כותרות TheMarker >
    ';

    עמותת ידידים

    ארגון ידידים פועל החל משנת 1991 בקרב ילדים ובני נוער עולים חדשים ובסיכון. ידידים הינו ארגון מתנדבים ארצי שהוקם במטרה לפעול למען הנוער והחברה בישראל. כיום מהווה ארגון ידידים את אחת העמותות הגדולות בישראל לסיוע ותמיכה לבני נוער וילדים עולים וילדים ונוער בסיכון , הארגון מסייע ותומך בכל שנה בכ-6,000 ילדים ובני נוער ברחבי הארץ באמצעות צוות המורכב מכ-3,500 מתנדבים (סטודנטים ובני נוער) וכ-170 רכזים יישוביים.

    ארכיון

    פרופ' הלל שמיד: להפוך את המשבר להזדמנות

    0 תגובות   יום שני, 19/10/09, 14:02

    "כשאתה תלוי במקור הכנסה אחד – אתה לא נושך את היד שמאכילה אותך".

    פרופ' הלל שמיד (בצילום למעלה) רואה  בחיוב עמותות חברתיות התלויות בהזרמת משאבים כשהן מנסות – חרף המשבר הכלכלי בארץ ובעולם- לשמר מידה רבה של עצמאות בפעילותן.

    המגמה הזאת נראית לו – חרף הקושי.

    שמיד בראיון ל"ידידים": "המגזר השלישי עבר משבר בהכנסותיו. בין הגורמים: הירידה בערך הדולר לעומת השקל. המשבר הכלכלי הפיננסי העולמי שלא פסח עלינו. פרשת מיידוף שפגעה. גם הביורוקרטיה הממשלתית ממשיכה להיות קיימת ואינה מקלה".  

    שמיד אינו חוסך במחמאות ל"ידידים": הטיפול בנוער עולה ונוער בסיכון. התשובה האירגונית לתופעות של אלכוהול וסמים במצב של קשיי קליטה. המודל של שינוי תהליכי מול התעללות והזנחה. "ידידים" סיפק תשובות במקום שהמערכת הממשלתית לא נתנה אותן לבדה. יש באירגון ניהול יעיל ויש בו מנהיגות.  השילוב של אירגון רזה מבחינת כח אדם וביורוקרטיה עם כח התנדבותי מעולה – זאת התשובה. בידידים הוסיפו לכך את היופי של הפשטות הישירה והחינוך לערכים".

     

    שמיד פורש נתונים: 83 אחוז מן העמותות  שלא למטרות רווח מספקות שירותים לקהילה. רק מיעוט של כלל המוסדות שלא למטרות רווח מתמקד  בסינגור ושינוי חברתי.

      51 אחוז מהכנסות המוסדות ללא כוונת רווח באים מן הממשלה. 18 אחוז בלבד מן הפילנתרופיה הישראלית והיהודית והשאר מהכנסות עצמיות .

    שמיד: "צריך לציין שהתלות בהכנסות הבאות מן הממשלה ירדה בעשור האחרון מ-64 אחוז אך היא עדיין תלות גבוהה לעומת מדינות אירופיות כמו איטליה ואנגליה – שם היא מגיעה ל- 35 אחוז. נכון שהמוסדות מספקים לעיתים שירותים במקומה של המדינה אך לא הקמנו חברה אזרחית בישראל כדי שתהיה זרועה הארוכה של המדינה".

    שמיד מציין לטובה עמותות כמו התנועה לאכות השלטון, המועצה לשלום הילד – המאמצות אי תלות במקורות הכנסה ממשלתיים כאידיאולוגיה – על מנת לשמור על חופש פעולה כולל ביקורת כנגד מחדלים של הממשל.

     אירגון חברתי אומר שמיד, צריך להיות גמיש ונגיש. התלות שלו בממשל חייבת להיות מידתית אחרת הממסד ימסד אותו – כלומר – הוא ימצא את עצמו לוקה באותה ביורוקרטיה שהוא מנסה לחלץ אזרחים ממנה. 

    מבחן מוקפד של עצמאות ואי תלות מנווט את העמותות למקורות הכנסה כולל יזמות ופרויקטים עיסקיים. אך גם כאן – אומר שמיד, חייב האירגון החברתי בעמידה במבחן של שמירת זהותו הייחודית. ניתן כמובן להקים פרוייקט מכניס רווחים אך תוך קיום זהות אירגונית חברתית.

    כך למשל – אירגון למען נוער מוגבל המקים מסעדה שבה עובדים הנערים. "בשילוב שכזה היזמות משרתת מטרה חברתית בנוסף להיות מקור הכנסה. היא מסייעת לשיקום ומחנכת לתעסוקה. כל עוד יש קריטריון חברתי צמוד – היזמות ברוכה. ואם אין כזה – המוסד מסווה את עצמו כמוסד שלא למטרות רווח".

    מה היא הדרך הנכונה להתמודדות עם לחץ כלכלי גובר?

    סף הכניסה היום לשדה העמותות נמוך, מציין שמיד, ולכן יש רבות  מאד ולעיתים מדי בפעילות בשטח העשייה החברתית. אם יש עשר עמותות למען החרש – יתכן שאיחוד שורות ומשאבים יועיל.  

    במסמך של המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל באוניברסיטה העברית בירושלים כותבים הלל שמיד ואבישג רודיך כך בפיסקת המסקנות שלהם:

    "למיתון ולירידה בתמיכה הפילנתרופית יהיו בודאי השלכות כואבות על השירותים החברתיים וספקיהם. בעיקר מלכ"רים. אבל המשבר מציב גם הזדמנויות ולא רק אתגרים. הוא ודאי יוביל לחיסולם של כמה מלכ"רים אך אחרים ישגשגו.

    עתיד האירגונים תלוי בצעדים שהם מוכנים לנקוט כדי לשרוד משבר זה: התייעלות נמרצת יותר, עיון מחדש בתחומי פעילות ותוכניות וחידושים. אין ספק שיש סיכונים כולל פיטורי עובדים. אך אסור שסיוע ממשלתי לאירגונים יהיה הפתרון לבעיה. הוא נושא בחובו סכנה גדולה שהמגזר ללא כוונת רווח יפתח תלות גדולה בממשלה בעוד שהאירגונים יאבדו את זהותם כאירגוני חברה אזרחית".

     

    פרופ' הלל שמיד – ציוני דרך

     

     

     

    מנכ"ל מכון חרוב. חבר בכיר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל המרכז לחקר הפילנתרופיה. ידיד של "ידידים" ומי שמלווה את פעילות האירגון לאורך שנים. היה היו"ר הראשון ומעצב דרכו של המכון למנהיגות והתנדבות שעל יד ארגון ידידים. כיהן בתפקיד זה במשך כעשור.

    שימש כדיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית ועמד בראש "הועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה" ("ועדת שמיד").  

     

    פרופ' שמיד הוא המייסד והמנהל הראשון של תוכנית המוסמך לניהול ארגונים ללא מטרות רווח וארגונים קהילתיים ע"ש ד"ר יוסף שוורץ.

     

    בשנת 1999-2000 זכה בפרס הרקטור למצויינות במחקר והוראה ועל מעורבותו בחיים האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

     

    פרופ' שמיד הוא חבר הועד המנהל של האוניברסיטה העברית, נמנה על מערכות כתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל ומכהן כחבר הועד המנהל של ארגון ARNOVA (Association for Research on Nonprofit Organizations and Voluntary Action

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      תגיות