סבתא סורגת
"הזמן הוא לא אחד והוא לא מסודר באיזה מבנה ליניארי" (א. הירשפלד)
בלוג על מה שאצליח לגרד כדי לכתוב בו...
פוסטים פופולאריים
-
דברים שצריך לעבור – פוסט על מה בכלל כותבים בבלוג
22/8/07 | 854 צפיות
-
עניין של חיים ומוות! (או: אפילו נינט חתמה)
19/9/07 | 1018 צפיות
-
וואו, זאת היתה שנה גרועה!
7/9/07 | 1027 צפיות
-
פרגנו לעצמכם, לפני שאתם מתים
26/8/07 | 662 צפיות
-
הדפוק הזה עושה לי רע
30/8/07 | 1036 צפיות
-
הבלוג שלי עבר דירה
29/1/08 | 873 צפיות
פוסטים אחרונים
- שוב יש לי בלוג חדש!... 6/3/09
- הבלוג שלי עבר דירה 29/1/08
- עניין של חיים ומוות! (או: אפילו נינט חתמה) 19/9/07
- וואו, זאת היתה שנה גרועה! 7/9/07
- הדפוק הזה עושה לי רע 30/8/07
- פרגנו לעצמכם, לפני שאתם מתים 26/8/07
הדפוק הזה עושה לי רע
יש בי סוג של מגנט. זה מאובחן, זה גנטי, גם לאמא שלי יש, וזה לא מנחם אותי כהוא זה. אמא שלי היא מגנט. כל החלכאים והנדכאים, כמו שקוראים להם אצלנו בבית, מגיעים בסוף אלינו. גלמודים, עולים חדשים בודדים, מתגיירים, נוודים, וסתם מוזרים. יש בזה כמובן צדדים נהדרים והרבה חסד. אבל ליל הסדר אצלנו נראה כמו קרקס (נכון, גיא?) וזה עוד בלי להיכנס בכלל לקרובי ורחוקי המשפחה שמתאספים (נשבעת לכם שלפני שנתיים היו אצלנו אמו ואחותו של הבעל של בתה של אשתו של סבא שלי!). כבר היה לנו זוג (שהיה בקשרי עבודה רופפים למדי עם אבא שלי דוקא) שמעולם לא פגשנו קודם, שהתארחו לסעודה ויצאו באמצע כדי ללדת(לאם ולתינוק שלום, הוא כבר בטח תיכף בר מצווה). ובחור שאשתו נטשה אצלו את בנם בן ה7 שלא זכאי לאזרחות, אבל את ליל הסדר הם חגגו אצלנו כהלכתו (כלומר את מה שהם הבינו, בתרגומה המסור של אולגה, כי היא היתה היחידה שדיברה רוסית והם כמובן לא דיברו שום שפה אחרת). הרעיון ברור, אני חושבת. בכל אופן, העניין התגלגל אליי. אבל מלבד כשרון האיסוף המרשים של כל מיני דוברי שפות זרות לארוחות שבת למיניהן, זה איכשהו זלג גם לתחום הרומנטי. (האמת ששווה לתחקר את אמא שלי על מה היה אצלה בתקופה הפרה –אבאשלית, אולי זה ישפוך אור על המצב). הניצנים נראו כבר ביסודי כשהניג'ס זב החוטם של השכבה היה כמובן מאוהב בי עד כלות. אולי יותר מאחד מהם. בצבא היה לי מטרידן. הוא דוקא השקיע נורא בלמצוא אותי (יש חשד שהוא עקב אחרי עוד מהתיכון). הוא היה מתקשר ולא מרפה. ניתוקים, חיקויים של רעשים, בקשות חוזרות ונשנות לא עזרו. הוא לא הפסיק להתקשר. בסוף חברה שלי, מפיקת אקטואליה משוננת, הצליחה להניס אותו. ואחר כך הוא חזר. ושוב אחרי ארבע(!) שנים, הוא הפציע. חוץ ממנו היה גם אחד שבלפחות ארבעה חגים ושבתות לא רציפים, על פני כמה שנים, היה מתחיל איתי ברחוב, בד"כ בדרך מאיזה בית כנסת לאיזה אי שם. לא ברור אם הוא זכר כל פעם שהוא כבר ראה אותי קודם או לא, אבל הוא היה נחוש.ודפוק.(וגם די מכוער, אם זה עוזר) השיא היה בערב שבועות אחד כשנקלעתי עם שני ההורים שלי(?!?!) למקום שבו יירטתי אותו שניה לפני שהוא הבחין בי. או שניה אחרי. ביצעתי מנוסה מתוחכמת בחיפויה של אמא שלי ובסיוע תצפיות של אבא שלי. בסוף כשכבר כמעט נמלטנו ממנו, הוא תפס את אבא שלי לשיחה צפופה שבה הוא ניסה נואשות לשכנע אותו שישכנע אותי לצאת איתו (ולא, זה שהמלים "בית כנסת" הופיעו פה לא אומר שזה לגיטימי אצלנו!). ובטח היו עוד. לפחות אחד מהם לא מוזכר כאן במודע- מטעמי בטיחות ובטחון.
יש מין לופ כזה, שאם הוא מוצא אותי סימן שהוא דפוק ואם אני מוצאת אותו אז הוא ייבהל. (אם לא במוקדם אז במאוחר. בדוק.)
ובזמן האחרון איכשהו נראה שהעולם לא מציע לי שום דבר. לא הצעות מפתות, לא הצעות לא מפתות, כלום, נאדה, גורנישט. ואחרי כל זה ברור למה אני מבועתת מכל עניין הדייטינג באינטרנט, כי הרי כמות הסוטים ברשת עולה על כל דמיון וברור שכולם יגיעו איכשהו אליי. חוצמזה שעוד לא הצלחתי להשתחרר מעניין המועדון שמוכן לקבל אותי וגו'. (גראוצ'ו מרקס, שם, שם)
מה בסך הכל אני מבקשת? לא אמרתי נורמלי, נורמלים הם משעממים, אבל מישהו עם שריטות מספיק קלות וחינניות כדי שאני אוכל לחיות איתן, שתהיה לו אישיות, אם אפשר קצת יציבה, - ו-לא! זו לא רשימת מכולת! אלה באמת תנאי סף מאוד בסיסיים!
ולסיום - מבלי להיכנס לדיון על מטרותיו של האתר, או על מטרותיי שלי באתר - טיפ לגברברי הקפה: אם התמונה בפרופיל שלך מצולמת באור אדמדם/ירקרק/חשוכה באופן כללי, ובה אתה מצולם כך שרואים בעיקר את הצוואר/אוזן/משקפי שמש שלך - זה קריפי. ואם אתה לא מצליח לחשוב על שומדבר יותר מאתגר לכתוב לי בהודעות חוץ מ"מה שלומך" "איך עבר עליך היום/שבוע/סופ"ש", אז זה מעצבן. ואם אתה מזמין אותי לצ'אט ואני כבר מסכימה רק כי חושבת אולי להבין סופסוף מה יש לך להגיד, ואז אתה שותק- זה כבר ממש טיפשי. וזה לא רק אתה, יש פה בהחלט יותר מאחד ויותר משניים שעושים את אותם הדברים בדיוק! |
תגובות אחרונות
-
בדלי
בתגובה על
-
בדלי
בתגובה על
-
צב מעבדה
בתגובה על
-
נמרוד הלוי
בתגובה על הבלוג שלי עבר דירה
-
shimi79
בתגובה על הדפוק הזה עושה לי רע
-
רונית ברק
בתגובה על עניין של חיים ומוות! (או: אפילו נינט חתמה)
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נ.ב.
לפי מה שכתבת אני אמור להיות מודאג מהתמונה ששמתי?
אלירז, הפוסט יפה
כמו שכבר כתבו - גם אני חושב שאירוח אנשים נזקקים לחג זה מעשה יפה ואפילו מצווה, זה גם מזכיר לי שאצלי בבית לא היה מנהג כזה וחבל, אז אני אאמץ את המנהג לביתי בעתיד.
בקשר למוזרים והנדבקים - זה כנראה באמת קשור למה שאת משדרת כלפי חוץ (גבולות או חוסר גבולות).
לכבוד לי להעניק לך את כוכב מס' 5
עלית על הגל הראשון
כנראה שלא קראתי היטב את התגובה שלך בפעם הראשונה, אבל היום גיליתי אך הופכים ללא זמינה... האח!
בכל אופן תודה
ושנטובה! אלירז
אין שום דבר סוטה בלחפש בחורות, על זה אני מסכימה, השאלה היא איך עושים את זה. לא אמרתי שהם סוטים בגלל שהם מחפשים בחורות, אלא שא. הם סוטים בלי קשר לכלום וב. הם איכשהו תמיד מוצאים אותי.
עד כאן שיעור בהבנת הנקרא, כי אני נחמדה
ובלי קשר, תודה לנדבנ/ית האלמוני/ת על הכוכב!
השתעשתי לגמרי מהכתיבה שלך, כתבת מעולה:)
עיניינית,
אני חושבת שחוץ מהמוזרים (הם נדבקים לכולן, רק יש יש כאלה שמצליחות להיפטר מהם מהר..) יש פה ושם גם נורמלים..
את צריכה את הנורמלי במידת מה האחד בלבד וכל השאר?.. שילכו :)
והפיתרון לפסקה האחרונה - ללחוץ על הלחצן שיהפוך אותך ללא זמינה.
זה עובד יופי :)
שיק,
במחשבה שניה, תמיד אפשר לתלות שלט: 'מוזרים - תתפסו מרחק')
בקשר לפיסקה האחרונה שלך - כל אחד מחפש את התמונות הכי טובות שלו, ויש כאלה שהתמונה הכי טובה שלהם היא קצת מעומעמת. גם את בחרת, אני מניח, תמונה שמחמיאה לך יותר מאחרות.
בלי קשר, בהצלחה עם ההתחמקות מכל הסוטים (מה סוטה בגברים שמחפשים בחורות, דרך אגב? זה הכי נורמלי)
באמת??
לא יודעת על סמך מה אתה אומר את זה, אבל זו בהחלט תחזית מעודדת...
הסיפור עם הצ'ט הוא, לפחות בחלק מהמקרים, באג טכני לחלוטין, שום דבר אישי.
חוץ מזה פוסט חביב. איכשהו נראה לי שאת בדרך להקטין את המגנטיות החלכאית שכתבת עליה.
אני נאבקת עם זה כבר יום שלם, אבל בסוף הצלחתי.
בכל מקרה, ב ה צ ל חה...
תודה!! זה לפעמים פחות משעשע להיות בתוך זה, אבל בשביל זה המציאו את הזמן - כדי שאפשר יהיה לצחוק על זה אחר כך (רק שיהיה כבר אחר כך, נו.)
ותודה על העצה! משום מה זה לא נותן לי להגדיל את הפונט (נראה לי) אבל גיליתי שברחו לי הפסקאות, אז החזרתי אותן...
אהבתי. נשמע משעשע כל הסיטואציה הזו..
(עצה טכנית - תגדילי את הפונט. ממש קשה לקרוא. האותיות ממש ממש קטנות וצפופות. בטח זה מבריח כמה קוראים פוטציאלים.)
החיים מוזרים.. את צריכה לקבל את זה.
ודווקא אני חושב שזה יפה שאתם מקבלים אצלכם לחג כל מיני טיפוסים מוזרים.. בעידן שכל אחד סוגר את דלתו ( ואת ליבו ) בפני האחר.
לגבי סוף הפוסט שלך.. אני לא מחפש.. אבל באמת .. מה שלומך ?!
שימי