כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    חידה על שיריו של אייל גולן

    9 תגובות   יום שישי , 23/10/09, 13:04

    חידה: מה זה - כותבים אותו תוך רבע שעה, המון אנשים נחשפים אליו, וזה לא שיר של אייל גולן?

     

    תשובה:

    מכתב למערכת.

    מכתב למערכת עיתון היא דרך מצוינת לכתוב "פוסט" קצר, שמגיע אל כמות גדולה של קוראים. אפילו כשמדובר בעיתון לא נפוץ במיוחד, כמו "הארץ", מכתב שמתפרסם במוסף השבועי מגיע אל עשרות אלפי קוראים - כלומר, פי עשרות מונים מכמות הכניסות לרשימה ממוצעת בבלוג.

    הנה מכתב שלי, שהתפרסם במוסף "הארץ" מהיום:

     

    כותבי המדור "ועדת המדרוג" מאוד לא אוהבים את הכנסת. בעיניהם, פתיחת מושב החורף של הכנסת היא בשורה רעה (מוסף "הארץ", 16.10.09). זאת, לאחר שלפני כמה חודשים הם רמזו בטוב טעם, שלדעתם הכנסת היא "אגם של חרא".

     

    ובכן, בכנסת ישראל יש גם ח"כים הגונים ומצוינים - לדוגמא, דב חנין, זבולון אורלב, שלי יחימוביץ'  ומיכאל איתן. נכון, יש גם לא מעט חדלי אישים ומושחתים - והדרך היחידה להפחית את מספרם היא באמצעות מעורבות אזרחית, קשר אמיתי בין הבוחר לנבחר וחיזוק חברי הכנסת ההגונים.

     

    כנסת ישראל היא בסך הכל תמונת ראי לאזרחי ישראל; ואם הבבואה הזו לא מוצאת חן בעינינו, אזי הדרך לשנות את המצב היא לא להשמיע גידופים ילדותיים כלפי הבבואה שלנו או לייחל למשטר שאין בו פרלמנט מתפקד, שנבחר באופן דמוקרטי - אלא לפעול בארגונים אזרחיים, להפגין, והעיקר: להתפקד למפלגות כדי לקדם ח"כים הגונים ולשנות את הפוליטיקה מבפנים.

     

    * תודה לאיתי, יעל ומומיק על עזרתם בניסוח המכתב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/11/09 22:41:

      קלועת צמה, אקטיביסטית -

       

      תודה רבה על הפרגון :).

        4/11/09 20:36:

      את הדיון הזה כבר ניהלנו באחד הקהילות,

      הפעם אתיחס לכותרת שהבאת.

      לדעתי יש לך כישרון נפלא

      ליצור התענינות בתכנים שלך,

      וגם כתיבתך מענינת ומשפיעה.

       

      השבח שלי הפעם:

      הכותרת .

      שאפו.

        2/11/09 14:49:


      אולי מפני שאני סקפטית, ואולי מפני שעדיין מכוונת אל בעיות אישיות, שאני לא מתפנה לכתוב.

      כי אם משהו יבער בעצמות, לא משנה הזמן שיוקדש כדי לארגן אותו למילים.

      אז בינתיים אני מהמקום של הערכה רבה לכל מה שאתה עושה, ועוד אנשים טובים שחושבים בגדול.

       

      מירה

        28/10/09 16:30:

       

      לי כתיבת מכתב כזה ושליחתו אורכת בד"כ שעתיים, ובכל זאת זה לא הרבה אם חושביםעל זה במונחים של כסף: לו רצית לפרסם את המכתב הזה כמודעה בתשלום, ביום חול, בעמוד פנימי, בשחור לבן - היית נדרש לשלשל מכיסך למעלה מ- 6000 ש"ח.  נחמד לקבל את הפרסום הזה בחינם, בהשקעת זמן כה מועטת....

       

      ואגב - אכן, לא תמיד מכתבים מתפרסמים - אך הם תמיד נקראים, ויש להם השפעת מה על העורכים.

       

       

        28/10/09 15:31:


      כוכב לך!

       

      לא בטוחה שאייל גולן יצליח לעשות מזה שיר :)

        24/10/09 09:15:


      בהחלט מסכימה לדבריו של איתמר, מכתבים למערכת נחשפים לציבור רחב ותורמים לפיתוח השיח הציבורי ואף יכולים להוביל שינוי חברתי ומנהיגותי, במקרה והמכתב מעורר מספיק תגובות.

      ולגבי העניין בהחלט ישנם פוליטיקאים הפועלים למען הציבור במפלגות השונות ואותם בהחלט צריך לחזק, הבעיה שחלק מהפוליטיקאים הטובים והפעילים הם חסרי כוח במפלגותיהם, כי העסקנים מונעים מהם לקדם עניינים חשובים לציבור. כדי לשנות את זה, בהחלט צריך שחברי המפלגות יבחרו את אלו שבאמת תורמים לציבור הנרחב ולא רק למקורביהם.

       

       

        23/10/09 15:16:

      צטט: אלי943 2009-10-23 15:08:39


      לאיתמר שלום!

       

      מה שכבת הוא נכון :

       

       

      תשובה:

      מכתב למערכת.

      מכתב למערכת עיתון היא דרך מצוינת לכתוב "פוסט" קצר, שמגיע אל כמות גדולה של קוראים. אפילו כשמדובר בעיתון לא נפוץ במיוחד, כמו "הארץ", מכתב שמתפרסם במוסף השבועי מגיע אל עשרות אלפי קוראים - כלומר, פי עשרות מונים מכמות הכניסות לרשימה ממוצעת בבלוג.

       

       

      אך גם ההיפך הוא נכון!!!

      לא כל אחד יכול לכתוב מכתב למערכת. וגם אם העז וכתב - לא בטוח שיפרסמו את מכתבו...

      לכל מערכת - הכללים משלה.

      יש אנשים שמכתביהם יתפרסמו, ויש שמייד יימחקו.

      האם נתקלת בטור או מכתב כלשהו של ד"ר אורי מילשטיין???!!!

      כשתרצה שלא יפרסמו את מכתביך, פשוט תציין את שמו...

      כל זמן שמה שאתה כותב אין בו ביקורת רצינית שיכולה לפגוע באינטרסים של הארץ - אין כל בעיה.

      יפרסמו את המכתב.

      ברגע שתתחיל לכתוב על מחדלים להם היה שותף הארץ - מהר מאד יחרימו אותך. ולא רק ב"הארץ".

      לעומת זאת, אם אתה שייך למגזר פוליטי מסוים - לא תהיה לך כל בעיה לכתוב ולהתפרסם.

      שולמית אלוני למשל...

      כבר לפני שנים רבות ניסה מישהו לשלוח ל"דבר" מאמר של כצנלסון. המכתב לא אושר לפרסום...

      המזל שלי כאן, ובפורומים אחרים, שהתגובה נמתפרסמת מייד.

      כאשר אני רואה הערה "כפוף לשיקולי המערכת" אני יודע בוודאות שמספרי הצנזור מופעלים...

      זה אמנם מרגיז - אך זו עובדה. גם באיראן נוהגים בצורה דומה - אם כי בארץ עדיין לא כולאים.

      בארץ ישנה שיטה מתוחכמת יותר.

      מפרסמים לאחר יום, ובינתיים ישנו מאמר אחר. ומי קורא תגובות למאמר ישן...

      גם פה אותה הבעיה. ומי יקרא תגובות לתגובתי?..

       

      אני דווקא מכיר את שמו של ד"ר מילשטיין, ודווקא נתקלתי בו ב"הארץ". ב"הארץ" מתפרסמים טורים ומכתבים למערכת גם של אנשי ימין - למשל, משה ארנס.

      אבל כעיקרון, למרבה הצער אתה צודק, ורוח תלונותיך נכונה בעיני. מערכת של עיתון מקבלת מדי שבוע כמות גדולה של מכתבים, שמתוכם מתפרסמים רק חמישה-שישה, שנבחרים על פי שיקולי עריכה שונים - ולעתים אף משונים.

        23/10/09 15:08:


      לאיתמר שלום!

       

      מה שכבת הוא נכון :

       

       

      תשובה:

      מכתב למערכת.

      מכתב למערכת עיתון היא דרך מצוינת לכתוב "פוסט" קצר, שמגיע אל כמות גדולה של קוראים. אפילו כשמדובר בעיתון לא נפוץ במיוחד, כמו "הארץ", מכתב שמתפרסם במוסף השבועי מגיע אל עשרות אלפי קוראים - כלומר, פי עשרות מונים מכמות הכניסות לרשימה ממוצעת בבלוג.

       

       

      אך גם ההיפך הוא נכון!!!

      לא כל אחד יכול לכתוב מכתב למערכת. וגם אם העז וכתב - לא בטוח שיפרסמו את מכתבו...

      לכל מערכת - הכללים משלה.

      יש אנשים שמכתביהם יתפרסמו, ויש שמייד יימחקו.

      האם נתקלת בטור או מכתב כלשהו של ד"ר אורי מילשטיין???!!!

      כשתרצה שלא יפרסמו את מכתביך, פשוט תציין את שמו...

      כל זמן שמה שאתה כותב אין בו ביקורת רצינית שיכולה לפגוע באינטרסים של הארץ - אין כל בעיה.

      יפרסמו את המכתב.

      ברגע שתתחיל לכתוב על מחדלים להם היה שותף הארץ - מהר מאד יחרימו אותך. ולא רק ב"הארץ".

      לעומת זאת, אם אתה שייך למגזר פוליטי מסוים - לא תהיה לך כל בעיה לכתוב ולהתפרסם.

      שולמית אלוני למשל...

      כבר לפני שנים רבות ניסה מישהו לשלוח ל"דבר" מאמר של כצנלסון. המכתב לא אושר לפרסום...

      המזל שלי כאן, ובפורומים אחרים, שהתגובה נמתפרסמת מייד.

      כאשר אני רואה הערה "כפוף לשיקולי המערכת" אני יודע בוודאות שמספרי הצנזור מופעלים...

      זה אמנם מרגיז - אך זו עובדה. גם באיראן נוהגים בצורה דומה - אם כי בארץ עדיין לא כולאים.

      בארץ ישנה שיטה מתוחכמת יותר.

      מפרסמים לאחר יום, ובינתיים ישנו מאמר אחר. ומי קורא תגובות למאמר ישן...

      גם פה אותה הבעיה. ומי יקרא תגובות לתגובתי?..

        23/10/09 13:43:
      צודק לגמרי. ועדת המדרוג מקדמת ניהיליזם מהסוג הנחות ביותר.

      בקרו באתר החדש