איך. איך זה קורה שברגע שסוגרים על טיול הכל הופך להיות שולי, החיים יפים, האנרגיות מתמלאות, החושים מתחדדים, החיוך לא יורד מהפנים, העיניים נוצצות, הלב מפרפר, הדמיון חוזר להשתולל. איך זה קורה? למה אי אפשר לחיות כך תמיד? אז מסתבר שאפשר. בשבועיים האחרונים אפשר לאמר שהייתי יותר בטבע מאשר בעיר. יותר עם הנוף, העוצמה, השקט ופחות בעולם הוירטואלי שכולל גם את המציאות התל אביבית. שניהם מהנים אבל חייבים גם וגם כדי שאפשר יהיה ליהנות מכל אחד לחוד. מהמקום הכי נמוך, מסוף שבוע מבאס ברמות קשות בגלל כל מיני סיבות פתאום זה קרה, השתלשלות עיניינים כל כך מהירה שלא היה בכלל מה לחשוב פעמיים. ברור שנוסעים אחרת למה שווים כל הצטרפויות המקרים. דבר הוביל לדבר שהוביל לדבר והנה יש פיצוח. שבת בלילה נורתה יריית הפתיחה והיום בלילה זה כבר יוצא לפועל. עבר לא הרבה זמן ולא להאמין אני הולכת לחיות את החיים שלי של פעם! חשבתי שזה כבר לא יקרה אבל הנה, פעמיים בשנה ביקור במקום הכי שלו בעולם...המשך יבוא

ההמשך מיותר. התמונה אומרת הכל והמסקנה היא אחת. הטבע הוא התרופה הטובה ביותר לחיים ארוכים ומאושרים.