מעוני גר בי.
בתוכו אבדן כבד-מידות ושתקן.
באחת, נדחק אל חלל דחוס, בו שכנה סחרחרת-מילים.  

האחרונות, מצאו את מקומן במעוף תמיד –
כל עוד מוגפים תריסי-חרכי.
לעולם, תתיימרנה המחוללות, לצאת אל פתחי כנציגות מסדר מופתי ונהיר,  
אך בעוד אני זורה בקמטי אסוני, זרעי-מילים,
שיחלחלו לקרבי -למען תושב טובתי וינצו חדשות שטרם נודעו-
הן רק נעות כ-פֵיות שקופות, בלתי ניתנות, לעיתים קורסות.
לא ייפלא איפא, שדרכן אלי אבדה
ולדייר הקבע - פני חיוור וגוף שאינו יודע שובע. 

מעוני גר בי לבד.
רק בתוך מעוני אבדן.
בתוך מעוני אבדן וסחרחרת מילים זרה או שלי.

20/10/09