ביקשת שאחצה את הקווים. תיקון ניסוח - לא "ביקשת" אלא דרשת. נשמתי לתוך זה ... מהרהרת , מעכלת ...לחצות את הקווים "תמורתך"? בהמשך הרהבתי עוז...מצאתי עצמי פוסעת אל עבר קווי המתאר , מגששת אחר מרצפת יציבה רגע לפניי חציית הקו. מאזינה למוזיקה שליוותה את ניסיונות העידוד שלך,,,מן הימהום חלוש של ספק אמונה ספק ספק. שבריר שנייה, חלקיק של רגע לפניי חציית הקו הראשון חבטה בי ההבנה... השירטוט הוא פרי דמיונך הספוג שעות של הזיות. עם חומרים, בלי חומרים, עם חיבור למציאות, בלי חיבור למציאות ...שעות של הזיות מלוות במטח זיקוקי דינור של חיפוש אין סופי וההתמכרות לו. חבטה בי ההבנה. הושטתי יד אל עיפרון הפחם. ביד יציבה ואיתנה אחזתי בלוח הקנבס הבהיר ובתנועות ידיים רחבות וחדות ציירתי, תחמתי את גבולות הריגוש שלי. שלי. הריגוש.