פגשתי גברים אבודים
על גברים, פגישות, אבידות ומציאות. עליי
פוסטים פופולאריים
-
תחמיץ
20/12/09 | 975 צפיות
-
קריז
21/6/08 | 814 צפיות
-
יותר מכל אני מתביישת
24/6/08 | 1214 צפיות
-
הו, כמה נפלאים שדייך (3)
17/5/08 | 994 צפיות
-
יום שלישי שעה שניה - שיעור אמנות
28/9/09 | 1058 צפיות
-
חלום מוסרני
19/6/08 | 1104 צפיות
פוסטים אחרונים
- "פגשתי גברים אבודים" - תערוכה 27/4/11
- שיאים 21/6/10
- אגוזים וצימוקים 29/5/10
- חג בקיבוץ 23/5/10
- מהאקדמיה למילים 12/5/10
- עקיצות 5/5/10
שופינג
|
תגובות אחרונות
-
ארנה א
בתגובה על ציור
-
דנה.גל
בתגובה על אישה עם חולצת פסים
-
יעל חיון
בתגובה על סנטה תרזה - קדושה או זונה?
-
noontet
בתגובה על אישה מוכה
-
צילום בזמן אמת
בתגובה על הפיה הנרדמת
-
לוק סקיווקר
בתגובה על צילום משפחתי על האקליפטוס ליד נחל אלכסנדר
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אח, shop 'til u drop
אין הרבה דברים שיכולים להעביר ממני באסה כמו חגיגה על כרטיס האשראי
(רצוי של אמאשלי) בעת צרה
:)
קיבוצניקית.
אין לזה תקנה
או 'לקנות' במכולית (או איך קוראים לזה אצלכם).
גם אני.
אוהבת אגוזים.
דברים יפים ויקרים.
ולא מבינה את הקשר לכסף...
אם כבר קיבוץ אז חדר-אוכל. אפשר תמיד לבוא ולקחת.
אני אוהבת דברים יפים ויקרים.
אני שונאת שופינג - זה מרגיש לי זר ומוזר... עכשיו מסתדר לך
לדעתי החיבה לכסף, זהב ויהלומים לא זהה לחיבה לשופינג.
הראשונה דומה לצבירת נדל"ן, ונותנת בטחון כלשהו בעולם אכזר. נחלתם של יהודים לאורך הדורות, כיוון שאת התכשיטים, בניגוד לבתים, אפשר לקחת איתנו במזוודה הנודדת.
השנייה יותר מובנת לי. כשקונה משהו חדש, מרגישה כמו התחלה חדשה בעצמי. כך, כל קנייה חדשה מאפשר את ההרגשה הזו, שהכל אפשרי.
איך שתי האהבות האלה מסתדרות עם היותך קיבוצניקית, רק אלוהים יודע...
שופינג באיטליה נשמע לי גם סבבה.
במיוחד פקאנים, עוד מעט העונה
וגם ערמונים שלא גדלים כאן
הכי טוב בקיבוץ באיטליה