הָיִיתִי דּוֹאָה לַמֶּרְחָב וְנוֹטֶשֶׁת אֶת נוֹף הָאֶתְמוֹל, אֶת רַגְלַי מֵדִּירָה מִשְּׂדֵה קֶטֶל וּקְרָב אֶל כַּר שֶׁל חֲלוֹם וְדִמְיוֹן.
הָיִיתִי מְרַחֶפֶת עַל כָּנָף שֶׁל צִפּוֹר וְנָחָה בְּתוֹךְ קֶצֶף עָנָן, מִתְעוֹרֶרֶת אֶל בֹּקֶר אַוְרִירִי וְצָחוֹר, בְּרָקִיעַ שֶׁל תְּכֵלֶת לָבָן.
וְהָיִיתִי מְלַקֶּטֶת נִטְפֵי מַיִם זַכִּים, כָּל אֵגֶל אַהֲבָה וְרֵעוּת, וְזוֹרָה אוֹתָם מִמַּעַל כְּמוֹ תַּבְלִינִים שֶׁל שָׁלוֹם, אַחֲוָה וִידִידוּת. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלוואי...
תודה רבה,אשר,
אורורה
הלוואי ואפשר...
כך כתבתי בפתיח שלי:
"אומרים שאישיותו של הכותב ניבטת לקורא מבין מילות השירים. לא אחת, התרגשתי לדעת כיצד ניבטה אליי אישיותו של הקורא באותם השירים ממש."
והנה ניבטה אלי אישיותך. נעים לי מאוד להכיר.
תודה,
אורורה
לא מכירה אותך אך אדם עם כוונות כאלה
וְהָיִיתִי מְלַקֶּטֶת נִטְפֵי
מַיִם זַכִּים,
כָּל אֵגֶל אַהֲבָה וְרֵעוּת,
וְזוֹרָה אוֹתָם מִמַּעַל
כְּמוֹ תַּבְלִינִים
שֶׁל שָׁלוֹם, אַחֲוָה
וִידִידוּת.
עושה זאת גם בלי להגשים את הלו יהי- כי כניראה כזו את אישה של נתינה
תודה לך על השיתוף
נעמת לי בביקורך כאן.
תודה על משובך.
אורורה
מחבקת את מילותייך
מחזקת משאלתך,,
זורה נִטְפֵי
מַיִם זַכִּים,
אֵגֶלי אַהֲבָה וְרֵעוּת,
שָׁלוֹם, אַחֲוָה
וִידִידוּת.
להרוות נפש ברגשות חמלה ואהבה *
תודה רבה על ביקורך.
יום טוב גם לך.
אורורה
שיר יפה
בפשטות נוגע בעומק
תודה
יום אור
* נגמרו
תודה רבה לומפומפיר,
תמיד טוב להאמין... או להשתעשע בדמיון...
המשך שבוע טוב,
אורורה
ניתן. חייבים להאמין שניתן.
אמן.
כרעיון, כן,
אבל כשיר, נדמה לי שהוא חסר.
תודה רבה על הביקור והתגובה,
אורורה
אכן, התחושה הזו צפה ועולה במיוחד לנוכח המציאות הבלתי אפשרית,
הסובבת אותנו, ועליה מדווחים לנו חדשות לבקרים.
תודה מכל הלב,
אורורה
תודה רבה cafe2010,
משמח אותי מאוד שאהבת את השיר.
אכן השיר הזה די פשוט ותמים, אבל כוונתו עמוקה.
חייכת אותי בעניין הכוכבים :)
תודה,
אורורה
תודה רבה.
בדמיון הכול מתאפשר :)
תודה על משובך הנעים ועל איחולייך.
אורורה
וְהָיִיתִי מְלַקֶּטֶת נִטְפֵי
מַיִם זַכִּים,
כָּל אֵגֶל אַהֲבָה וְרֵעוּת,
וְזוֹרָה אוֹתָם מִמַּעַל
כְּמוֹ תַּבְלִינִים
שֶׁל שָׁלוֹם, אַחֲוָה
וִידִידוּת.
שיר בפני עצמו
לעיתים יש את התחושה והרצון של לרחף אל אותם מרחבים
המזככים את הנפש, כמילותייך ...
יפהפה
אשוב...
כפרה עלייך
איזה יופי נהדר.
כאלו שירים אני אוהב.
ברורים פשוטים תמימים ומקסימים.
ולא כתבי סתר וחידה מעורפלים ביוהרה של דעתנות.
אזלו לי הכוכבים.
אך, לתת כוכב בודד לשיר הראוי לגלקסיה שלימה, זה מעשה נפשע:)
תודה לך.
יש תקוה לשירה !
כתבת יפה,
אהבתי את המילים והסגנון.
" לוּ הָיָה נִתָּן,
הָיִיתִי דּוֹאָה לַמֶּרְחָב וְנוֹטֶשֶׁת אֶת נוֹף הָאֶתְמוֹל..." מכיוון שאי אפשר לנטוש את נוף האתמול אלא רק לאסוף, ולנסות לצמוח עם התובנות מאחלת לך צמיחה והנאה בחייך.