יושבת בכיכר מאכילה יונה תפל בלי עיקר זו אותה עונה גשם שוטף מרצפות שתי עינייה אדומות....מדמעות הרוח מזיזה את עליי הזית מחפשת בכל איש מזדמן את הבית בסחרחרת עליי שלכת לא יודעת לאן ללכת רגע אחד בלי לחשוב רגע אחד לחזור ולאהוב יושבת בכיכר מאכילה יונה תפל בלי עיקר זו אותה עונה ככה זה ...כבר עשרים שנה |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נוגע ויפה, עיקר בלי תפל.
שיר עצוב
יושבת בכיכר, ובכל איש מזדמן
מחפשת את הבית.
בלי תקוה.
עצוב.
עצוב שזה לא מילה, קורע.
הייתי שמחה לדעת על מי ומתי כתבת את זה. אצלי יש תמיד איזה טריגר שמעורר את הסיפור או השיר לצאת החוצה...
אהבתי *
נשמע עצוב.
*
מאוד יפה
(באיזה כיכר זה?)
מגיע כוכב אבל נגמרו כולם...
כמה עצוב כשלא מצליחים להתגבר על העבר
מאד יפה .
עצובה*
שתי ענייה אדומות....מדמעות
מרגש.....
חיבוק גדול
רגע אחד בלי לחשוב
רגע אחד לחזור ולאהוב
יושבת בכיכר מאכילה יונה
תפל בלי עיקר זו אותה עונה
ככה זה ...כבר עשרים שנה
מרגש מקסים אין טעם להוסיף מילים
שבוע טוב לך
תודה.
מקסים אהבתי. שושנה הרוחנית
עצוב לה..
שם לבד בככר
מאכילה יונה
ככה זה כבר
עשרים שנה...
יפה ומרגש *