כותרות TheMarker >
    ';

    קניין רוחני, אינטרנט וכל מה שביניהם

    ארכיון

    קיבלת דואר זבל? אל תמהר לתבוע

    2 תגובות   יום שני, 19/10/09, 11:02

    באמצעות פרשנות יצירתית, המנוגדת ללשון החוק ותכליתו, פסק בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, כי רשת חדרי הכושר "גרייט שייפ" אשר שלחה הודעת SMS פרסומית ללקוח שלה, אינה חייבת לפצות את הלקוח מאחר ושליחת ההודעה נעשתה "בתום לב", זאת למרות שלא עמדה בתנאי החוק.

     

    נזכיר, כי ב-1.12.08 נכנס לתוקפו התיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, הידוע בכינויו "חוק הספאם". חוק זה, הסדיר לראשונה בישראל, את האסור והמותר בכל הנוגע לשליחת דואר אלקטרוני פרסומי, פקס, הודעת טקסט וחיוג אוטומטי. על פי החוק, בקצרה, על מנת שמפרסם יוכל לשגר פרסומת באמצעות אחת מהאמצעים המנויים לעיל, עליו לקבל הסכמה מפורשת מראש מאת הנמען ובמידה ומסירת כתובת המייל/מספר הטלפון נעשו במהלך רכישה של מוצר או שירות (כמו הרשמה למכון כושר למשל), על המפרסם להודיע לנמען כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך שליחת דבר פרסומת ולתת לנמען הזדמנות לסרב לכך. שליחת פרסומת בניגוד לחוק מקנה לנמען פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 1000 ש"ח לכל פרסומת. 

     

    בענייננו, קיבל הנמען שני מסרונים פרסומיים לטלפון הנייד שלו מאת מכון הכושר אליו נרשם בעבר. לאחר קבלת מסרונים אלה, הגיש התובע תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ודרש פיצוי בסך 2,000 ש"ח (1,000 ש"ח לכל מסרון). למרות שמכון הכושר לא עמד במלוא תנאי החוק, בית המשפט החליט לדחות את התביעה מאחר וקבע כי מכון הכושר נהג בתום לב שעה שסבר, באמת ובתמים, כי הוא רשאי לשלוח הודעה פרסומית. יחד עם זאת, ניכר כי הסיבה העיקרית שבשלה נדחתה התביעה, לפי בית המשפט, הינה חוסר תום ליבו של התובע, אשר אצה לו הדרך לתבוע בבית משפט, ולא נתן למכון הכושר את הזדמנות להסירו מרשימת התפוצה ולחדול ממשלוח המסרונים.

     

    פסיקה זו של בית המשפט לתביעות קטנות מהווה סטייה של ממש מלשון החוק ותכליתו, אשר קובע באופן נחרץ שכאשר מפרסם אינו עומד בכל התנאים הקבועים עליו לפצות את הנמען כאשר הנטל להוכיח שלא עשה זאת ביודעין מוטל עליו. במקרה שלפנינו, על אף שמכון הכושר לא הרים את הנטל, פסק בית המשפט כי אינו חייב לפצות את התובע זאת מאחר ונהג בתום לב. 

     

    בית המשפט המשיך וביסס את פסיקתו גם על העובדה כי הנתבע הוא זה שלא נהג בתום לב, כאשר לא נשלח למכון הכושר הודעת סירוב ובכך לא נתן למכון הכושר הזדמנות להפסיק את משלוח ההודעות.   

    קביעה זו, כמו קודמתה מנוגדת אף היא ללשון החוק ותכליתו.  

     

    החוק אינו מטיל חובה על הנמען להודיע למפרסם כי הוא מסרב לקבל פרסומות כתנאי להחלתו, אלא עוולתו של המפרסם מתגבשת עם הגעת ההודעה לנמען. כל שקובע החוק בהקשר זה, כי מוטלת על המפרסם חזקה שאיננה ניתנת לסתירה כי שלח הודעה בניגוד לחוק, במידה והנמען הודיע לו כי הוא מסרב לקבל הודעות נוספות. כלומר, ההתייחסות של החוק לעניין הודעת הסירוב הינה אך ורק במישור הראייתי ולא כתנאי להתגבשות העוולה.  

     

    וכך, כפועל יוצא מפסיקת בית המשפט לתביעות קטנות עולה, כי על מנת לזכות בפיצויים על פי החוק, על הנמען ראשית להודיע למפרסם כי הוא מסרב לקבל פרסומות ורק אם המשיך המפרסם לשלוח את ההודעות, יהיה זכאי הנמען לפיצוי. ובכן, זוהי התכלית ההפוכה אותה ביקש החוק להגשים, שהרי היא מחזירה אותנו למצב שהיה ערב כניסתו של החוק ופותחת פתח למפרסמים לשלוח הודעות מבלי לקבל את הסכמת הנמען מראש והכל בחסות עקרון תום הלב שנכנס לו בדלת האחורית לחוק הספאם- ללא כל צידוק.   

     

    נזכיר כי המנגנון אותו אימצה ישראל בחוק הספאם הוא המנגנון המחמיר הנהוג באירופה וידוע בכינויו "opt-in", אשר מתיר משלוח של הודעות פרסומיות רק במקרה שבו הנמען העניק את הסכמתו מראש ומטיל על המפרסמים את הנטל להסדיר עניין זה, באם הם מעוניינים להמשיך לפרסם עצמם באמצעות דוא"ל, SMS, פקס או הודעות מוקלטות. פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות מבטא יישום של המנגנון ההפוך ("opt-out"), בו על הנמען מוטל הנטל להודיע למפרסם כי אינו מעוניין לקבל פרסומות ורק אז יאסר על המפרסם להמשיך לשלוח הודעות.

     

    אין ספק כי נוח יותר לבתי המשפט לפסוק פיצויים כנגד מפרסם אשר המשיך לשלוח הודעות פרסומיות גם לאחר שהנמען הביע את רצונו להפסיקן. אך יחד עם זאת, ובכל הכבוד הראוי, משנחקק חוק הספאם הנוכחי שביטא גישה פרו צרכנית מובהקת, וקבע קריטריונים ברורים, אין מקום לסטות ממנו ועל בית המשפט לפסוק כלשונו. באם סבור בית המשפט כי הנמען פעל בתום לב, עליו לבטא זאת בסכום הפיצויים שיפסוק.  


    ת"ק (ת"א) 15877-12-08 פורת נ' גרייט שייפ בע"מ


     

     כל הזכויות שמורות לעו"ד עוז חיים © 2009.  מאמר זה אינו תחליף לייעוץ משפטי. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/10 18:48:

      לצערי אתה טועה ידידי. מותר לשלוח הצעה חד פעמית רק לבית עסק בלבד ולא לנמענים פרטיים שהם אינם בתי עסק. כמו כן, ההצעה למשלוח דברי פרסומת לא יכולה להיות אגב הפרסומת עצמה אלא הצעה ממשית.
        31/1/10 22:47:

      מסכים איתך בהחלט.

      זה לא המקרה היחיד שבתי המשפט עושים מה שבראש שלהם וחבל, כי זה פוגע ביציבות ובוודאות המשפטית ומכרסם באימון הציבור במערכת המשפט.

      אגב, ליתר דיוק, מותר לשלוח פרסום חד פעמי ללא רשות ובו בין השאר לבקש רשות להמשיך לשלוח. במידה שלא ניתנת רשות כזאת אסור להמשיך לשלוח. כך על פי החוק (למרבה הצער הפסיקה (ולא רק זאת שהבאת) מפרשת בצורה מרחיקת לכת, או נכון יותר מסלפת את לשון החוק).  

      פרופיל

      עו"ד עוז חיים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות