כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני - סיפור בהמשכים

    המסע מהלא ידוע אל הלא ידוע עוד יותר.
    מפחיד, משנה, מוזר, מדהים והכל יחד.

    זו אני - מההתחלה ועד הסוף.

    פרופיל

    Underground
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    חלון פנורמי

    27 תגובות   יום שלישי, 20/10/09, 03:13


    בחרתי את מקומי ליד חלון ההזדמנויות -
    שם מקבלים נקודת מבט
    מרוחקת משהו...
    ליד.

     

    להביט לארץ המובטחת בלבן של העיניים,
    להיות שם ולא להגיע
    עד אליה...
    כדי לא להישבר.

     

    אבל לחלון הזה יש דאבל גלייזינג
    ולי יש אפס סבלנות.
    לפעמים בא לי לקחת פטיש
    ולנפץ את מה שאני לא רוצה להיות.

     

    ולפעמים אני רק משעינה את המצח על החלון -
    כמו בילדות,
    כשהשכיבו אותי לישון מוקדם מדי
    והאור עוד לא כבה בשמיים...
    או בעיניים.

     

    והציפורים חגגו,
    כאן ושם,
    בפנים ובחוץ.

     

    פנורמה של הלב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/10 12:39:

      פנורמה של הלב

      ליד חלון ההזדמנות.

      מקסים.

        18/1/10 13:02:

      לפעמים בא לי לקחת פטיש
      ולנפץ את מה שאני לא רוצה להיות.

       

       

      אחד המשפטים שאני מזדהה איתם יותר מאי פעם!

       

      כתיבה נוגעת וכנה!

      תענוג!

        23/10/09 20:08:


      התגעגעתי לכתיבה נוגעת ואיכותית..

      תודה.

        21/10/09 18:21:

      צטט: kobi345 2009-10-20 21:54:59


      את יודעת,

      אני מאמין לך,

      למה שפשוט לא תקחי פטיש ותשברי את החלון...

      לאחר גירושיי, והוולדות לתוך מציאות אחרת, הגשמתי חלום ילדות

      ועם פטיש שברתי את הטלוויזיה (ממילא היא לא עבדה טוב),

      כמו ב"שבלול" - שהם רצו לראות כדורגל וכל הזמן קפצה להם אופרה.

      סןני היא טלויזיה חזקהה - לא נשברת בקלות והיה צורך להחליף פטיש....

      "סוני זה כל השוני..."

      בכל מקרה, זה שחרר לי את ההצטברות .

      מאז,

      רגוע כמו ים..

       

      מלך!

       

      :)

       

       

       

        20/10/09 22:59:

      צטט: רוח האדם 2009-10-20 22:29:36

      שם,  על הבלקון של הנשמה,

        איפה שרואים טיפה רחוק יותר.

       

      כמה שיותר רחוק...

       

        20/10/09 22:57:

      צטט: kobi345 2009-10-20 21:54:59


      את יודעת,

      אני מאמין לך,

      למה שפשוט לא תקחי פטיש ותשברי את החלון...

      לאחר גירושיי, והוולדות לתוך מציאות אחרת, הגשמתי חלום ילדות

      ועם פטיש שברתי את הטלוויזיה (ממילא היא לא עבדה טוב),

      כמו ב"שבלול" - שהם רצו לראות כדורגל וכל הזמן קפצה להם אופרה.

      סןני היא טלויזיה חזקהה - לא נשברת בקלות והיה צורך להחליף פטיש....

      "סוני זה כל השוני..."

      בכל מקרה, זה שחרר לי את ההצטברות .

      מאז,

      רגוע כמו ים..

       

      כשאתה "שובר" משהו - ובכוונה השתמשתי בגרשיים.. יש שתי אופציות.

       

      או שתהיה רגוע כמו ים - כמו שקרה לך

      או שתתחרט לעד על משהו שלא יחזור

       

      בדיוק בתפר

      הלב אומר לשבור

      ועדיין שבירה מביאה איתה מחיר

       

        20/10/09 22:55:

      צטט: לומפומפיר 2009-10-20 21:36:25

      רחוק מול קרוב, הבטחה מול שברה, אגרסיביות מול רכות.

      כל כך הרבה ניגודים משתקפים בשירך דרך חלון אחד קטן.

      פנורמה מקסימה הבאת לנו כאן, שוקולדה.

       

      התגובות שלך תמיד מיוחדות :-)

       

      השתדלתי.

      להביא את כולי

       

      ואני אדם של ניגודים

        20/10/09 22:51:

      צטט: behind blue eyes 2009-10-20 13:00:37

       

      אולי תנסי דווקא כן להביט לארץ המובטחת בלבן של העיניים,
      להיות שם וכן להגיע עד אליה...
      כדי לא להישבר.

       

      אם רק היית יודעת כמה זה רלוונטי להיום.

      כמעט שם

      מוכנה ולא ממש

       

      ויש כאלה שמנצלים את ההיסוס

      כדי לבקש ממני לזוז אחורה

      ולהמשיך לשבת מאחורי החלון

        20/10/09 22:49:

      צטט: אורורה בורליס 2009-10-20 12:56:39

      את כותבת מקסים ומרגש*

      "ולפעמים אני רק משעינה את המצח על החלון -
      כמו בילדות,"

       

      תודה

      פתאום הרגשתי את התסכול...

      כמו אז בלילות קיץ. כשבחוץ עוד אור ואני אמורה ללכת לישון

      כי אמא החליטה

        20/10/09 22:46:

      צטט: MichaelYam 2009-10-20 11:02:15

      מבריק!

       

      תודה

        20/10/09 22:29:

      שם,  על הבלקון של הנשמה,

        איפה שרואים טיפה רחוק יותר.

        20/10/09 21:54:


      את יודעת,

      אני מאמין לך,

      למה שפשוט לא תקחי פטיש ותשברי את החלון...

      לאחר גירושיי, והוולדות לתוך מציאות אחרת, הגשמתי חלום ילדות

      ועם פטיש שברתי את הטלוויזיה (ממילא היא לא עבדה טוב),

      כמו ב"שבלול" - שהם רצו לראות כדורגל וכל הזמן קפצה להם אופרה.

      סןני היא טלויזיה חזקהה - לא נשברת בקלות והיה צורך להחליף פטיש....

      "סוני זה כל השוני..."

      בכל מקרה, זה שחרר לי את ההצטברות .

      מאז,

      רגוע כמו ים..

        20/10/09 21:36:

      רחוק מול קרוב, הבטחה מול שברה, אגרסיביות מול רכות.

      כל כך הרבה ניגודים משתקפים בשירך דרך חלון אחד קטן.

      פנורמה מקסימה הבאת לנו כאן, שוקולדה.

        20/10/09 18:43:
      מעניין אהבתי
        20/10/09 13:22:
      מעניין מאוד
        20/10/09 13:17:
      מעניין מאוד
        20/10/09 13:00:

       

      אולי תנסי דווקא כן להביט לארץ המובטחת בלבן של העיניים,
      להיות שם וכן להגיע עד אליה...
      כדי לא להישבר.

        20/10/09 12:56:

      את כותבת מקסים ומרגש*

      "ולפעמים אני רק משעינה את המצח על החלון -
      כמו בילדות,"

        20/10/09 11:02:
      מבריק!
        20/10/09 08:33:

      צטט: E-ציק 2009-10-20 08:20:40


      לא חייבים לנפץ את החלון - אפשר לפתוח אותו... :-)

      יום שמח לך...

       

      תמיד ג'נטלמן :-)

       

      שנבחן את זה?

       

        20/10/09 08:31:

      צטט: אבנרג 2009-10-20 08:16:07

      ה"חלון" הוא אשליה שאנחנו מתחזקים בעזרת פחד.

       

       

      ואולי החלון הוא איזור נוחות.

      אם לא היה על מה להשעין את הראש... האוויר זה מה שהייתי צריכה להתמודד איתו.

       

      מזל שיש עזרה :-)

       

        20/10/09 08:30:

      צטט: נהנה מהחיים.... 2009-10-20 07:07:10


      בוקר טוב...

      אהבתי, יפה.

       

      תודה רבה

        20/10/09 08:27:

      צטט: י.רוזנטל 2009-10-20 06:20:44


      בוקר טוב ילדה טעימה

      את כותבת נפלא.

       

      תודה :-)

       

        20/10/09 08:20:


      לא חייבים לנפץ את החלון - אפשר לפתוח אותו... :-)

      יום שמח לך...

        20/10/09 08:16:

      ה"חלון" הוא אשליה שאנחנו מתחזקים בעזרת פחד.

       

        20/10/09 07:07:


      בוקר טוב...

      אהבתי, יפה.

        20/10/09 06:20:


      בוקר טוב ילדה טעימה

      את כותבת נפלא.

      אני - סיפור בהמשכים