מל ברוקס

‎2

3 תגובות יום שלישי, 20/10/09, 18:01

מל ברוקס

Mel Brooks

(1926)

מל ברוקס הגדול נולד בשם מלווין קמינסקי (כן כן כן יהודי גאה מאוד), החל את דרכו המקצועית בעולם הבידור כסטנדאפיסט בסוף שנות ה- 40 (לאחר שיחרורו מהצבא שם שירת בזמן מלחמת העולם השניה).

לאחר מספר שנים כסטנדאפיסט, ברוקס מצא עצמו מתעסק בעיקר מאחורי הקלעים בכתיבת בדיחות לתוכניות טלוויזיה שונות בהם לתוכנית הקומית המפורסמת "המופע של סיד סיזאר" ששודרה בהצלחה גדולה מאוד בשנות ה- 50 (הסדרה שודרה בין השנים 54/57) ולתוכנית "מופע המופעים" שהייתה גם כן בכיכובו של סיד סיזאר (שהיה קומיקאי פופולרי מאוד בארה"ב בשנות ה- 50 וה- 60).

בעבודתו בתוכניות אלו פגש ברוקס ביהודי נוסף, הקומיקאי/תסריטאי/במאי קרל ריינר (אביו של הבמאי/שחקן רוב ריינר שביים את "כשהארי פגש את סאלי", "הנסיכה הקסומה" ו- "אני והחברה" וגם כיכב בתפקיד ראש כרוב חתנו של ארצ'י בנקר בסדרה "הכל נשאר במשפחה"). השניים שהפכו מייד לחברים טובים, גם הופיעו יחדיו על הבמות ובשנת 61 החלו להקליט גם אלבומים קומים בשם "האיש בן ה- 2000 שנה", שהיה סדרת מערכונים קומיים מבריקים בהם היה שואל ריינר את ברוקס כל מיני שאלות, וברוקס עונה תשובות כאיש שנולד לפני 2000 שנה.

נסיונו הראשון בקולנוע (אם כך ניתן לקרוא לזה) היה כאשר יצר רעיון לסרט קצר ומטורף שהציג כל מיני צורות שונות על רקע צבעים משתנים, וברוקס תיפקד בתור הקול שברקע כזקן נרגז שרואה את הסרט ואומר את דעתו הזועפת במיוחד על הסרט. הסרט "המבקר"(63) אגב זכה בפרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 63.

בשנות ה- 60 המשיך ברוקס לזכות בהצלחה (ובכסף) בעיקר בשל היותו כותב קומי מוכשר מאוד, והוא היה הכותב הראשי לסדרה שאותה יצר (יחד עם התסריטאי באק הנרי) "שחק אותה סמארט"(65/70) שהייתה מן פרודיה מטורפת על סרטי ג'יימס בונד וסרטי המרגלים שהיו פופולרים מאוד באותה התקופה. הסדרה זכתה להצלחה גדולה וסיפקה לברוקס יחד עם התקליטים שהוציא עם קארל ריינר וההופעות שעשו יחדיו, את מירב פרנסתו. בשנת 2008 הוציא הוליווד סרט קומי המתבסס על הסדרה בכיכובו של סטיב קארל (הסרט זכה להצלחה קופתית וגרף בארה"ב בלבד למעלה מ- 130 מיליון דולר).

בשנת 68 החליט ברוקס לעבור לקולנוע, והפרויקט הראשון שלו היה קומדיה מטורפת ומצחיקה מאוד אודות מפיק תיאטרון כושל המחליט יחד עם יועץ מס להעלות מחזמר חדש, שמראש מיועד להיכשל ובכך השניים ירוויחו את הכספים שאותם גייסו מכל מיני גורמים שונים. המחזמר יהיה אגב על היטלר הרוקד על הבמה עם נשים במדי אס.אס. הסרט "המפיקים"(68) בו כיכבו בגאוניות רבה יש לומר, זירו מוסטל ו- ג'ין ווילדר, זכה להצלחה גדולה מאוד, ולשבחי הביקורות והיה מועמד ל- 2 פרסי אוסקר וזיכה את ברוקס בפרס האוסקר כתסריטאי.

הצלחת הסרט "המפיקים"(68) סללה את דרכו של ברוקס לעולם הקולנוע, ובשנות ה- 70 היה ברוקס לאחד היוצרים הקומים המובילים בקולנוע האמריקאי. מרבית סרטיו היו פארודיות פרועותו ומבריקות על ז'אנרים שונים בקולנוע בהם סרטי היצ'קוק, רובין הוד, סרטי אימה, סרטי פרנקנשטיין, סרטים היסטוריים וסרטים אילמים. ברוקס יצר ז'אנר של סרטים פארודים שנונים ומצחיקים במיוחד וקיבץ סביבו שורה של שחקנים מצויינים בהם ג'ין ווילדר (שהופיע ב- 2 מסרטיו), דום דה לואיס, הארווי קורמן, מרטי פלדמן ו- מדלין קאהן.

שנות ה- 70 היו השנים הגדולות בקריירה של ברוקס כיוצר, הוא ביים/כתב/הפיק וכיכב בשורה של סרטים קומיים מצליחים, הן קופתית והן ביקורתית. הצלחתו הראשונה באותו העשור הייתה בשנת 74 כאשר ביים/הפיק/כתב ו- כיכב באחד התפקידים הראשים בפארודיה המטורפת והמצחיקה עד דמעות "אוכפים לוהטים"(74) ששמה ללאג את סרטי המערב הפרוע (אגב את שיר הנושא שר זמר המערבונים והקאנטרי הנודע פרנקי ליין הגדול). הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה מאוד (הסרט גרף בארה"ב בלבד למעלה מ- 115 מיליון דולר, סכום לא מבוטל לאותם הימים) והיה מועמד ל- 3 פרסי אוסקר. בסרט כיכבו בתפקידים הראשיים ג'ין ווילדר, ברוקס עצמו, דום דה לואיס, הארווי קורמן, מדלין קאהן ו- קליוון ליטל שגילם את השריף השחור הראשון במערב הפרוע. אגב "אוכפים לוהטים"(74) נחשב לאחת הקומדיות הטובות ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי ובסרטים שונים הוא זוכה לדירוג גבוה מאוד ברשימת הקומדיות הטובות ביותר שנעשו בקולנוע האמריקאי.

סרטו הבא של ברוקס היה פארודיה מטורפת על סרטי האימה וסרטי פרנקנשטין בפרט, "פרנקנשטין הצעיר"(74) שייצא באותה השנה (ולדעתי זהו סרטו הטוב והמצחיק ביותר) צולם כולו בשחור לבן (צעד נועז מאוד יש לומר) ובתפקידים הראשיים כיכבו ג'ין ווילדר, מרטי פלדמן (הקומיקאי עם העיינים הכחולות היוצאות ממקומם), מדלין קאהן, פיטר פוייל, קלוריס ליצ'מן ו- טרי גאר. הסרט שזכה גם הוא להצלחה קופתית גדולה מאוד (הכנסות של מעל 85 מיליון דולר בארה"ב בלבד) והיה מועמד ל- 2 פרסי אוסקר, היה הסרט השני ברציפות של ברוקס שגם זוכה להצלחה קופתית גדולה וגם להערכה ביקורתית, אך גם היו אלו שני הסרטים המצליחים ביותר בקריירה של ברוקס כיוצר, ויש היגידו גם שאלו פסגות היצירה שלו.

בשנת 76 החליט ברוקס ליצור את הסרט האילם הראשון מאז תחילת שנות ה-30, ויצר פארודיה מטורפת (ואילמת) על עולם הקולנוע, אודות שלושה חברים המחליטים להפיק סרט אילם ומנסים לגייס את מיטב כוכביה של הוליווד להרפתקאה. בסרט שנקרא "סרט אילם"(76) הופיעו באמת המיטב של המיטב בשחקני הוליווד באותה התקופה בהם ברט ריינולדס, פול ניומן, ג'יימס קאן, לייזה מנלי, סיד סיזאר ואחרים, ובתפקידים הראשיים הופיעו ברוקס עצמו ולצידו מרטי פלדמן ו- דום דה לואיס. אגב את המילה היחידה בסרט "לא" אומר דווקא הפנטומימאי מרסל מרסו.

סרטיו הבאים של ברוקס, כולל "סרט אילם"(76) זכו כולם להצלחה קופתית ממוצעת (הכנסות של בין 30 ל- 40 מיליון דולר בארה"ב סכומים די גבוהים באותה התקופה) והקנו לברוקס קהל מעריצים גדול מאוד בכל העולם. סרטיו בסוף שנות ה- 70 ושנות ה- 80 היו : "מתח גבוה"(77) פארודיה מטורפת על סרטי היצ'קוק בו כיכב ברוקס בתפקיד הראשי לצד הארווי קורמן, מדלן קאהן ו- קלוריס ליצ'מן, "ההיסטוריה המטורפת של העולם"(81) פארודיה מצחיקה מאוד על ההיסטוריה של העולם (המון סצינות בלתי נשכחות בהן סצינת האינקוויזיציה וסצינת הרקדנית בטן בארמון היווני) בו כיכב ברוקס לצד גרגורי היינס, דום דה לואיס, מדלין קאהן, הארווי קורמן ו- קלוריס ליצ'מן, ו- "שיגעון בחלל"(87) קומדית פולחן (הסרט זכה להצלחה גדולה מאוד בוידאו) פארודיה מצחיקה על סרטי "מלחמת הכוכבים" וסרטי "מסע בין כוכבים" בה כיכב ברוקס לצד ריק מוראניס, ג'ון קנדי וביל פולמן.

אגב ברוקס כיכב רק בסרט אחד בשנות ה- 80 שאותו הוא לא כתב/ביים, וזה היה בקומדיה המוצלחת של הבמאי אלן ג'ונסון "להיות או לא להיות"(83) קומדיה מצחיקה מאוד שהייתה בעצם גירסה חדשה לסרט ישן משנת 42 באותו השם של הבמאי/תסריטאי ארנסט לוביץ'. הסרט אגב לא זכה להצלחה קופתית גדולה במיוחד.

בשנות ה- 90 החלה הנפילה של הקריירה של ברוקס והשחיקה במעמדו כיוצר קומי מצליח ומוערך. לאחר שני עשורים מוצלחים מאוד בהם יצר סרטים קומים מצליחים, קנה לו שם של יוצר שנון ומקורי ויצר ז'אנר שלם של סרטים פארודיים מקוריים, החלה הקריירה של ברוקס להעצר, ההומור שלו נראה היה כבר משומש ושעבר זמנו, ושלושת הסרטים אותם יצר בשנות ה- 90 כשלו בקופות ואצל המבקרים ונראה כי ההומור של ברוקס כבר לא מתאים לשנות ה- 90.

הסרטים אותם יצר בשנות ה- 90 היו "החיים בזבל"(91) קומדיה די נחמדה יש לומר אודות מליונר המתערב אם מליונר אחר שיוכל לשרוד ברחובות ללא כל כסף במשך חודש, הסרט השני אותו הוא יצר היה שוב פארודיה הפעם על סרטי רובין הוד בסרט "רובין הוד גברים בגטקס"(93) שהיה מוצלח חלקית והיו בו אומנם כמה רגעים קומים טובים (בהם הופעת אורח של דום דה לואיס), אך ברובו הוא היה נראה כמו קומדיה עם הומור עייף, הסרט השלישי שהוא יצר היה שוב פארודיה הפעם על סרטי דראקולה בסרט "דראקולה מת מצחוק ואוהב את זה"(95) שהיה גרוע אבל ממש גרוע, ובתפקיד הראשי כיכב לזלי נילסן מסדרת סרטי "האקדח מת מצחוק". שלושת הסרטים הללו כשלו בקופות וסגרו באופן סופי את הקריירה של ברוקס כבמאי וכיוצר הוליוודי. אגב הסרט "רובין הוד גברים בגטקס"(93) זכה להצלחה גדולה מאוד בוידאו (כן כן היה דבר כזה).

ברוקס אומנם המשיך ועדין ממשיך להופיע בקצב אדיר בכל מיני פרויקטים שונים ומגוונים, בהם ניתן למצוא את הפרוייקטים הבאים:

- ברוקס היה אחד הכותבים לסרט "שחק אותה סמארט"(2008) שהתבסס על סדרת הטלוויזיה אותה יצר בשנות ה- 60 יחד עם באק הנרי.

- ברוקס היה אחד הכותבים והמפיקים של הסרט "המפיקים"(2005) שהיה עיבוד קולנועי מחודש לסרטו הישן משנת 68.

- ברוקס יצר סדרת טלוויזיה (רק עונה אחת) מצויירת על פי סרטו "שיגעון בחלל"(87) והוא גם תיפקד כמדובב

- ברוקס כיכב בארבע פרקים בסדרה "משתגעים מאהבה" בשנות ה- 90 ואף זכה בפרס האמי שלוש פעמים על תפקידו בסדרה

- ברוקס דובב את אחת הדמויות הראשיות בסרט "רובוטס"(2003) שזכה להצלחה גדולה וגרף בארה"ב בלבד למעלה מ- 120 מיליון דולר.

- בשנת 2001 יצר ברוקס עיבוד בימתי לסרטו "המפיקים", המחזמר זכה להצלחה אדירה על בימות ברודווי כאשר בתפקידים הראשיים הופיעו מתיו ברודריק ו- נתן לין, ההצגה זכתה להצלחה אדירה וזכה ב- 12 פרסי טוני בהם זכה גם ברוקס בשלושה פרסים.

- ברוקס יצר מחזמר על פי סרטו "פרנקנשטיין הצעיר" בשנת 2007.

בחייו האישיים ברוקס היה נשוי פעמים, פעם אחת בשנות ה- 50 ובפעם השניה הוא היה נשוי לשחקנית המצויינת אן בנקרופט (מיסיס רובינסון מהסרט "הבוגר") והשנים גם הופיעו יחדיו בכמה סרטים בהם "להיות או לא להיות" ו- "דרקולה מת מצחוק ואוהב את זה".

ברוקס זכה בפרס הגראמי (על הפסקול של המחזמר "המפיקים" ועל התקליט "האם בן ה- 2000 שנה עם קרל ריינר), פרס טוני (על ההצגה "המפיקים"), פרס האמי (על תפקידיו בסדרה "משתגעים מאהבה") ובפרס האוסקר (על תסריט הסרט "המפיקים").

לטעמי האישי ולדעת מבקרים רבים (ועדר מעריצים מושבע שהפכו את סרטיו לפולחן) ברוקס הוא גאון קומי מוכשר ופרוע, שנון ומצחיק, הוא גם קומיקאי מצחיק מאוד, גם שחקן קומי מוכשר מאוד, הוא גם ביים שורה של סרטים קומים מצחיקים ומצליחים, הוא גם כתב תסריטים שנונים לשורה של סרטים וגם הפיק את סרטיו, הוא הקליט מספר אלבומים קומים. גאונותו ניכרת בכך שלדעתי לפחות הוא המציא שפה קולנועית חדשנית משלו, היה לאחד הראשונים שיצר פארודיות פרועות עם סצינות בלתי נשכחות עם הומור שנון קצת בוטה לפעמים, קצת הומור יהודי, הרבה משחקי מילים ובסרטיו ניתן למצוא סצינות מצחיקות ובלתי נשכחות שכבר נכנסו לפנתיאון הקולנועי (סצינות הפלוצים סביב המדורה מתוך הסרט "אוכפים לוהטים", הסצינות בהם מחליף מרטי פלדמן את הגיבנת מצד לצד מתוך הסרט "פרנקנשטיין הצעיר", סצינת האינקוויציה מתוך הסרט "ההיסטוריה המטורפת של העולם"),

ברוקס קיבץ סביבו שורה של קומיקאים מוצלחים שהופיעו במרבית סרטיו והמשיך ועדין ממשיך ליצור בהצלחה בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה והוא כבר בין יותר מ- 80.

אגב בשנות ה- 80 ברוקס רצה גם להיות יוצר רציני והחברה שבבעלותו הפיקה חוץ מאת חלק מהסרטים שלו גם סרטים רציניים יותר בהם "איש הפיל"(80), "פרנסס"(82) ו- "שנת חיי היפה ביותר"(82).

בסוף שנות ה- 90 התאחד ברוקס שוב עם הקומיקאי/שחקן/במאי קרל ריינר והשניים הופיעו שני אלבומים קומים מצליחים מאוד בסדרת האלבומים "האיש בן ה- 2000 שנה" והשניים אף יצעו לסיבוב הופעות עם ההצגה הקומית המבריקה הזו שזכתה להצלחה גדולה ולביקורות אוהדות.

מבין הסרטים בהם היה שותף ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

- מופע המופעים (50/54) תסריטאי כ- 139 פרקים

- המופע של סיד סיזאר (54/57) תסריטאי כ- 4 פרקים

- המבקר (63) תסריט ודיבוב

- שחק אותה סמארט (64/70) תסריטאי כ- 138 פרקים

- המפיקים (68) במאי/תסריטאי

- כיסאות לוהטים (70) במאי/תסריטאי

- אוכפים לוהטים (74) שחקן/במאי /תסריטאי

- פרנקנשטיין הצעיר (74) במאי/ תסריטאי

- סרט אילם (76) שחקן/ במאי/ תסריטאי

- מתח גבוה (77) שחקן/במאי/מפיק תסריטאי

- ההיסטוריה של העולם (81) שחקן/במאי/מפיק תסריטאי