בועה בקרקעית הים
פוסטים אחרונים
- אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ 9/7/19
- הוַזלין של הבשורות הקשות 27/6/19
- קצת סדר באנרכיה 26/6/19
- לוח השנה ושכפול תכנים ואמונות 25/6/19
- האשליה וסוֹפה: עקרון הקסם 23/6/19
- גבולות 22/6/19
ארכיון
תל עולם (סיפור קצר, פוסט ארוך)
"גם היום הם ישאלו אותך הרבה שאלות?" התעניין הילד.עילאי עמד במקומו מחזיק ביד בנו ומתבונן בשני האנשים הצועדים במהירות לעברו. "שמך?" פתח ר' עזריאל, ראש חוליה 18, בזמן שעוזרו חיפש ברשימת השמות. "עילאי ברנע". העוזר רשם סימן במקום המתאים ברשימה. "אתה זוכר שדיברנו איתך בשבוע שעבר והתראנו בך? "עילאי הנהן בראשו. "אני מקווה שהבנת היטב מה שהסברנו לך ושינית את דרכיך". עילאי בחר בקפידה את מילותיו והשיב בדיבור איטי, "אני משתדל להבין אתכם ואנחנו מאוד שלמים עם כל מה שאנחנו עושים ומאמינים בו, וגם מצפים שאתם תבינו..." "אתה זוכר מהו הדין במקרה שלכם? אתה מבין מה צפוי לכם בדרך הזאת?" המשיך השואל. "אני זוכר את ההסבר... אבל זה לא חייב להיות ככה". "בשבוע האחרון המשכת להשתתף בתפילות האלה?" "יש לנו כל יום תרגילים, תפילות... אני חושב שהסברתי לכם קצת בפעם הקודמת". "המשכת ללמד אנשים אחרים את כל הדברים האלה?" "כן". "במה אתה מאמין?" "צה- ווה", בחר להשיב מבין תשובות אפשריות רבות. "מה?" החוקר כיווץ את מצחו. "חמלה כלפי הזולת". "אתה לא מאמין בבודהא?" הקשה השואל בנימה של הפתעה. "בכולנו קיים הפוטנציאל לבודהות, והכל תלוי ב..." "בודהות? יש הרבה בודהות?" הפסיק אותו עזריאל בקוצר רוח. עילאי הביט בבנו, כנראה גם הוא חש באובדן סבלנותו של החוקר. "איזה בשר אתם אוכלים?" התערב מחזיק הרשימות מבלי להפסיק לרשום. "אנחנו לא אוכלים בשר ומשתדלים לא לפגוע בשום בעל חיים". עזריאל החליף עם עוזרו מבטים שנראו לעילאי כמבטי סיכום, והמשיך: "אתה מבין שלמרות ההתראה וההזהרות שקיבלת לא חזרת בך משום דבר?" עילאי הסתכל על עזריאל ועל עוזרו לסירוגין כאילו מנסה למצוא אצל מי מהם פירצה שתאפשר לו להשיב לשביעות רצונם. עזריאל לא היה מוכן לבזבז יותר זמן, "תצטרך לבוא איתנו לבית הדין ליד שער הכניסה". עילאי הפנה מבטו לכיוון השער הראשי, מרחק כמאתיים מטרים מהמקום בו עמדו. ליד שלט העץ "ברוכים הבאים לגן דניאל" הבחין במספר לא קטן של מבנים ארעיים שלא היו שם בלילה הקודם. כנראה הוצבו שם לפנות בוקר. "תישאר עם אימא ניר, היא באולם פוטאלה. אם היא באמצע תרגיל שב לידה עד שתסיים ואחר כך תגיד לה שהלכתי איתם לקרוואנים שם". בזמן שהנחה את בנו שמע את ראש החוליה מודיע לתוך מכשיר הקשר: "זה עזריאל, לא צריך שוטר". ניר היה בן שמונה, אחד הילדים הראשונים שנולדו בישוב. בדרך לאימו חלף במהירות ליד חדר האוכל הגדול, אבל כבר לא זכר שכמה דקות קודם התכוון ללכת לשם לאכול. מעל לדלת היה כתוב באותיות צהובות גדולות ויתנו לנו מן הזרעונים ונאכלה ומים ונשתה, ציטוט מספר דניאל, שם מסופר על הנערים היהודיים דניאל, חנניה, מישאל ועזריה שביקשו לאכול מזון צמחי במקום פת-בג המלך, המטעמים הבשריים של המלך נבוכדנצר אותם קיבלו כל יתר הילדים מהעמים האחרים שהוגלו גם הם לבירת האימפריה. בהמשך מסופר עליהם כי כעבור זמן נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האוכלים את פת-בג המלך. מייסדי הישוב אהבו את התקדים הזה ועל כן קראו למקום "גן דניאל". תחילה קלטו משפחות ובודדים שבחרו באורח חיים צמחוני ובמגע עם הטבע, במשך הזמן הגיעו חברים רבים עם פילוסופיות שונות ובראשן הבודהיזם מטיבט. עזריאל ועוזרו הגיעו לטבריה לפני השקיעה כמו יתר חוליות העדים והמתריאים כדי לדווח לבית הדין הגדול. בתוך האולם המלא פתח ר' עזריאל בדיווח: "ברשות כבודו, להלן פירוט הפעילות שהתבצעה אתמול והיום בישוב הנקרא גן דניאל. א. אושרה שנית תחולת ההגדרה של אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך מאלהי העמים אשר סביבותיכם, הקרובים אליך או הרחוקים ממך.(1) על פי הודאות התושבים זוהו אותם אלהים אחרים כביכול כפי שציין בית הדין הגדול בפסיקתו מחודש סיוון האחרון שנת התשצ"ט- 2039 למניינם- המכונים בודהא וברבים בודהות. ב. אושר המשך קיום תפילות וצורות עבודה אחרות. ג. הושלם תהליך ההתראה שהוחל בו לפני שבוע בהתאם לדין כאמור צריכין שני עדים והתראה לכל אחד ואחד.(2) ד. מאחר ובימים האחרונים הסתמנה הערכה כי הודח רובה של עיר הוקמו במקום בתי דין נוספים ככתוב מרבין להם בתי דינין.(3) ה. במהלך אתמול והיום, י"ח וי"ט בתמוז התשצ"ט, נדונו בבתי דין אלו 483 אנשים על פי הדין לסקילה והושארו במחבוש, ככתוב דנין וחובשין.(4) ו. בסך בכל נדונו על פי דין זה מראשית השבוע 1426 תושבי המקום. ז. מניין מחצית האנשים בישוב הוא 1210. משום כך, סך כל הנדונים מהווה רובה של עיר." עזריאל התישב במקומו בין שאר תלמידי החכמים והקשיב לדברי הבכיר ממנו בבית הדין הגדול. "רבותי, אנחנו נמצאים ברגע משמעותי ביותר. עד כה נדונו אנשים רבים על מעשיהם החמורים כיחידים. משום כך, דינם סקילה ככתוב וסקלתו באבנים ומת כי ביקש להדיחך מעל יהוה אלהיך.(5) אמנם אין זו הפעם הראשונה שבית הדין דן בארבע מיתות, וכידוע כל מיתה מהם מצוות עשה היא לבית דין להרוג בה מי שנתחייב בה (6), אולם כפי שראינו במקום המדובר הודח רובה של עיר וזה מחייב אותנו להערך מיד למימוש דיני עיר נידחת בפעם הראשונה. הדינים ידועים ומפורטים מאוד ועלינו לשנן אותם פעם נוספת לפני הביצוע בהמשך למה שעשינו בשבועות האחרונים. נזכיר את החוק: דנין וחובשין- כשרואים שתיים או שלושה מהם עובדים עבודה זרה לא יסלקו אותן ומניחין כל האחרים מלסקול אלא דנין אותם לסקילה וחובשין אותם בבית הסוהר וכן עושין עד שרואין אם מצטרפים לרובא, וחוזרין ודנין אותם דין אחר- להריגה- ומאבדין את ממונם.(7) כמו כן מרבים להם בתי דינין וכל מי שנמצא שעבד כוכבים בעדים ובהתראה מפרישים אותו עד שיראו אם הם רובה של עיר, מביאין אותן לבית דין הגדול וגומרין דינן שם והורגים אותם בסייף.(8) לכן רבותי יש לסכם ולהבהיר: א. דין המדיחים סקילה וממונם פלט. ב. דין הנידחים הריגה בסיף וממונם אבד. כדי לוודא שלפנינו מקרה של עיר נידחת, בדקנו שהיו מדיחיה מאותה עיר, שהודח רובה של עיר ושהיו מדיחיה אנשים... הדיחוה נשים וקטנים... הרי אלו כיחידים.(10) מלאכתכם בשבועות האחרונים היתה חשובה ביותר לא רק בעדויות ובהתראות אלא גם בדרישה ובחקירה, שנאמר בעניין זה ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך.(11) גם הדיווח שלכם בפני בית דין זה היה חיוני שהרי אין עושין עיר נידחת אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.(12)" אוטובוסים 1 ו-2 יכולים לצאת" קרא הרמקול בחוץ. עילאי והאחרים ישבו כבר קרוב לשעה במקומותיהם באוטובוס מס' 1 לפני שיצא לדרכו. המזגן פעל אבל החום של תמוז היה חזק יותר, ולמרות זאת ידיו היו קפואות מקצות האצבעות ועד לאזיקים. משמאל למעבר ישבו הנידונים לסקילה, בצד ימין היו שוטרים ומושבים ריקים. נוסעי האוטובוסים 1 ו-2 לא יישפטו שנית, בהיותם מורים ומדריכים הם כולם מדיחים ודינם יישאר סקילה. שאר הנידונים יוסעו לבית הדין הגדול ויידונו מחדש, מאחר והתברר כי הודח רובה של עיר. כך הפכו מנידונים כיחידים לנידחים בעיר נידחת, על כן דינם ישתנה לעונש חמור פחות, מסקילה להריגה בסייף. למרות המרחק הקצר למשטרת א-טינה, הנסיעה לבית הסקילה ארכה שעה ורבע. כל אותו זמן לא הספיק לעילאי כדי להחליט האם אדישותם הנראית של השוטרים היא אמיתית או רק אשליה בעיניו. השיגרתיות האפשרית הזאת הטרידה אותו במיוחד, כי אם מציאות מעין זו היא שגרתית עבור אנשים רבים כל כך היא תמשיך להתקיים עוד זמן רב. מוקדם יותר, לפני שהאוטובוס יצא לדרכו, הספיק לראות את משאיות הבנזין והכיבוי מגיעות לישוב. כשעצם את עיניו לקראת סוף הנסיעה דימיונו בחר להמחיש לו את החזיון שלא יספיק לראות: בתוך הלהבות הגבוהות ראה את אולם פוטאלה הגדול, האולמות הקטנים דהרמה וסנגה ובית משפחתו, ומעליהם ניצב חלוק ללא גוף בתוכו בצבעים אדום וצהוב. כצבעי הנזירים, כצבעי האש. בית הסקילה היה מבנה ישן וכמעט מתפורר, עדות להחלטה העקרונית הישנה של בית הדין לעשות שימוש במבנים עתיקים שעונים על הדרישות ולא לבנות חדשים. כשהעדים הובילו אותו עד למרחק שני מטרים מהמבנה, ריח הקירות הטחובים התערבב בריח המר של החלוק שהולבש על גופו, רווי אבק וזיעה. עזריאל הקשיב למלמולים החד-גוניים של עילאי והיה בטוח ששמע אותו אומר יותר מפעם "צה ווה". כיוון שזכר שמשמעות המונח חמלה, מיהר להזהיר את עוזרו מפני כל גילוי אפשרי של חמלה, מפאת האיסור המוחלט ולא תשמע אליו ולא תחוס עיניך עליו ולא תחמול- בהתחננו על נפשו למחול לו.(13) עזריאל לא ידע שמילמול הצה ווה היה נסיון נואש של עילאי לא לאבד את חמלתו כלפי עזריאל והאחרים. וכשהשתתק לרגע תהו העדים מה היתה מידת ההשפעה של המשקה שניתן לו דקות קודם, על פי הנוהג היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתיטרף דעתו.(14) בעוד שתיים או שלוש דקות יוציא זוג עדים אחר מבית הסקילה את גופת הנסקל הקודם ותורו של עילאי יגיע. עזריאל ניצל את הזמן שנותר לריענון אחרון של ההנחיות עם שותפו: רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את המחויב סקילה בגדיו ומכסין ערוותו מלפניו... ובית הסקילה גבוה שתי קומות, עולה לשם הוא ועדיו וידיו אסורות, ואחד מן העדים דוחפו על מתניו מאחוריו והוא נהפך ונופל על לבו לארץ... ואם לא מת מדחיפה זו מגביהין העדים אבן שהיתה מונחת שם משא שני בני אדם, והעד השני מרפה את ידו ומשליך האבן על לבו... ואם לא מת רגימתו בכל ישראל, שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה.(15) כסלו תש"ק היה קר מהרגיל, על השמשה הקדמית ניר ראה כמה טיפות. כשירד מהרכב עם סבו חשב שבמקום ההוא פחות או יותר עמד השלט "ברוכים הבאים לגן דניאל". עכשיו אפשר היה לראות מסביב רק דשא. באשר לחיוב כי העיר לא תיבנה עוד(16). בית הדין אימץ את הדעה של ר' עקיבא לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים.(17) ניר צעד עם סבו מהחלקה הקטנה של קברי הנסקלים לכיוון בית הקברות הגדול של ההרוגים בסיף, אשר בקצה השני של הגן הציבורי החדש, כדי להרגיש שהוא עומד בקרבת אמו כפי שחש ליד אביו. בקצה בית הקברות הגדול הסביר הכיתוב על שלט הפח את המרחק הגדול שהפריד בין קברי הוריו: כל הרוגי בית דין אין קוברין אותן בקברי אבותיהם בכלל ישראל, אלא שני קברות מתקינין להן בית דין: אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין (בסיף) ולנחנקין.(18) הצעדה בין שתי החלקות נמשכה דקות ארוכות ושתיקת הסבא איפשרה לניר לשקוע במאמץ להסביר לעצמו מדוע הוא נותר בחיים בזמן שהוריו נענשו. הוא לא ידע שהחוק מחייב להמית את האנשים הנידחים... הנשים הנגררות אחר האנשים, אבל הטף שהם קטנים בזכרים ובנקבות אין ממיתין אותן(19) למרות שבתוספתא של מסכת סנהדרין (יד,ג) נחלקו בה: קטני בני אנשי עיר נידחת שהודחו עימה אין נהרגין, רבי אליעזר אומר: נהרגין.(20) אי יכולתו להצדיק את הישארותו בחיים עוררה בו ניצנים של אשמה ופחד. אולי היו הבלבול הזה, האשמה והפחד שדחקו את הכאב וחסמו את הדמעות. בראשו של הסבא לא היה כל בילבול, בלבו לא היתה שום אשמה ולא היה יותר פחד. אך גם בעיניו לא נראו דמעות. --------------------- כי יסיתך אחיך...או רעך בסתר לאמור נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך או הרחוקים ממך... לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עיניך עליו ולא תחמול... כי הרוג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה.וסקלתו באבנים ומת כי ביקש להדיחך מעל יהוה אלוהיך...וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך.כי תשמע באחת עריך... יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את תושבי עירם לאמור נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם, ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך.הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב... ואת בהמתה לפי חרב. ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלוהיך והיתה תל עולם לא תיבנה עוד". הערות 1. דברים י"ג 2. משנה, מסכת סנהדרין, פרק י"ד 3. תלמוד בבלי,מסכת סנהדרין, דף קי"בא 4. בבלי, סנהדרין, קי"אב 5. דברים י"ג 6. רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק י"ד 7. רש"י על תלמוד בבלי, סנהדרין, קי"בא 8. רבנו עובדיה מברטנורה על המשנה, סנהדרין י': ד 9. דברים י"ג 10. משנה, סנהדרין י' 11. דברים י"ג 12. משנה, סנהדרין א' 13. רש"י על דברים י"ג: ט' 14. רמב"ם, הלכות סנהדרין י"ג:ב; בבלי, סנהדרין מ"גב. 15. רמב"ם, הלכות סנהדרין ט"ו: א 16. דברים י"ג 17. משנה, סנהדרין י' 18. רמב"ם, הלכות סנהדרין י"ד; משנה, סנהדרין ו' 19. רמב"ן על דברים י"ג 20. רמב"ן על דברים י"ג |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, למשל להרוג "רודף" אפשר בכל רגע, ללא צורך בסנהדרין.
אבל לאמונה האבסולוטית יש כוח עצום, הרבה מעבר לשיקולים פורמאליים של הקמת בתי דין וכו'. ולכן, אפילו מצוות שדורשות הכרעת בתי דין, מתבצעות על ידי יחידים, חסרי סבלנות לחכות להשלמת כל התהליך. כך, בעלי אמונה איתנה הורגים ופוגעים לפעמים בהומוסקסואליים, במאמינים באלהים אחרים, בעושי מלאכה בשבת, באוכפים את שלטון חוקי הגויים (חוקי הכנסת), ברשעים (חילוניים), בגויים, וכו'.
ובינתיים, עד שיוחל על ישראל משפט ההלכה בלבד, מצווים המאמינים "לא לפנות לערכאות". כלומר, לא לפנות לבתי משפט הדנים לפי חוקות הגויים (בתי המשפט בישראל, למעט בתי דין רבניים). אתמול הזכיר שוב עובדיה יוסף, שהפונה לערכאות (רוב האוכלוסיה) נחשב מרים ידו נגד תורת משה ונקרא רשע.
לגבי משמעות סטטוס הרשע ומה מגיע לו, יש ספרות ענפה.
חממות השנאה, הרואות ברוב האוכלוסיה "רשעים", פורחות ללא הפרעה.
בינתיים כבר יש להם חברה' שלקחו על עצמם את תפקיד הסנהדרין וגם כאלה שכבר ביצעו דין מוות במקום שלא דרושה הכרעת סנהדרין. ישראל בדרך "הנכונה".
נאמן: יש להפוך את ההלכה לחוק המחייב במדינה.
"צעד אחר צעד ננחיל לאזרחי ישראל את חוקי התורה ונהפוך את ההלכה למשפט המחייב במדינה". אמר אמש (שני) שר המשפטים, יעקב נאמן, בכנס דיני ממונות שנערך אמש במלון ריג'נסי בירושלים בנוכחות רבנים ודיינים. כך פורסם הבוקר בגלי צה"ל.
התבטאויותיו התקבלו בתשואות על-ידי באי הכנס, ביניהם פטרון המשפט שברך, הרב עובדיה יוסף.
(הארץ, 8.12.09)לא, אני לא ניר וכמובן לא היו כאן לאחרונה דברים מעין אלו, שכן "הליכים" כאלה דורשים "מדינת הלכה", כלומר סמכות של סנהדרין, וכו'.
אבל העובדה שערכים כאלה נלמדים כמודל המציאות הרצויה אליה יש לשאוף ולהגיע יום אחד, חמורה מספיק.
מפחיד לדעת שכל זה הוא חלק מהתרבות שלנו.
מאד מקווה שהדמוקרטיה לא תאפשר לכוחות כה אפלים לעלות.
ממש אפלת ימי הביניים שתיארת כאן. כתוב רהוט וסוחף עד כדי שכמעט חשבתי שאולי אתה הוא ניר .
הסיוט מועבר היטב. מקווה שלא היתה זו מציאות מאז הקמת המדינה לפחות...
תודה ליאור.
לאור אורך הפוסט, מגיע כוכב לכל אלה שקראו אותו בשלמותו.
מצויין!
כתוב טוב, וחשוב.
לצערי אין לי כוכבים כרגע לתת.
כן, כל עוד רבים לומדים, מחנכים ושואפים לזה, האפשרות קיימת.לא הזוי, לא הזוי בכלל.
האיסור על הנגינה איננו מן התורה, אלא מהרבנים "שמא יתקן כלי שיר", כלומר כדי שלא יהיה מקרה שבן אדם מחלל בחליל למשל, החליל נשבר והוא מבצע פעולות תיקון אסורות בשבת, כגון להכות בפטיש.חוץ מזה שאם כל תשעת הסעיפים אצלך תקינים, יש לך עוד זמן, מות יומתו הרבה אחרים לפניך.
אתה כפי הנראה תמות בשיבה טובה.
יש בעיה בסעיף 4- לא לעשות מלאכה בשבת.
בשבת האחרונה צילמתי את הרי אילת, נסעתי לים, כתבתי כמה משפטים, שמעתי מוסיקה, הדלקתי אור, הסתפרתי (וגם חתכתי אצבע תוך כדי!), עליתי במעלית של יום חול, דיברתי עם בני שי בטלפון, אחר כך הטענתי אותו (את הטלפון, לא את שי), חיממתי שעועית ברוטב, הדחתי כלי או שנים, ראיתי כדורגל מספרד בטלביזיה, וזה יש עוד...
כל הנ"ל "מלאכות" אסורות. וכידוע המחלל שבת בעשיית מלאכה מות יומת.
בבוא העת, לא יעזרו לי גם קשרים (לא רק כי אין לי).
אחד הסעיפים הבודדים שאפשר יהיה לזקוף לזכותי הוא שלא ערבבתי בשר עם חלב, עם חרדל או עם שום דבר אחר, מתוקף אי אכילת חיות על פי שום מתכון, ללא הבדלי דת, גזע או רוטב.
ובכלל, בתחום המזון והתבלינים לא אצטרך סוללת עורכי דין. למשל, גם על האיסור "שלא להקריב קרבן בלא מלח" (פרשת ויקרא) לא עברתי מעולם.
אם היה מדובר בחוקים עתיקים, מעולם שנעלם ואיננו עוד, זה היה מעניין כמו כל נושא להיסטוריונים, ארכיולוגים, וכו'. היו עמים עם חוקים קשים ואכזריים הרבה יותר, ובקנה מידה גדול לעין ערוך מזה.
אבל מאחר והדברים נלמדים היום כאידיאל החוק הרצוי שיחול על העם היהודי בחוגים הולכים וגדלים, זה כבר לא סוגיה מן העבר בלבד. יש לה גם השלכות בהווה ובעתיד.
וזה לא תסריט הזוי,,,
זה מה שמפחיד כל כך,,
*
זה מטלטל, נוגע, זה מפחיד, אמיתי...הכל.
כאילו אפשר לראות את זה קורה
ובודהא תמיד צודק.
יפה.
*
אני לא מבין מה אתה רוצה. ידוע ומקובל שהיהדות היא דת של חסד ואהבה.
עלאק.
שהפוסט הזה לא יזוז מפה
עד שאני חוזרת..
אני אוכל לקרוא אותו בשלבים.. בשלבים..
היות וחוסר קשר וריכוז היום דופקים לי בדלת מהבוקר..
אבל הריח כאן מעולה
ממש גורמה...
אז שלא תזיז אותו .. בבקשה
אשוב שוב מאוחר יותר
אני כבר יומיים מזועזעת
כתוב מעולה בעיני
תודה עליזה. ודברים מסוג זה באמת נעשו, בשינויים שציינת, בתקופות, המקומות והשיטות.
ויש מקומות בהם נלמדים היום כהלכה.
משום מה, בשינוי שמות, אבני מקום
וזהות המטיפים, זה היה יכול להתקיים
בכל כך הרבה מקומות...
ממש מלחיצה המציאות .
וכתוב נפלא . תודה שחזרת .
חסד ולא זבח נשמע טוב.
"חסד חפצתי ולא זבח
ודעת אלהים מעולות"
הושע 4, 4 .
יש המתכוננים.
היכונו לביאת האינקווזיציה,
מעולה.