משיכת קולמוס
0
שקטטטטטטטטטט!!!!!!!!!!!
במדרכה ברחוב בכביש באור אדום באור ירוק באור כתום באור נגוהות בחושך בתור לבנק בתור לקופ"ח בתור בסופר בתור בפארם בתור לשארם בבית הקפה בבית המרזח בבית הכסא באמצע המבחן באמצע הישיבה באמצע הסקס באמצע הספונג'ה בלשכת השופט בלשכת המסחר בלשכת ה-אמו במדרגות היורדות במדרגות העולות במדרגות התקועות במסדרון במעלית 25 שעות ביממה
עדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד ש.....תגיע לקבר נכון לעכשו קוברים אותך בלעדיהו בלעדי הנייד המזורגג.
|
תגובות אחרונות
-
הנץ דואה
בתגובה על רִיק ואימה
-
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
-
פלג קטנה
בתגובה על צ'יקיטיטה - לאחותי הקטנה
-
טומי טומי
בתגובה על The lonely shepherd
-
שיחה עם עצמי
בתגובה על אם החתן
-
יוסיפור
בתגובה על קראו לזה חלה
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא רק שזה מטרד..
הרעש...הזמזום..המנגינות..
הקולות...
פשוט אבדנו את הפרטיות בכל מקום ניתן
להשיג אותנו,
וחברות הסוללר יודעות בכל שניה איפה אנחנו..
מה עם חופש הבחירה?
צודקת יקרה...
יש לי שניים כאלה מעצבנים..
it takes one to know one
אמרתי לך כבר שאת אישה כלבבי?
פרטיות חיים של אחרים
והייתי מוסיפה
"פרטיות קולנית"
ממש כך
דממת אלחוט
שותפים בעל כורחינו לפרטיות חיים של אחרים,,
בכל רגע בכל מקום ,,
צודקתתתתתתתתתתתתתתתתתת *
לך יש בת..
שאספר לך על החברות של הבנים שישנו אצלי?
את לא רוצה לדעת.....
באמת האור שם היה עמום מדי לטעמי:)
כלך לך.....:))))))))
אני עמומההההההההההואת עושה רעש לנוסעים?
אם כבר מדברים על קבורה נוצרית
נוכחתי באחת כזאת -
בעל אנגלי של חברה ש....התאלמנה.
נקבר ביפו בחלקה הנוצרית
על צלע הר המשקיף לים
והייתי עדה למנהג מאוד יפה;
בטרם כיסו את הארון בחול
(וארון כן, קצת אסתטיות ופחות פלצות)
כל אחד מהנוכחים קרא מכרטיס ברכה שהכין, הספד משלו
וזרק את הכרטיס על הארון,
כך גם את הפרחים
ורק אח"כ כיסו.
אח"כ הם הלכו לפאב להטביע יגונם בבירות.
רעיון למצבה!
מצבת שיש בצורה של נייד!
עם מסך ענק!
תשמעי, לא נעים לי לספר,אבל בינינו אין הרי סודות:
כשלבתי היה חבר והם היו נסגרים בחדר, הייתי מתקשרת לנייד שלה ושואלת
כל מיני שאלות, את לא רוצה לדעת..
לא סובלת אותו. רק בנסיעות אני שמחה שיש לידי חבר טלפוני :)
אצל הנוצרים כבר מזמן בכמה מקומות
תוכלי לראות הקדמה לענין הקבורה עם הפלאפון
ישנם מקומות בהם תוכלי לראות כבר
את הפעמון על הקבר......
אני אכתוב בצוואה שלא יעזו לקבור אותי ליד מישהו שנקבר עם טלפון
תתחברו כמה שאתן רוצות
אבל לא בכל המקומות האלה שמניתי לעיל
וגם כן לא באוטובוס ולא במונית ולא ברכבת
שמעת??????????
זהו שהפקהפקה הטלפוני ההיצ'קוקי מחריש לי ת'ציוץ שלהם.לא הבנתי
ומה על סף הגרוי הנמוך, מה עליו?
האוזניים שלי ניצלו כבר
אין כבר אנשים לבד ברחוב ,
אין
כולם מדברים
איפה אפשר להיות לבד בשקט
יש מקום כזה?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
פוצצתותי מצחוק :))))))))))
אולי אם תכתבי בצוואה, תוכלי גם לקחת אותו איתך אל הקבר, מאידך, את יכולה לקבור אותו עוד היום ;-)
אין עלייך
אם לא היה נייד, לא היה על מה להתעצבן, לא ככה?
אצלי הוא מתפקד כמכשיר קשר עם הבת שלי. אין מצב שאנחנו לא מחוברות.
אבל מה עשו לך הציפורים מה?...
(:
זה בגלל היצר,יצר הסקרנות.
ישבתי באיזה מקום השבוע
היא דיברה בנייד שלה, הוא בשלו
והאוכל ישב באמצע
את חושבת שהם דיברו אחד עם השני במקרה?
ועוד סיפורון-
חבר טוב שלי,אשתו עברה השתלה של נייד לאוזן
אבל אף פעם לא היה לה זמן לדבר איתו
בשבת אחת שלא הצליח לדבר איתה
הוא נכנס לחדש השינה והתקשר אליה לסלון לנייד
מסקנה-
מגיע להם שגם יקברו איתו
מה רע בלחזור לתא הטלפון הציבורי הרומנטי?
בלקבל אסימונים מבחורים שבקשו שכשאגדל אצלצל?
הא?
זעם הנייד.
אפשר לקחת את הקווי קשישא.
אפשר לחזור לדליג'נסים.
הסוסים שקטים, רק מחרבנים בלי
בושה על הכביש, סליחה על דרך העפר.
אני מדברת על הזמזום הסביבתי הבלתי פוסק
כולם מדברים בכל מקום בטלפון
אין לך סנטימטר מעוקב אחד של שקט
אפילו את הצפורים של היצ'קוק לא ניתן לשמוע.
אני טיפוס מתמכר. זה לא סוד.
שנים חייתי בלעדיו. מהאימה מפני עצמי.
והיום, כל חששותי התאמתו ויש לי התמכרות חדשה להלחם בה על בסיס יומי.
טוב שלוירטואליה זה עוד לא הגיע.:)
כן מבינה, אבל נידמה לך לרגע ששל האחרים לא משפיע עלייך?
ברור שכן.
אני מידברת על האחרים לא על עצמי
אני חיה בכוורת נשבת לך
חה!
בדיוק היום החלטתי שאני שוב חוזר לימי החרם עליו.
3 שנים חייתי בלי. מרצון נתקתי את עצמי.
נראה כמה זה יחזיק עכשיו..