סכנות היופי

0 תגובות   יום חמישי, 22/10/09, 20:53
                                                           סכנות היופי  יוצא גיבורנו בבוקרו של יום בנפש חפצה ולב שוקק למקום עבודתו למלאכת יומו. אך אוייה מכשולים וסכנות רבות אורבים לו בדרכו. שמא תאמרו ליסטים וחיות רעות נקרים לו במהלך הליכתו. ובכן  בקשר לאחרונות  הן פסו   וגזו מן הארץ ואין זכר בארץ ישראל לאריות ,דובים ואף הזאבים נתמעטו עד מאוד ונדיר עד מאוד  שאדם מן הישוב יתקל בהם .  שמא תאמר סכנת הליסטים מרובה ובכן מידה של צדק בדבריך . שמוע שמענו בזמן האחרון בארץ ישראל על מיני רציחות וקטל  שונים מוזרים ומזוויעים  עד כי בעבור חופן מעות בשווי פרוטה יקום איש על רעהו ויהרגו. אך עניינים אלה לא מטרידים את גיבורנו. שמא תאמר הרים  וגבעות ניצבים בדרכו של גיבורנו , לא כך הדבר. מהלך הוא בעיבורה של קרת שדרכיה סלולות ואף מדרכות נאות התקינו פרנסי המקום לרווחת הבריות . ובכן מהי הסכנה האורבת לגיבורנו? הסכיתו ושימעו . הסכנה היא סכנת היופי שברשתה נופל גיבורנו שוב ושוב ואין מושיע ופודה. הולך גיבורנו ורואה ערוגת פרחים יפה. אדם מן הישוב הטרוד בענייניו היה חולף לידה בלי מבט שני לעברה . אך לא כך גיבורנו. נעצר הוא ליד הערוגה בוחן היטב היטב את הפרחים אחד אחד, בורר את הנאים שבהם מוציא את מצלמתו ומצלמם. שמא תאמר צילום אחד לערוגה כולה וטעות בידך. שמא תאמר תצלום אחד לכל פרח וטעות שניה בידך. חייב הוא לצלם כל פרח ופרח מספר פעמים מכל הזוויות והמצבים. רואים הבריות את גיבורנו כורע ברך ליד ערוגת הפרחים ושוחקים בליבם " הראיתם אדם מן הישוב בר דעת במצב כזה" . חושב גיבורנו לקום ולילך לעבודתו שמא עדיין יהיה הספק בידו להגיע בזמן והנה קלטו אוזניו קול זמזומן של הדבורים. ראה גיבורנו וגם שמע כי אין נאה ויפה מצילום דבורה העומדת עלי פרח ומוצצת את צופו. מוכרח גם מוכרח גם גיבורנו להשיג צילום כזה. מנתר הוא מפרח לפרח במאמץ להשיג תמונה כזו. לבסוף שתש כוחו של גיבורנו והשמש עומדת ברום השמים , מחליט הוא להחיש את פעמיו לעבודתו. אך מה לעשות ולהקת נחליאלים נקרית בדרכו. גיבורנו לא יכול לכבוש את יצרו ויוצא למרדף אחריהם בדרך לא דרך ,דרך שדות בור וחצרות בתים מתעלם מקריאות האנשים לעברו כשמטרה אחת יוקדת בליבו לזכות בצילומים מרהיבים של הנחליאלים היפהפיים. גם בפני העורבים השחורים, היונים הססגוניות ושאר מיני בעלי הכנף לא מושך גיבורנו את ידו מניסיונות  לצלמם ויצא מכך שמאחר הוא מדי יום  לעבודתו איחור ניכר ואין מושיע ופודה.
דרג את התוכן: