שליחות או שטחיות? שמירה על המהות !

לצפייה במסך מלא

שליחות או שטחיות? שמירה על המהות !

‎1

בריאות ומדע

1 תגובות יום שלישי, 20/10/09, 21:48

את הדיון הקודם "רפואה אלטרנטיבית או משלימה? לא עניין של מה בכך" סיימתי בקריאה לכל מי שבחר לעסוק בתחום הרפואה האלטרנטיבית, לשמור על הזהות, המהות והעקרונות של המקצוע בהם הם מחזיקים, ולהוות אלטרנטיבה אמיתית לרפואה הקונבנציונאלית. אולם, אחד המכשולים הגדולים לכך היא העובדה שרבים בוחרים לעסוק ברפואה האלטרנטיבית לא מתוך אמונה והזדהות אמיתיים עם עקרונותיה, אלא מתוך רצון לנצל את הביקוש ההולך וגובר לתחום זה כדי לתרגם אותו לרווח כלכלי. התוצאה היא שרבים עושים את המינימום הנדרש על מנת לקבל תואר או תעודה אשר מסמיכים אותם, לכאורה, כאנשי מקצוע בתחום. אנשים אלו הינם נציגים גרועים לרפואה האלטרנטיבית ובעצם פועלם הם פוגעים בכל מי שבחר לעסוק בתחום באופן רציני ומתוך תחושת שליחות אמיתית.

הסיבה לכך היא שבמרבית המקרים, אותם אנשים מציגים את עצמם כ"מקצוענים" או "מומחים" בתחום הרפואה האלטרנטיבית רק בכדי לדחוף או לקדם רעיון בודד המניב להם רווח כספי. הם מסוגלים, אמנם, לדקלם הסברים שטחיים המבוססים על עקרונות הרפואה האלטרנטיבית, ובדרך כלל, גם הסבר מדעי העומד מאחורי אותו הרעיון. אולם, אין הם מסוגלים לקשור רעיון זה לתמונה השלמה, כלומר, לעולם הגדול והרחב יותר של הרפואה, הקונבנציונאלית ו/או האלטרנטיבית. כאשר הם נדרשים לכך, הם אינם מסוגלים להסביר או לתאר, באופן שהינו מספק או מניח את הדעת, את התחום שבו הם עוסקים, וכך מוציאים שם רע לכל מי שעוסק בתחום. חשוב להדגיש שתופעה זו אינה אופיינית רק לתחום הרפואה האלטרנטיבית. בכל מקום ובכל זמן, ישנם אנשים הנוטים להשתמש בפיסת מידע בודדת הלוך וחזור באופן אשר נמצא יעיל מבחינה כלכלית, וזאת במקום לנסות ולהבין את הקונטקסט השלם שבתוכו פיסת המידע הנ"ל מוצאת את מקומה.

אולם, לא רק רודפי הבצע מוציאים שם רע לתחום הרפואה האלטרנטיבית. יותר ויותר אנשים בעולמינו מסתפקים בשטחיות. לאחר שהם בוחרים תחום או מקצוע, תהליך הלמידה שלהם מסתיים לא הרבה אחרי שהם עוזבים את ספסל הלימודים. הם בוחרים שלא להמשיך ולצבור ידע, להעמיק ולהרחיב את הדעת או לנסות ולחבר את כל פיסות המידע לתמונת הפאזל הגדולה. גם תופעה זו אינה מאפיינת רק את העוסקים בתחום הרפואה האלטרנטיבית, אולם דווקא בתחום הזה יש חשיבות עליונה לכך שאלו שבחרו בו מתוך שליחות ואמונה ידעו לייצג אותו בכבוד, על מנת שיתאפשר להם למלא את אותה שליחות חשובה.

בכל נושא בו בוחר אדם ללמוד, כדי שיהיה בעל ידע באופן שהינו שלם, אין זה מספיק לנסות ולהבין רק את העובדות הקשורות לנושא, אלא הכרחי להבין את הקונטקסט הרחב שבו הוא התפתח. ללא הקונטקסט אי אפשר לראות את מלוא האפשרויות, ההשלכות או הגבולות הרחבים של הנושא. קל יחסית להשתמש בפיסת מידע כלשהיא באופן שחוזר על עצמו, אולם גישה בעלת עוצמה רבה יותר תהיה לשלב את אותה פיסת מידע אל תוך מערכת שלמה של ידע, בה עובדות רבות הדומות זו לזו משתלבות יחדיו באופן שימושי. אחת הדרכים הטובות ביותר להעריך את רמת ההבנה של אדם בנושא מורכב כלשהו היא לבדוק האם יש ביכולתו לתאר את הנושא למספר רב של אנשים שונים. במרבית המקרים יהיה זה בלתי אפשרי להציע הסבר מספק או מניח את הדעת לנושא כלשהו מבלי שהקונטקסט יהיה מובן היטב. היכולת לתאר נושאים באופן מוצלח אינה תלויה בשינון של עובדות, אלא בכישורים יצירתיים, ואלו דורשים עבודה על מגוון ועומק של חומרים.

קונטקסט יכול אמנם להיות מסופק באמצעות המדע, אולם אין להזניח תחומים כגון פילוסופיה, היסטוריה, אומנות, דת, מיתולוגיה, תרבות עממית וכו'. היום נהוג פחות מבעבר להחשיב את לימוד מקצועות האמנות החופשית כמבוא חשוב והכרחי לחיים. החינוך הכללי, בו נלמדים מגוון של נושאים, הופך למוערך פחות ופחות בהשוואה לעבר. בו בזמן, הידע המדעי בעולמינו הפך להיות כה נרחב עד שבכדי ללמוד נושא בודד יש צורך להשקיע שנים רבות של לימודים, וזאת מבלי להתחשב כלל בקונטקסט התרבותי הרחב של אותו הנושא. האמונה שהמדע בלבד הינו אמת שאינה ניתנת לערעור, הובילה לאובדן העניין באומנות ובידע המופשטים אשר הינם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. מקצועות כמו פילוסופיה, אמנות והיסטוריה אינם מוערכים כפי שהיו. בו בזמן, המידע המסופק על ידי המדע המודרני הפך בהדרגה לכזה אשר אין לו קשר לעובדות הרגילות של חיי היומיום, כך שהאדם הממוצע אינו מסוגל להכיל אותו או לשלב אותו אל פילוסופיית החיים שלו.

המדע המודרני נוטה שלא להכיר בידע או חכמה הנובעים מהעולם הישן והתרבות העממית. דוגמא לכך מעולם הרפואה ניתן למצוא בתפיסות קדומות שהיו שגורות בתרבויות שונות, כגון, ארבעת היסודות בתרבות היוונית/רומית (אדמה, מים, אש ואויר) או חמשת היסודות בתרבות הסינית (אדמה, מתכת, מים, עץ ואש). אלו נזנחו כליל על ידי המדע המודרני. ידע זה מכונה על ידי המדע כ"קדם-מדעי", כאילו לא היה קיים מדע בעולם לפני שהחל עידן המדע המודרני. בנוסף, קיימת נטייה בעולם המדעי-מודרני להשתמש בידע המגיע מאוכלוסיות מסורתיות "בלתי-מפותחות", אך לרשום את הקרדיט לטובת המדע-המודרני. דוגמאות לכך יש רבות, כמעט בכל מקום בו נחקרו אוכלוסיות אינדיאניות ביבשת אמריקה על ידי המדע המודרני.

אולם, נטייה זו של המדע הופכת לחרב פפיות. זאת, כיוון שהמדע התפתח למעשה מהפילוסופיה ולא להיפך. הפילוסופים בעבר היו אלו שהגו רעיונות בניסיון להסביר את התופעות בעולם סביבם ואת הטבע ממנו הם היוו חלק כיצורים חיים. חשוב לזכור, שאותן תובנות ורעיונות שהגו פילוסופים לא היו זוכים להכרה רחבה מבלי שתגליות דומות היו נעשות על ידי האנשים הפשוטים בקהילה. הפילוסופיה העתיקה הקדם-מודרנית, כמו גם המדע, הינם תוצרים של חכמי העולם העתיק והידע העממי שהצטבר בתרבויות השונות. במבט לאחור אנו מבינים שלמעשה הפילוסופיה היא זו שסללה את הדרך עבור המדע. למרות זאת, המדע המודרני בוחר להתעלם מהפילוסופיה במרבית המקרים. למרות זאת, יש חשיבות גדולה בכך שנדע להעריך את היופי שבפילוסופיה, את אותה עין בוחנת בלתי-מזוינת, את הנפש האנושית, הנשמה, הרוח והדמיון. אם נדע להעריך את היסודות הללו של החיים, אזי נתוגמל על ידי מה שהמדע המודרני חסר – גישה רוחנית להתבונן בעולם.

הפילוסופיה, אותו תחום שמכיל למעשה את המדע, מעניקה את היכולת להבנה כוללת כמו גם את הקונטקסט שממנו הקשרים הרחבים יותר והגבולות הרבים של נושא בודד יכולים להיות מובנים טוב יותר. היסטוריה גם היא מספקת לנו קונטקסט בכך שהיא מאפשרת לנו ללמוד כיצד אנשים בעבר הביטו, העריכו או השתמשו בעובדות מסוימות או תהליכים שונים. כך, מעצימה ההיסטוריה את ההבנה שלנו ואת השימוש שאנו יכולים לעשות באותן העובדות.

ברגע שאנו משיגים רמה בטוחה של ניסיון לגבי עובדה או תהליך מסוימים, וכאשר יש לנו גם את ההבנה או הקונטקסט הפילוסופיים, המדעיים וההיסטוריים שלהם, אזי יש בידינו יכולות גבוהה בהרבה להשתמש בידע זה ולתאר את מה שאנו עושים לאנשים אחרים. זו הסיבה שהחינוך הכללי הוערך עד לא מזמן כאמצעי להקניית ידע והבנה היסטורית, ספרותית, פילוסופית, תרבותית ומדעית, והקנה את הכלים שנדרשים לאדם בעולם המעשי. כיום, לרוע המזל, החינוך מוערך יותר ויותר כאמצעי ללימוד טכני בתחום מסוים, ואנשים השייכים לדיסציפלינה כלשהי חסרים יותר ויותר את היכולת להסביר אותה לאנשים שמבחוץ.

בכדי ליישם את הנאמר עד כה אל תחום הרפואה האלטרנטיבית נחזור ונאמר כי אין זה מספיק ללמוד נושא כלשהו ולשנן את העובדות הנלמדות. כאמור, אדם הינו בעל רמת מומחיות גבוהה בנושא כלשהו רק כאשר הוא מסוגל להסביר אותו לאנשים שונים ותחת נסיבות מגוונות. כאנשי מקצוע בתחומי הרפואה, במקום להעמיד פנים שאנו "מדעיים" במובנים המודרניים, כדאי שנדע להסביר כיצד העקרונות העומדים בבסיס המקצוע שלנו שונים, אך בו בעת אינם נחותים בשום אופן מאלו הקונבנציונאליים. על לנו לפחד שישפטו או ירדפו אותנו על כך. בעבר הייתה זו הכנסייה הקתולית שרדפה אחרי אנשי מדע יצירתיים ובעלי דמיון אשר לא עמדו בקנה אחד עם עמדות הכנסייה. היום, דומה שהיוצרות התהפכו ואילו המדע המודרני הפך לדת הדומיננטית בעידן המודרני והוא זה שרודף את אנשי הרוח היצירתיים ובעלי הדמיון אשר אינם עומדים בסטנדרטים שהציב. למרות זאת, עלינו, אנשי הרפואה האלטרנטיבית, מוטלת החובה ללמוד את הקונטקסט ההיסטורי ולפתח בראש ובראשונה את הבנתנו הפילוסופית ורק אז גם את זו המדעית אשר נובעת ממנה. כך, אנו יכולים ליצור תשתית רחבה לתחום בו בחרנו, אשר מורכבת ממערכת של ידע ובעלת קונטקסט רחב.

עלינו לזכור, תחום הרפואה מהווה חלק בלתי נפרד מהטבע החי והאינטליגנטי ונועד בכדי לשרתו. כשליחים הממלאים תפקיד חשוב בשירות הטבע עלינו להיות נאמנים לאמת ולא להסתפק בשטחיות !!!

דרג את התוכן: