הארץ, ובעיקר המערכת הפוליטית, לא שוקטת בגלל דו"ח גולדסטון התופס תאוצה. לא חשבנו שהוא יתפוס כל-כך הרבה הדים בעולם, והוא תפס. לא חשבנו שהוא יעבור במועצה לזכויות האדם והוא עבר. השלב הבא הוא כמובן דיון במליאת האו"ם ולאחריה במועצת הביטחון. בניסיון כמעט נואש לעצור את כדור השלג הזה, עולה הקריאה לוועדת בדיקה. האם באמת זה מה שיעצור את הדו"ח מלהמשיך לקום נגדנו? הלא, אם באמת ישראל הייתה חושבת שיש מקום לוועדת בדיקה, היינו מבצעים זאת גם ללא דו"ח מאיים בינלאומי. או שוועדות אנו מקימים רק במלחמות הפסד ולא במלחמות ניצחון? האם באמת מעניין אותנו רק הכישלון המוחלט של המלחמה ולא תפקוד כושל באירועים ספציפיים תחת ניצחון? ולכל הקוראים להגנה על צה"ל - הצבא שלנו ידוע כמוסרי וכצודק לאורך שנים, אך אם יש ספק בנכונות תפקודו, מן הראוי שנבחן זאת, לא בשביל העולם, אלא בשביל עצמנו - בשביל הערכים והמוסר שאנו מבקשים לשמר בחברה בה אנו חיים.