"בשלה לזוגיות"? הוא שואל...והעולם המטאפורי נוסק אל על - "מה בשלה לזוגיות מה? מה אני בננה על העץ?" אומרת... ועשרות דמויים של בשלות מתרוצצים בראש - כמו ג'חנון בתנור, כמו פאפייה צהובה ובשרנית בגינתו של אחי, כמו הגוש ההוא שהופיע בגרונה של דודתי האהובה והסתבר לשמחתנו כגוש שומני ותו לא. קיצר, לא יודעת מה זה "בשלה לזוגית". מה כן יודעת? אהה...כבר יודעת לומר מה "כן יודעת".

יודעת שטוב לי. יודעת שכל ההחלטות עד כה היו נכונות ומדוייקות לי (גם הטעויות ). יודעת שחברתי הטובה ביותר, בעלת העצות המועילות ביותר, היא האינטואיציה הנשית שלי. יודעת שהבטן הכתומה שלי, משגרת גלים של הבנה בסיטואציות הסבוכות ביותר. יודעת שכל פירוק הוביל לאיחוד חדש ומרגש. יודעת שבורכתי בחיים של שפע ( לא, ואין כוונה לצד החומרי), בטנא צבעוני של תבונה אריסטוטלית ( מעוטר בחרציות צהובות של צניעות עם כוונה אמיתית להיפרדות האגו ממרכז ההוויה). יודעת שבכל זמן נתון מקיף אותי מעגל של נשמות טהורות ואהובות , שאני עבורן מתת אל והן עבורי מתנת חיים. יודעת שעל כל דבר שבורא עולם נטל ממני, מיהר היקום לפצות ולהעלות גלד.

"בשלה לזוגיות"? הוא שואל .... ואני אומרת - "בשלה לחיים"...

והבננות ? כן, לעיתים הן מלוחות. קצת מלוחות. מהדמעות . מותר. מנקה ומפנה מקום בארון לשמחות שלי.

וייסלח לי האדיטור שלא "הגדלתי" , "ערכתי" וכו'.