כותרות TheMarker >
    ';

    איזו מדינה...

    מבט רענן ועוקצני על מה שקורה אצלנו: פוליטיקה, תקשורת, ביטחון, תרבות, שפה, ספורט ובכלל.

    0

    בשבח ויקיפדיה

    20 תגובות   יום שלישי, 20/10/09, 12:32
    בוועידת הנשיא 2009 הנפתחת היום משתתף מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ווילס. זו הזדמנות טובה להתעכב מעט על האנציקלופדיה המקוונת הענקית שהפכה להיות המקור להרבה מן המידע שאנשים שואבים מהאינטרנט.

    למי שלא יודע, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכול לכתוב בה, להוסיף לה ערכים ולשנות בה ערכים קיימים. היא קיימת בשפות רבות, כשבכל שפה מתנהלת פעילות עצמאית של "קהילה" של קוראים, כותבים, עורכים ומעדכנים. מאז שהיא באה לעולם וכבשה לעצמה מקום מרכזי בשגרת השימוש באינטרנט של מיליונים רבים של בני-אדם, ויקיפדיה היא נושא לוויכוחים. אנציקלופדיה חופשית? בלי עורך ראשי? בלי מקור סמכות? עם סמכותיות חלקית, מעורערת, משתנה ואולי גם מפוקפקת? האם אין זה ההפך הגמור ממה שאנציקלופדיה אמורה להיות? האם אפשר להותיר את אנציקלופדיה לחסדי הגולשים ברשת? הוויכוח נמשך ונמשך, ובינתיים ויקיפדיה גדלה לאורך ולרוחב, ובמקרים רבים גם לעומק.

     

    אכן, אחד היתרונות הגדולים שלה הוא שיש בה ערכים רבים, רבים מאוד, בוודאי יותר מאשר באנציקלופדיות מודפסות ומבוססות. הדבר נכון לגבי ויקיפדיה באנגלית, ולמעשה גם לגבי ויקיפדיה בשלל שפות שאין בהן פעילות של כתיבת אנציקלופדיות כמעט בכלל. עבור משתמשים בוויקיפדיה בשפות "נידחות", עצם קיומה של האנציקלופדיה הוא ברכה, ויתכן מאוד שהיא כר פעולה יחיד במינו בתחום הכתיבה העיונית לקהל הרחב. לא אתפלא אם בשפות ה"נידחות" ויקיפדיה היא זרז לכתיבה עיונית וככזו גם כוח מעצים ומאגד של קהילות ששפתן מדוברת על-ידי קהל יחסית מצומצם. זה חלק מהכוח הדמוקרטי של פרויקט האנציקלופדיה המקוונת.

     

    עובדת קיומן של "ויקיפדיות" בשפות שונות מאפשרת לקורא הרב-לשוני להשוות בין מאמרים על ערך מסוים, נניח באנגלית ובצרפתית. האם יש הבדלים, מעבר לסגנון ולרמת הפירוט? האם יש להבדלים הללו סיבה? מה משקפים ההבדלים? האם הם נובעים מעמדה אידאולוגית שונה? מעמדה פוליטית שונה? מגרסה שונה לדברים? מפער בידיעות של הכותבים? כמשתמש רב-לשוני אני יכול לדווח שההשוואה הזו לא רק מרתקת אלא שהיא בפני עצמה עולם אנציקלופדי של עיון נוסף, שאין כמוהו בשום ספר עיון מודפס. העובדה שעל פי רוב אין מדובר בתרגום, אלא בכתיבה במקביל, פותחת צוהר ל"טקסט שמעבר לטקסט".

     

    הקריאה בוויקיפדיה דורשת ביקורתיות ועמידה על המשמר. בעולם גדוש מידע טקסטואלי, קולי וחזותי, ביקורת המידע המתקבל על המסך ועל הנייר המודפס היא מיומנות ראשונה במעלה. קשה לדמיין את אזרחי המאה ה-21 מצליחים למצוא, לקרוא ולעכל את ים המידע בלי פילטרים של ביקורת: ביקורת בחיפוש, ביקורת במציאה וביקורת בצריכת החומר. מערכות חינוך שמתרחקות מוויקיפדיה כמו מאש (ובהן מערכת החינוך הישראלית) חוטאות לתלמידים בעניין המרכזי הזה ואינן מכינות אותם לחיים הממשיים. כל אדם הוא היום מעין שירות מודיעין – הוא שטוף ב"חומר גלם", ועליו לבנות תמונה. תמו הימים שבהם יכולת לקבל תמונה מוכנה ולהאמין שהיא נכונה "וזהו". במובן הזה, ויקיפדיה היא זרז להכנת האזרחים של הדור הבא, עבור מחנכים שיודעים להשתמש בה. גם כאן, הפנייה להשוואה בין ערכים בשפות שונות היא כלי חינוכי ודידקטי חשוב מאין כמוהו. האם יתכן שהערכים "הרצל" בעברית, בערבית ובגרמנית לא ילמדו אותנו משהו מעבר לנאמר בהם במפורש?

     

    יש בוויקפידה לא רק כתיבה גרועה, חוסרים ואי-דיוקים אלא גם שגיאות. אגלה לקוראים סוד: גם באנציקלופדיות המודפסות, גם ב"בריטניקה" יש חוסרים ואי-דיוקים ואפילו לא מעט שגיאות. עורכי האנציקלופדיות הקלסיות לוחמים בכך באמצעות כרכי עדכון ומהדורות מחודשות וחדשות. הצלחתם חלקית מאוד. מהדורת ה"בריטניקה" של 1911 ידועה כמעולה במיוחד. אבל מרגע שחלפו כמעט 100 שנה מאז הוכנה, ברור שהחוסרים בה עצומים. האם נחזיק את כל גרסאות ה"בריטניקה" לדורותיה וגם אינדקס שיאמר לנו מה כדאי לקרוא באיזו מהדורה? פתרון ממוחשב ומקוון הוא אידאלי. “בריטניקה" אינה עושה זאת – ויקיפדיה בנויה על העיקרון הזה: מה שנשאר, נשאר – ומה שמשתנה, משתנה, והזמן עושה את שלו במעין ברירה טבעית. יתרה מכך, בוויקיפדיה איש אינו מעמיד פנים שאין שגיאות. הקהל כולו מוזמן למצוא אותן ולתקן אותן. מהיר יותר, דמוקרטי יותר, נגיש יותר ומזמין יותר מאשר לכתוב מכתב למערכת.

     

    ויקיפדיה היא דגם לאינטרנט. המון מידע, מסודר חלקית, ממקורות שונים, עם קישורים כאלו ואחרים, הנמצא בתהליך מתמיד של שינוי, עדכון והתרחבות. כמו האינטרנט ואף יותר מסך כל האינטרנט כולו, ויקיפדיה היא הרחבה של המוח האנושי. היו כבר מי שטענו שהאבולוציה תגרום לאדם להרחיב את גבול שכלו אל מחוץ לגולגולת, אל העולם הווירטואלי, מעצם השימוש ויצירת הקשרים החדשים עקב השימוש באינטרנט. ויקיפדיה היא המועמד הטבעי ביותר בינתיים להיות גרעין של הרחבה כזו. זהו העולם שאנו חיים בו ואין טעם להתכחש לכך. כן, צריך להתמיד בלימוד הדרכים לעשות שימוש בספרייה ובספרים כמו פעם, אבל חובה גם להביט אל התהליכים הקורים כיום ואל המחר המיידי והרחוק יותר: אנחנו מתרחבים מתוך עצמנו אל העולם המרושת, אל הרשתות. מצבור המידע האדיר, המובנה-למדי של ויקיפדיה הוא מקום טבעי למוח לעשות בו את צעדי ההרחבה הבאים באבולוציה שלו.

    בהקשר הזה, טוב להזכיר יתרון בנלי ומכריע של ויקיפדיה, בוודאי בשפות ה"גדולות". האנציקלופדיה כוללת ערכים שאינם נמצאים ואף לא יימצאו בשום אנציקלופדיה מודפסת או סמכותנית גם אם מקוונת. ערכים בתרבות הפופולרית הם הדוגמה הראשית לכך. גם זו היא דמוקרטיה, לטוב ולרע. אין הררכיה א-פריורי. יש מידע, טוב יותר או פחות. והוא ממתין לעיבוד של שירות המודיעין הפרטי שלנו. עיבוד של הערכה, של שיבוץ, של הענקת ציון של חשיבות וגם עיבוד של יצירת הקשרים וקביעת הסתייגות ביקורתית.

     

    אי-אפשר לתאר אדם דמוקרטי, חברה דמוקרטית בלי פעילות העיבוד הזו. קבלת סמכות ללא בדיקה מתמדת היא קבלה של צורת חיים ומשטר דיקטטורי-פשיסטי. עם כל חסרונותיה, קשה להצביע היום על אנציקלופדיה טובה ובעיקר מועילה, מקדמת ומחנכת יותר מוויקיפדיה.
    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/09 19:45:

      מחזק את הפוסט, ויקיפדיה נתנה לעולם פרופורציות בנוגע ליתרונותיו של האינטרנט;המידע הרב, והשיתוף הרחב.  לפי דעתי ויקיפדיה ללא ספק אחד האתרים שנתנו חותם לעידן הווב 2 .
        22/10/09 07:05:

      מאמר מצוין למיזם ראוי מאין כמותו. זוכרת שלפני כמה זמן כתבתי איפשהו "יבורך תוכן הגולשים לעולם ועד". מידע מהיר, עדכני, שוטף ולעתים קרובות עמוס פרטים מרתקים. ככה זה כשאין סמכות וכל אחד מוסיף מנקודת מבטו הוא, הרי לכל אחד יש גישה בלעדית לעולם הגדוש שבתוך ראשו. כך עדיף - שכן האם לא היו ספרי ההיסטוריה של ילדותנו פגומים, מוטים וחלקיים?

       

        21/10/09 10:35:

      צטט: תמר הלוחמת בדרכים 2009-10-20 14:32:29


      כשהייתי ילדה, לא היה אינטרנט, בהתחלה גם לא היתה טלויזיה. היו ספרים והרבה. אהבתי לקרוא אינציקלופדיות, הרגשתי שאינציקלופדיות פותחות בפני עולמות חדשים, מקומות שלעולם לא אבקר בהם, תגליות ומה לא. מאינציקלופדית "פלאי עולם" שהיתה שייכת לאבי, למדתי על הרי געש ועל פומפי, ידעתי לספר על הוויזוב מרגע שידעתי לקרוא. זוכרת איך היינו מחכים ליציאת כרך החדש של האינציקלופדיה העברית. זה היה ממש יום חג כשהגיע הכרך החדש הישר מבית הדפוס. היום אני רואה מדי פעם ערימה של כרכים של האינציקלופדיה העברית מונחים ליד פחי הזבל מחכים לגאולה.

      הפוסט  מאלף, כי הוא באמת מאיר אור על השוני בכתיבת הערכים, מבחינה לשונית ותרבותית. ועצם העניין שכל אחד יכול לכתוב ערך מעלה את השאלה של רצינות המידע ואמינותו. ועל זה אפשר רק לאמר, השאלה היא מה מחפשים.

      גמני, חותמת על כל מילה.

       

        20/10/09 23:18:

      צטט: עמי דגני 2009-10-20 16:51:09


      ואללה תודה רבה איזו מחמאה קיבלתי ואפילו לא ידעתי.  עם עידוד שכזה אמשיך באנלוגיה נוספת: מה שגוגל (וגם ויקיפדיה ויוטיוב וכו') הוסיפו לאינטרנט הוא סידור וארגון הידע.

      זה מזכיר לי את מה שעשה הרמב"ם לתלמוד במאה האחת עשרה: הוא אירגן את הג'ונגל של גופי-הלכות וידע, בגן בוטני מאורגן ומסודר של ספרו הגדול 'משנה תורה'.

      (הדימוי של הג'ונגל שסודר כגן בוטני הוא של שלום רוזנברג).

      אם היה אפשר לככב תגובות הייתי מככבת את שתי התגובות של עמי דגני !

      וחוץ מזה נפלו כמה טעויות ניסוח בתגובה שלי אז סליחה

      נא לייחס זאת לעייפות שאני חשה לאחרונה

       .

      תודה !

       

        20/10/09 23:05:


      מה הייתי עושה ללא "ויקי" ?

      יש לה נפח זיכרון ענק,

       שגם התאים האפורים שלה

      מכילים יותר מפסיק אחד במוח שלי...:)

       

      תודה יורם. 

        20/10/09 16:51:


      ואללה תודה רבה איזו מחמאה קיבלתי ואפילו לא ידעתי.  עם עידוד שכזה אמשיך באנלוגיה נוספת: מה שגוגל (וגם ויקיפדיה ויוטיוב וכו') הוסיפו לאינטרנט הוא סידור וארגון הידע.

      זה מזכיר לי את מה שעשה הרמב"ם לתלמוד במאה האחת עשרה: הוא אירגן את הג'ונגל של גופי-הלכות וידע, בגן בוטני מאורגן ומסודר של ספרו הגדול 'משנה תורה'.

      (הדימוי של הג'ונגל שסודר כגן בוטני הוא של שלום רוזנברג).

        20/10/09 15:57:

       הויקיפדיה חשובה מאוד, והקריאה הרב לשונית בה מומלצת תמיד. היא דרך טובה לנטרל במידה רבה עיוותים על בסיס לאומי, דתי ואידיולוגי. דווקא בהיבט הזה- של צימצום העיוותים על בסיס שבטי- חשוב העדר הסמכות. טקסטים שנכתבים ב"סמכות" או בפיקוח סמכות, נראים כמו הערכים ה"תואמים את התכנים של משרד החינוך" בכל מדינה, ואלה הנציחו תמיד את העיוותים ההיסטוריים הגדולים ביותר, כמעט בכל נושא.
        20/10/09 15:33:


      בתגובה של עמי דגני ישנה אמירה גאונית ממש לדעתי.

       

       

      הוא עמד על ההבדל שבין סתם אינטרנט כמאגר מידע לבין גוגל וויקפדיה. הוא רואה זאת כאבולוציה. אני בהחלט מסכים איתו וחושב שגם יוטיוב  ראוי להיכנס לשלישיה הפותחת ואולי אפילו יותר מויקפדיה בגלל הסיעור מוחות והאינטראקציה בין הדעות השונות מכל העולם שנפגשות למקום אחד תחת מעטה הסקרנות של הוידאו .

       

       


      כשהייתי ילדה, לא היה אינטרנט, בהתחלה גם לא היתה טלויזיה. היו ספרים והרבה. אהבתי לקרוא אינציקלופדיות, הרגשתי שאינציקלופדיות פותחות בפני עולמות חדשים, מקומות שלעולם לא אבקר בהם, תגליות ומה לא. מאינציקלופדית "פלאי עולם" שהיתה שייכת לאבי, למדתי על הרי געש ועל פומפי, ידעתי לספר על הוויזוב מרגע שידעתי לקרוא. זוכרת איך היינו מחכים ליציאת כרך החדש של האינציקלופדיה העברית. זה היה ממש יום חג כשהגיע הכרך החדש הישר מבית הדפוס. היום אני רואה מדי פעם ערימה של כרכים של האינציקלופדיה העברית מונחים ליד פחי הזבל מחכים לגאולה.

      מאז כמובן עברו שנים רבות אבל ההנאה מחשיפה למידע לא עברה. אני חולת טריוויה, וויקיפדיה משמשת אותי רבות (וגוגל כמובן). חבל לי על ילדי שלא מכירים את האינטימיות והפלא שבקריאת מושג באינציקלופדיה כתובה.

      הפוסט  מאלף, כי הוא באמת מאיר אור על השוני בכתיבת הערכים, מבחינה לשונית ותרבותית. ועצם העניין שכל אחד יכול לכתוב ערך מעלה את השאלה של רצינות המידע ואמינותו. ועל זה אפשר רק לאמר, השאלה היא מה מחפשים.

        20/10/09 14:27:


      ויקיפדיה כל כך נפלאה וזמינה

       ששווה לקחת את הסיכון של טעויות וחוסר דיוק- כדי להרוויח את המידע המיידי והמקיף בד"כ.

       תודה על המאמר

        20/10/09 14:10:


      יורם:)

       

      כל מילה בסלע

      אני מאוד אוהבת את ויקיפדייה

      ובכלל אני אוהבת לערוך חיפוש מידע באינרטנט

      היום בעיקר בגוגל לשעבר השתמשתי גם במנועי חיפוש אחרים

      ובאמת החוכמה היא לדעת לסנן את המידע שמתקבל

      ולהעמיק להסתכל בעוד תוצאות כדי להשוות

      אם במידה וזה שייך לידע שפחות או יותר ידוע לי עליו כבר

      וגם אם לאו !

      .

      יחי הדמוקרטיה שברשת

      ולעתים קצת אנרכיה  זה טובה:))

      שלך

      שטוטית

       

        20/10/09 13:33:
      אני זוכרת שבהתחלה נחרדתי מהרעיון של אנציקלופדיה ללא סמכות. כעיתונאית - תמיד שאלתי: מה המקור? מי אמר? את מי אתה מצטט? היום כבר התרגלתי. 
        20/10/09 13:24:

      גם אני חושבת שהערך העיקרי שהוויקי מביאה הוא הביקורתיות.

      נכון שיש מי שמבין יותר ממני בתחום מסויים אבל הוא אנושי ועשוי לטעות ממש כמוני, וזה בסדר לתקן.

      אני יודעת שיש אנשים שהולכים לרופא מתמחה ומתייעצים איתו, אבל לא מקבלים את דבריו כתורה מסיני. גם לא את דברי הרופא של חוות הדעת הנוספת. הם קוראים באינטרנט, קוראים ספרות מקצועית ומגלים מעורבות גבוהה במה שנוגע לעצמם. הרופא מכיר את החידושים בתחום אבל כל אדם צריך להכיר את עצמו ואת ההשפעות שדברים משפיעים עליו. השילוב של השניים - מנצח.

      ואם לומדים לבד על משהו, אפשר לקבל יותר בקלות את העובדה שגם רופאים הם בני אדם ועושים טעויות...

        20/10/09 13:03:
      כוכב ירוק לרשימה וכוכב-זהב לויקפידיה.אכן בעיניי- כשם שהמצאת המחשב הייתה קפיצת מדרגה מהירה בהתפתחות הטכנולוגיה והתרבות, המצאת האינטרנט הייתה קפיצת מדרגה דומה, כשגוגל וויקיפדיה הן שתי מדרגות נוספות. מה שהכלים האלה נותנים לנו, חינם, מעצים אותנו מאוד. אתה חושב על שורה משיר או פסוק מהמקורות – גוגל יעזור לך להיזכר במלים המלאות. כלי אדיר, כלי אדיר. כמו שאמרת – צריך תמיד עין פקוחה וביקורתית. אני חושב שלא ירחק היום כשגורמים אינטרסנטים ואף כלכליים ינסו להשתלט על הכלים האלה או חלקים מהם. הויקיפדיה הוא כר נרחב לכל מי שהוא ראש גדול ואוהב להשפיע. יש בלשן אחד צעיר שאני מכיר בשם דרור קמיר, שנכנס בעובי הקורה בויקיפדיה בערבית, ותיקן מספר ערכים שהיו מוטים פוליטית, למשל בנושא יפו, תל אביב ואפילו הרצל. אגב, הויקיפדיה באנגלית היא דבר אדיר, ענק. דוברי האנגלית האלה מתעניינים בכל מכל, ולעומק. הויקיפדיה בערבית עדיין לא כל כך מפותחת. וכך יוצא למשל שהערך בוויקיפדיה על גמאל עבד אלנאצר, אבי הלאומיות הערבית החדשה, הוא ארוך יותר בויקיפדיה האנגלית מאשר בערבית...  

       

        20/10/09 13:02:

      תודה על פוסט חשוב.

      אלמלא לא באה ויקיפדיה אלא כדי ללמדינו לבחון כל מידע - דיינו!

      התועלת מהערכים שבה, היא שולית לעומת התועלת הגדולה מכל :

      הביקורתיות! שהיא מולידה בנו כלפי כל מידע שקיבלנו ושנקבל.

      מתוך מהותה כמידע הזוקק בקורת, אנחנו מתרגלים חשיבה ביקורתית כלפי כל מידע.

      מבחינת תועלת או סמכות, היא לא שווה. אבל היא מרחיבה ידע ופותחת צוהר חלתחומים שונים.

      גם המראי מקומות וההפניות שהיא מעניקה לספרות מחקר או לאתרים, היא תועלת אמיתית מבחינת סמכות.

       

        20/10/09 12:51:

      נכון ובעד

      אבל

      אבל גדול

      זוכר, בתכנית הרדיו הזכרת את הילדים , התלמידים וצוותי החינוך....

      השימוש מותר ורצוי ,אבל דורש הסבר עבור הילדים.

      מעבר ל "לא " המוחלט מפיהם של הספרנים/ ות והמורים/ ות, מעבר לאיסור על "העתק - הדבק" , חייבים להסביר לילדים שהם חייבים לבחון את המידע ; להשוות, לדון,להחליט.וכמובן,לא רק בויקיפדיה .

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ioram
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין