| אין יותר מה לצלם
במת"ק (משרד תאום וקישור) בית לחם היה אתמול שומם יחסית. מספר פלשתינים חיכו ברחבה הגדולה אבל בתוך המבנה הנוכחות הייתה דלילה. עבור מי שהגיע לקבל אישורים או לפתור סוגיה כלשהי לא היה מענה. נאמר להם לחזור עוד יומיים. בחור צעיר בתוך חדר ההמתנה הגדול הגיע על מנת לשלם קנס למשטרה. לאחרונה הוא ביקר במת"ק חמש פעמים, בכל פעם לא היה במקום שוטר. הוא יצטרך לחזור על הדרך בין המחסומים כדי לנסות ביום אחר. עד אז הקנסות ילוו אותו עם כל ההשלכות שלהם. מעין מלכוד 22. בכניסה למחסום עצמו, מרחק נסיעה של כ10 דקות מהמת"ק, רשום על קיר האבן באותיות דפוס גדולות "ירושלים -בית לחם - אהבה ושלום". הפועלים שבדיוק סיימו יום עבודה בכפרים הסמוכים או במזרח ירושלים רצים ממוניות ההסעה שהביאו אותם עד למחסום ונעמדים באחד התורים הפתוחים. סיכוי סביר שלא מצאו עדיין זמן פנוי לקרוא את המשפט המברך שעל הקיר. מה גם שהוא כתוב רק בעברית. המעבר מהיר יחסית. מדי פעם נכנסות בכיוון ההפוך קבוצות קטנות של תיירים שעוברים רגלית את המחסום. התנועה הזורמת לכיוון בית לחם, כך מספרים, לא דומה לתורים המשתרכים בכיוון ההפוך בשעות הבוקר. עכשיו אין מה לצלם. התמונה היחידה שתפסה את עיני הייתה בעצירת הביניים שלנו, בקבר רחל. הדרך לשם עוברת בכביש צר המוקף שתי חומות אבן גבוהות ביותר (החומה/גדר עוטפת משני הצדדים ולא משאירה לעוברים בה דבר פרט לפיסת שמים צרה). קשה לדעת היכן בדיוק אתה נמצא ובשטח של מי אתה עובר, כשמשני צידך בטון אפור שמטפס גבוה מעל. כתוצאה, עכשיו כבר אין מה לצלם.
|