך שהיא לוגמת כוס נסקפה עם חלב שתוקפו 2/11 )
בוקר אור:)
זאת הפעם הראשונה שאני שמחה שאני לא דודה :)
רחל