מיץ געגועים

TheMarker Cafemarry-yaמכתבים הביתהמיץ געגועים

מכתבים הביתה

מיץ געגועים

‎7

תכנים אישיים

10 תגובות יום שני, 19/10/09, 19:10

כמו ללמוד לבחינת בגרות ברגע האחרון.

ככה פתאום.

ימים של געגוע מרוכז.

אם ימהלו אותי היום במים ויוסיפו קרח אהיה יופי של מיץ געגועים.

דרג את התוכן:

תגובות (10)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

בלאק סמארה

22/10/09 04:18:

עם הרבה אחוזים פרי.

late chet

22/10/09 00:15:

צטט: marry-ya 2009-10-19 21:44:35

צטט: late chet 2009-10-19 21:30:14
ואם ישימו אותך בפריזר, מה יצא? קרטיב געגוע? קרחון ערגה? נשמע כמו אחלה סטרט אפ...

לא יודעת אם זה ילך, היית קונה קרטיב געגוע? (מילא שלגון חיבה אבל קרטיב געגוע...?)

אני גם ככה גוש געגוע במצבי צבירה משתנים.

marry-ya

20/10/09 10:48:

צטט: ex libris 2009-10-20 10:06:35
את מיץ הגעגועים שלך תקחי עם אקמול טרי ואיכותי. זה עוזר לשכחה, את יודעת.

אני מוהלת באלכוהול בדרך כלל. קוקטייל. (רק חבל שגעגוע לא מגיע בצבע ורוד, רדודה שכמותי - מתה על משקאות ורודים...)

ex libris

20/10/09 10:06:

את מיץ הגעגועים שלך תקחי עם אקמול טרי ואיכותי. זה עוזר לשכחה, את יודעת.

marry-ya

20/10/09 07:50:

צטט: נירניר001 2009-10-20 07:30:43

ימהלו?

לגעגוע אין כתובת אחת?

לא צריך להיות "ימהל"?

שתי בחינות ביום? גם ספרות וגם לשון? (הלחץ!)

הכוונה היא ימהלו אותי. יבואו אנשים וימהלו אותי... (כך שרבים, יה?)

ואם יש בחינה היום במקצוע ריאלי כלשהו אני לא ניגשת! שיהיה ברור ולעזאזל הציון! בוקר טוב (-:

נירניר001

20/10/09 07:30:

ימהלו?

לגעגוע אין כתובת אחת?

לא צריך להיות "ימהל"?

marry-ya

20/10/09 06:49:

צטט: רומלוש 2009-10-19 22:24:10

קודם כל ברכות קצר ולא מתייפייף.

עדיין לא נתקלת באי ההבנה שלי כי טרם הכרנו.

איך מתחבר מבחני הבגרות והלחץ ללמוד לגעגוע?

זו לא עקיצה או לעג באמת אני לא מבין.

החלק השני מיץ געגוע מבריק.

את יודעת איך פותרים את הבעיה מכניסים המון נוזלים לדלל את התרכיז.

אני אעצור כאן כי אני מתחיל להסחף

למה לא הודיעו שהבחינה בספרות היא היום? (-:

לא יודעת איך זה היה אצלך, אני למדתי לבחינות הבגרות רק כמה ימים לפני. ימים בהם דחסתי לראש באינטנסיביות את כל החומר של כל השנים. וככה לפני כל בחינה הייתי חיה, נושמת, חושבת ומדברת רק את המקצוע בו נבחנו - כמה ימים מרוכזים של גאומטריה, כמה ימים מרוכזים של תנ"כ וכו'. מכאן הדימוי. אבל אולי הוא לא קולקטיבי מספיק...