כן, אני מקשיבה לך....

דברי....

:))

הרי אנו כאן, חבריך, אוזן קשבת לך

וגם אנו לעיתים כואבים איתך את כאביך

ופחות

חולקים את שמחותיך...

זה כל כך נכון, רק משלמדתי שלא לעצור את הדברים בלב, למדתי להאזין באמת.

אם את מצליחה באמת להיות קשובה - אשרייך וטוב לך... לא הכל צריך לשאוף פנימה, לפעמים רק להדהד...

בטוחה שתמצאי אוזן שתקשיב לך - באמת חיפשת?

אוזן קשבת.... בערך, כמו הפה....

תיאורטית... הכל יכול להכנס אליו... אבל, בתהליכי בקרה,

נכנס רק מה שנכון וטעים.

הניחי לאוזן לשמוע הכל, קצת פחות להקשיב, הרבה פחות לקחת ולייחס לעצמך...

יש אנשים שנהנים לרוקן את אשפתם (או סתם ערימות של "דברים" מיותרים)

לתוך האזניים שלנו.

השאלה היא באיזו מידה אנחנו רוצים להיות מחסן (או הפח ציבורי) של הדברים שמיותרים להם

ולכן השליכו לעברנו.

כשמגישים לך דבר מאכל שאינו נראה לך - את מחייכת בנימוס ואומרת - "לא תודה"....

וכל המוסיף - גורע.

חיבוק

איתן

התברכת.

זו מתנה וזכות גדולה, להיות אוזן קשבת.

רק חשבי כמה ברכה את מביאה לאותם אנשים מתקשים.

אשה טובה את.

מה אני בעצם אומרת לך: אל פחד!

כולנו צריכים אותה.

תעשי כמוני אני יש לי את דולי וכל אוזן שלה וואחד קשבת.

מזמינה אותך לאוזן הקשבת שלי...

אוזן קשבת זה בעיקר כדי שנוכל לשמוע את עצמנו.

ואת צודקת - עם כל הרצון הטוב לא תמיד אפשר להיות בתפקיד המקשיב/ה.

תבקרי אצלי מדי פעם

אני אוהבת יותר לספר דברים שמחים,

מצחיקים, משעשעים גם לאוזן הקשבת הכי

מכילה....

בואי,,,,,,בשביל האיזון.

נכון, כל כך נכון כל מה שכתבת.

וגם - בהצלחה במציאת אוזן קשבת.