למרוח חריף או פיקנטי? שאל קובי, תוך כדי שהוא חותך את הקצה של הפיתה, עם סכין יפנית.

קובי, זה, כמובן, קובי קבב. זה שיש לו סטקיה בוואדי.אחלה קבבים.

תגיד, אני נראה לך פרצוף של פיקנטי?

<הבחור ההוא שאל את קובי בכאילו תדהמה>

שים חריף . והרבה. ואז תוסיף עוד.

קובי הפסיק, לרגע, את הפיכת הקבבים מעל הסטקיה, והביט בבחור הצעיר שעמד מולו.

הבחור היה לבוש בחליפת עורכי דין/רואה חשבון.

 עניבה חנוקה, משקפיים כבדות, ושיער דליל.

לא מהטיפוסים הקבועים שהגיעו אליו בדרך כלל.

היה בו משהו מעצבן, הוא דיבר עם קובי , בלי להסתכל עליו ממש, אלא תוך כדי שהוא עובר על ההודעות בטלפון הנייד שלו <או מה שזה לא יהיה >. 

 אוזנית הבלוטות' היתה תקועה לו על האוזן

.

חצי מסתכל על קובי, חצי מסתכל על הנייד <כאילו אומר: אין לי את כל המבט לבזבז עליך>

הוא עצבן את קובי.

קובי ניסה עוד פעם:

רק שתדע, זה חריף חריף.

ישרוף לך את הנשמה.

זה חריף, שחמותי מכינה מפלפלים קטנים, שהיא מגדלת לבד.

זה כבר הרג מישהו- ניסה קובי לשכנע בחצי חיוך.

בוא'ינה, אתה יודע עם מי אתה מדבר?

בשכונה שלי קוראים לי ששון חריף, ואני .אני בכלל קוראים לי רון.

<הבחור סיפר את הבדיחה בקול רם, לעצמו, לבחור שעמד לצידו, והיה ממש מרוצה מעצמו >

שים. שים חריף. אל תתבייש.

קובי נשאר קול. רגוע.

אבל רק מבחוץ.

מבפנים, הוא רצה לדחוף את הקבבים לנחיריים של הבחור הזה, ולתת לו בעיטה בתחת עם השפיץ של הנעל.

בעיטה כזאת- שכמו בסרטים- תעיף אותו בחזרה למשרד שלו.

 אבל הוא לא עשה. לא את זה, ולא את זה.

במקום זה- קובי הוציא מהמקרר- מהמדף למטה- את הצנצנת חריף חריף,

<זאת שרק שלומי שהרבני או  שמחה לוי, מסוגלים לאכול.>

קובי כאילו התכופף, ובלי שאף אחד שם לב, הוא שפך את כל הצנצנת לפיתה של הבחור.

 אח"כ הוא הכניס את הקבבים לפיתה.

איזה סלטים לשים לך?

בלי סלטים, ענה הבחור, תוך כדי שהוא מביט בנייד שלו.

אני אוהב את הפיתה עם הקבב שלי "נקי".

רק עם טחינה וחריף. 

גם התשובה הזאת עצבנה את קובי.

אז הוא לקח גם מהחריף הרגיל, ומרח על הקבבים מלמעלה.

"בתאבון", קובי אמר לבחור, והושיט לו את הפיתה.

 הבחור החזיק בפיתה, וסידר אותה ככה יפה ביד.  

קובי פחד מהתוצאות, ולשניה הוא עוד התלבט, אם להזהיר את הבחור.

 אבל הוא לא הספיק להתלבט.

הבחור פתח את הפה, ולקח ביס. ביס ענק.  

ואז הוא לקח עוד ביס.

אחרי שהפרמדיקים עזבו את המקום, ואחרי שקובי גמר להסביר לכל הסקרנים מה קרה, הגיע שלומי שהרבני.

תכין לי "כרגיל" -  הוא ביקש מקובי.

קובי חייך אליו:

לא נשאר  "כרגיל".

נשאר רק "פיקנטי".

 :)