סוף-סוף, לאחר שנים שלא מבינים אותנו, שמאשימים אותנו בשנאת שווא ומסתכלים עלינו כמו עוכרי ישראל. סוף-סוף האמת יוצאת לאור. אולי לא בדיוק בדרך שבה היינו רוצים שזה יקרה, אבל כך או כך, יוצאת לאור. אתם יודעים למה קלישאות הופכות לקלישאות? בגלל שהן נכונות, הן פשוט נכונות, וגם במקרה הזה יש קלישאה הולמת: הדג מסריח מהראש. 

ידענו שמשהו שם לא בסדר. ידענו שיש שם משהו בעייתי. זה לא שלא היו רמזים עבים יותר או פחות. כל מי שעיניו בראשו היה חייב לראות את זה כבר מזמן, פרט כמובן לאלה שההצלחה סינוורה את עיניהם ובחרו לחיות בתוך האשליה המתוקה. הם היו כל כך מסנוורים עד שלא הבינו איך זה ייתכן שאנחנו לא רוצים להיות חלק מזה. איך זה ייתכן שאנחנו רוצים בכשלונו של הדבר הזה שהם העריצו וסגדו לו כל כך, כשבכל אותה העת הוא היה רקוב מבפנים. 

אין בי כל שמחה על מותו של מוני פנאן. בהחלט יכול להיות שהוא היה אדם טוב, אבל אני לא סבלתי אותו, לא בגלל שהכרתי אותו או ידעתי משהו אודותיו, אלא בגלל מה שהוא סימל עבורי, ועבור רבים אחרים. זה אולי ישמע כמו חלק מהמערכון 'עכואים אנונימיים' של החמישייה הקאמרית, אבל כן, אני אחד משונאי מכבי תל אביב בכדורסל. לא יכול לסבול אותם ברמה כזו שברגע ששחקן כלשהו עובר למכבי, אני אוטומטית נגדו. אחרי שדורון שפר שלקח אליפות עם גליל עבר למכבי, הוא הפך להיות שרוף מבחינתי. אפילו אם טפירו היה עובר למכבי השנה, כל הזכויות שהוא צבר לאורך השנים היו נעלמות כלא היו. טוב, לטפירו אולי הייתה נשארת סימפטיה, עד שהייתי רואה אותו במדים הצהובים. 

אבל הנקודה היא כזו. פנאן התאבד ובמותו פתח תיבת פנדורה. האמת, סוף-סוף, יוצאת לאור. תאמינו לי, זה לא קל ללכת נגד הזרם כל השנים. כשכל המדינה צוהלת אחרי שמכבי לקחו את גביע אירופה, אתה חפוי ראש, וכשמכבי מפסידה בגמר, אתה מאושר. אתה מאושר כי אתה יודע שאתה צודק, וזה כייף כשהצדק מנצח.  

פנאן ניהל לכאורה בנק השקעות פרטי עם קשרים לשוק האפור. זה מילא. אני לא ממס הכנסה והמס שהעלימו שם קרוב לוודאי לא היה מגיע אלי ממילא. אבל בין הלקוחות היו שחקני כדורסל ממכבי, מקבוצות אחרות, ונשמעו אפילו שמועות על שופטים שלקחו חלק בחגיגה. על פי הכתוב בעיתונים, מעטפות החליפו ידיים, טיפים חולקו בנדיבות, שיעורי הריבית היו גבוהים ומסתבר שגם שער הדולר שפנאן נתן היה טוב מזה של הבנקים ...  

ההיתממות של שמעון מזרחי פשוט מגוחכת. אין בנאדם בעולם שיצליח לשכנע אותי שדבר כזה התנהל שם ושמעון לא ידע. זה פשוט לא יכול להיות. אבל למה ללכת רחוק – גם אם הוא לא היה מצוי בפרטים, הרי זה לא סביר שמישהו יעשה במשך 15 שנים תפקיד כל כך תובעני, ולא יקבל שקל. זה היה חייב להיות ברור שלפנאן יש אינטרס נוסף, פרט לאהדתו, שיגרום לו להשקיע את מירב זמנו בקבוצה. 

 אז הנה – זה האינטרס, עכשיו כולם יודעים. וכולם יודעים גם על סיפור הפיצה של צ'ורה, אבל לאף אחד זה לא נראה מוזר או לא בסדר. וכשמזכירים את זה למזרחי, הוא לא מבין מה הקשר... גיב אס א ברייק שמעון, אנחנו אולי עיוורים משנאה, אבל אנחנו לא מטומטמים... 

מעניין יהיה לראות אם האשליה ששמה מכבי תל אביב בכדורסל, תמשיך להתקיים אחרי האפיזודה הזו. אני חושב שלא - היריעה כבר הוכתמה, ולעולם לא ניתן יהיה להשיב לה את אותו זוהר שהפך את מכבי לקבוצה של המדינה. מכבי כבר לא מה שהיא הייתה פעם, וזה לא משנה כמה פיני גרשונים יביאו אליה או כמה מיליונים יישפכו לתקציב. לעזאזל, זו כבר לא מכבי 'עלית' תל אביב אלא מכבי 'אלקטרה' תל אביב. אפילו רפי גינת חזר לכלבוטק, ורק שמעון עוד שם.  

אבל זהו. כשתיבת פנדורה נפתחת, אי אפשר לסגור אותה. זה בלתי הפיך, ועכשיו אולי סוף-סוף יבינו אותנו. זה הזמן שלנו להגיד 'אמרנו לכם', אמרנו לכם ואתם לא הקשבתם, לא הבנתם איך מישהו בכלל יכול לרצות שמכבי תיכשל. אבל זה רק לטובה, באמת. גביעי המדינה שהלכו למקומות אחרים, האליפות של חולון, הכשלונות באירופה, רענן כץ בא, רענן כץ הולך, בייינום דורס, פישר נדקר – כל אלה היו רק בקיעים, ועכשיו הסכר נפרץ. דן תורן אמר את זה טוב ממני: "אימפריות נופלות...".