היום קרה לי דבר נחמד מאוד. התעוררתי עם התובנה שמחשבות הן משאב אישי. בדיוק כמו זמן, וכמו כסף.

כשם שאני מנהלת את הזמן שלי, ואת הכסף שלי בהתאם למה שעומד לרשותי, כך אני צריכה לנהוג עם המחשבות שלי.

כשם שיש לי סדר עדיפויות, סדר חשיבויות, ודברים שברור לי שבשום אופן לא אבזבז עליהם זמן או כסף, כך צריך לעשות עם המחשבות. צריך להשתמש בחשיבה בתשומת לב.

אז היום לא חשבתי מחשבות מיותרות ונמנעתי ממחשבות שחוזרות על עצמן.

הייתי ממוקדת, מלאת אנרגיה, זריזה, והרגשתי נקי וקל.

כשחזרתי הביתה התקשרתי לשני אנשים שהייתי בטוחה שהם כועסים עלי.

התברר שלא היו דברים מעולם. הם בכלל לא כעסו. הם בכלל שכחו מכל העניין,  והכל בסדר.

הכל היה בראש שלי. מחשבות. מחשבות מפותלות ושגויות.

אני לא אוהבת את הפוסט של אתמול

כבר אתמול נכנסתי אליו שוב ושוב, ערכתי, תיקנתי, שיניתי, מחקתי

לא אמחק אותו. מה שיש זה מה שיש

ומה שצריך להיות - יהיה, ויהיה טוב.