ככל שעובר הזמן, אני פחות ופחות אוהב את ההחלטה להרחיב את מספר המועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר לעשרה. כשהיו חמישה מועמדים, הייתה תחושה של תחרות אמיתית ושל יוקרתיות. במצב הנוכחי, צריך ממש להתאמץ כדי למצוא עשרה סרטים שמתאימים לטעמה המצומצם של האקדמיה ואף אחד מהם לא גרוע מדי. מצד שני, זה יוצר הרבה בטחון סביב סרטים שכבר משלב מוקדם, נראה שעומדים בסטנדרטים. הסרטים האלה, שלושה חודשים לפני סוף השנה, כנראה ישארו עד הסוף כי יהיה קשה למצוא מספיק סרטים באותה רמה שידחקו אותם אל מחוץ לעשיריה.

נכון לעכשיו, נראה ששלושה סרטים הבטיחו לעצמם מועמדות. זה אומר ש-30% מהרשימה הושלמה. אלה גם שלושת המועמדים המובילים כרגע, אבל בעיקר כי לא כל הקלפים עוד מונחים על השולחן. בקולנוע, כמו במלחמה, זה לא נגמר עד שהאיש השמן נופל על נגסקי.

המועמד הבטוח ביותר, נכון לעכשיו, הוא "לחנך את ג'ני". הביקורות מהללות את הסרט ואין בו שום גיבור עוטה גלימה, חייזרים מהעתיד, הומור פרוע, או כל דבר אחר שהאקדמיה חושבת שמסווגים יצירה כנחותה. מדובר בדרמה תקופתית (שנות ה-60 הן כבר תקופה, תשלימו עם זה!), המשוחקת בידי קאסט גדול ואיכותי. הבמאית, לון שרפיג, אמנם התחילה את דרכה עם סרטי דוגמה 95 (המפורסם שבהם "איטלקית למתחילים"), אבל "לחנך את ג'ני" עשוי לפי כללי המשחק המקובלים בכל העולם ולא רק בארצות בהן לגו נחשב לתוצר לאומי.

כמו "לחנך את ג'ני", גם פרשס, או בשמו המלא שטרם תורגם לעברית"Precious: Based on the Novel Push by Sapphire", התחיל את דרכו בפסטיבל סאנדנס. פרשס היה הזוכה הגדול בפסטיבל וכבר כמעט שנה שמדברים עליו כמועמד רציני לאוסקר. ככל שסוף השנה מתקרב, פרשס נעשה גורם יציב יותר בתחרות. הביקורות העדכניות גורסות שפרס אחד לפחות כבר הובטח לו, לשחקנית המשנה הטובה ביותר. מוניק, קומיקאית שזכתה לאחרונה לתכנית ארוח משלה, מובילה בסוכנויות ההימורים כזוכה הבטוחה ביותר באוסקר. היא לא עשויה מהחומר ממנו עשויים כוכבים בדרך כלל. היא בת 42, שמנה, שחורה ומזוהה בעיקר עם קומדיות לקהל אפרו-אמריקאי. אלה גם הדברים שעושים אותה כל כך בולטת לעומת שחקניות אחרות, יותר תואמות הוליווד. קחו בחשבון שקייט ווינסלט זכתה באוסקר רק על המועמדות השישית שלה, אבל מרלי מטלין החרשת זכתה על הסרט הראשון בהשתתפותה. האקדמיה אוהבת להעניק פרסים לאנשים בעלי יחוד בולט. השאלה היא רק אם עודף חשיפה לא יצור מיאוס ממוניק בזמן שנותר.

הסרט השלישי שכנראה הבטיח את מועמדותו ולפחות בעיני, הוא המוביל כרגע לזכיה, הוא "תלוי באוויר". מדובר בסרטו השלישי של ג'ייסון רייטמן, במאי "תודה שעישנתם" ו"ג'ונו". ג'ורג' קלוני מגלם אדם חסר חיים אישיים שמתפרנס מפיטור עובדים בעייתיים ומטיף להמנעות ממערכות יחסים כלשהן. כמו בסרטיו הקודמים, ג'ייסון רייטמן שוב בוחר אנטי-גיבור שמייצג תופעה חברתית שלילית, אבל עדיין מעורר הזדהות כאדם. הביקורות בינתיים חיוביות מאוד ורייטמן נראה כמו בחירה הגיונית לפרס הבימוי הטוב ביותר. הוא שם חם בתעשיה וסמל לדור הבמאים של המאה ה-21 שאמור להנהיג את הקולנוע בעשורים הקרובים.

מה לגבי הסרטים האחרים? אני חושב ש"למעלה" יהנה מהרחבת הרשימה ויהיה לסרט האנימציה השני בהיסטוריה שמועמד לפרס הסרט. יש שיראו בכך הוכחה שהשיטה עובדת, יש שיגידו שזה כסת"ח למקרה ששוב סרטים מוערכים ומצליחים לא יהיו מועמדים מכיוון שהם עשויים במדיום שונה מזה שרוב חברי האקדמיה עוסקים בו. "The Hurt Locker" הוא עדיין חידה עבורי. הסרט מככב בכל כך הרבה הימורים לאוסקר, מבלי שזכה להפצה נורמלית. רוב האנשים שצפו בו עשו זאת או בבית (לא בהכרח באופן חוקי), או בפסטיבל. אני עדיין סקפטי לגבי האפשרות שמספיק חברי אקדמיה ראו אותו בשביל להצדיק את הבאז. תגובות לא רשמיות מציבות גם את "מבט מגן עדן" ו"אמליה" ברשימת המועמדים הסבירים. עוד מוקדם מכדי לקבוע להם קונצנזוס, אבל הם עברו בשלום את שלב הרושם הראשוני וללא ספק, ישווקו כסרטי אוסקר.