0 תגובות   יום שלישי, 20/10/09, 14:01

1  הורות דורשת משאבים לא מעטים. נפשיים, רגשיים, כלכליים ואחרים. 

  כיון שמקצוע ההורות אינו מגיע עם ספר הדרכה, אנו ההורים עושים ניסויים לכל אורך הדרך בגידול ילדינו. לעיתים הדרך צולחת ולעיתים לא. וכשטעינו (ומי אינו חווה זאת?), מרביתנו מנסים שיטה או דרך חדשה שעשויה אולי הפעם לעבוד. בהרבה מן המקרים אנו פונים למנוסים מאיתנו. הורים וותיקים, מורים, משפחה ואף לסיוע פסיכולוגי. כאשר אנו באים לבחון את ההורות לילד עם צרכים מיוחדים כל המערכת הרגשית, כלכלית ונפשית שלנו נמצאת בדחק. העוצמות אחרות והתוצאות אחרות. ברגע שילד מאובחן כבעל צרכים מיוחדים  המשפחה עוברת תהליך של אבל ופרידה. פרידה מהילד שעליו חלמו בעיני רוחם כאשר נולד. זהו מסע , שאין אדם היודע מה יהיה בסופו.

   כבר בשלב האיתור ההורה נתקף בתחושות אשם קשות ובנקיפות מצפון.

  מה לא עשיתי בסדר במהלך ההריון? איפה טעיתי? האם יכולתי לעשות משהו אחרת? תהליך הפרידה מהילד עליו חלמו ההורים בעיני רוחם הנו תהליך מייסר. לעיתים ההורים בוחרים בהדחקה , לעיתים אין שיתוף של הסביבה המיידית שאמורה להוות משענת ולתת תמיכה להורים.

   רק כאשר הסתיים תהליך עיבוד האבל, מתחילה העבודה האמיתית. ההכרה וההשלמה. העבודה הינה סיזיפית ויומיומית. החל מריצות למומחים שונים, אבחונים כאלו ואחרים, מציאת מסגרת חינוכית הולמת, לעיתים מעבר ממסגרת אחת לשנייה ואף יותר מאשר פעם אחת, התמודדות מול מערכת החינוך, מערכת הבריאות, מערך הביטוח הלאומי ועוד. כל אלו במקביל לתמיכה הנפשית לה הילד וההורים נזקקים.

    היעדרות משמעותית של ההורה ממקום עבודתו, תהליך של צימצום משרה עבור אחד ההורים (בדרך כלל האם ) ואם מדובר במשפחה חד הורית ירידה משמעותית בהכנסות. במשפחה שבה מרבית המשאבים מופנים לילד המיוחד נפגעים האחים ונוצר כעס (סמוי או מוחצן) המייצר בעיות נוספות בשלבים מאוחרים יותר בתא המשפחתי. פגיעה נוספת שעשויה לקרות היא תהליך של דיכאון סמוי בקרב ההורים  והיעדר שמחת חיים. משפחות רבות "מפסיקות לחיות" ומתרכזות אך ורק בסיוע לילד בעל הצרכים המיוחדים.  לפיכך, חשוב לקחת פסק זמן מידי זמן מה ולהתרחק . מותר ורצוי לבקש מסבתא או אדם מהימן אחר שהילד מכיר וסומך עליו לשמור על הילד ולצאת לפעילות מהנה כזו או אחרת לבד, בזוגיות ו/או עם ילדי המשפחה האחרים, על מנת לצבור כוחות ולהירגע. חשוב מאוד בעיניי להסתייע בתהליכי מדיטציה שונים, פעילות ספורטיבית , יוגה ועוד. כל אלו מטרתם להוריד את רמות המתח המצטבר ולאפשר רגיעה בטיפול בילד עם הצרכים המיוחדים. המשימה היא ארוכה ורבת שנים ופתרונות פלא מקומם בספרי האגדה.  
דרג את התוכן: