כְּשֶׁהַמִּילִים תִּרְעַדְנָה על חוֹף יַמְתִּין הַשִּׁיר לְמַשָּׁק כְּנָפַיִם, שִׁכְשׁוּךְ הַגַּלִּים יְלַחֵךְ תַּאֲוָה בֵּין שְׁיָרֵי עַצְבוּת פְּזוּרָה.
אֲוִיר יִתְמַלֵּא רֵיחוֹת אֲחֵרִים, פְּרִיחוֹת חֲדָשׁוֹת יוֹרִיקוּ נְעוּרִים פִּיךָ יוֹלִיךְ תּוּמַת יוֹם, בְּחֶלְקַת עוֹרִי יַחְלִיק זְרָמִים נִשְׁכָּחִים, אֶצְבַּע תְּטַיֵּל אֶל מְקוֹמוֹת נֶעֱלָמִים.
שָׁם אֵשֵׁב בְּפִנַּת זִכָּרוֹן וְאֶמְחַק אֶת הֶעָבָר, לֹא יִהְיֶה עוֹד דָּבָר שֶׁלֹּא אוּכַל לַחְזֹר אֵלָיו, לְחַזֵּר אַחֲרָיו בִּתְשׁוּקָה מִתְחַדֶּשֶׁת.
|