רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
המערבולת - הסיפור הרומנטי לשבת-סיפור עתידני בהשראת ציור של חברתנו רפאלה
בעיניים קרועות לרווחה צפתה שלווה באין אונים במערבולת שהתקדמה לעברה במהירות מטורפת. בליל מבעית של צבעים, אורות וצלילים, כמו חיית ענק קדמונית שאיימה לבלוע אותה. שלווה עצמה את עיניה בהחלטיות וקפצה באחת אל לב המערבולת. דקות ארוכות הסתחרר גופה, כשהיא מתהפכת שוב ושוב מעלה, מטה, מעלה מטה, כשהמערבולת משתעשעת בה כבכדור משחק. דומה היה שעבר נצח, אך לאחר 3 דקות בדיוק נעצר הכול.
שלווה נזרקה החוצה, כשהמערבולת ממשיכה את דרכה הלאה ממנה, מותירה אותה שוכבת על הקרקע באפיסת כוחות. ידים רחומות הרימו אותה , יצקו מים לגרונה, והושיבו אותה בכיסא. "מצוין!", "יוצא מן הכלל!", "ביצוע מושלם!", שמעה כמתוך חלום את השבחים באוזניה. היא פקחה את עיניה כשחיוכים מאירים מלטפים את פניה. "זהו? נגמר?", שאלה בקול חלוש. "נגמר!", באה התשובה במקהלה. שלווה נשמה מלוא ריאותיה, נשימה של ניצחון. הדבר קם והיה! סוף סוף אזרה אומץ לבצע מהפך בחייה.
לא כל אחד נמצא מתאים להתקבל למתקן המערבולת האנרגטי, המשנה את חייו של המשתתף מקצה אל קצה. נדרשים לכך אימונים מפרכים , ערכות הדמיה משוכללות, תדרוכים אין סופיים, אך כאשר מתקבל האישור הנכסף לזנק למתקן המערבולת ל-3 דקות, יהיו אלו 3 דקות שלאחריהן, ישתנו חייה לבלי הכר. מתקן המערבולת היה קיים רק שנתיים, וכבר זכה להצלחה כבירה. תור המועמדים אליו הגיע מכל העולם. כל מועמד וסיבתו-הוא לביצוע מהפך בחייו. תנאי הקבלה היו קשים ביותר. המועמדים נדרשו להוכיח שניסו לשנות את חייהם בלפחות 7 דרכים שונות, שהתפרשו על תקופה של 7 שנים לפחות, ללא תוצאות. רק המועמדים המיואשים ביותר התקבלו. ביניהם הייתה שלווה.
"לא יכולה יותר עם החיים השלווים האלה שלי!", הסבירה לוועדת הקבלה. "חיי זורמים על מי מנוחות, הכול הולך לי בקלות. כל דבר שאני רוצה, מגיע אלי מיד ללא מאמץ. די כבר, כמה אפשר לסבול את זה?!". צוות ועדת הקבלה הניד בראשו ברחמים. אכן מזמן לא פגשו מקרה כה מייאש. הבעיה המרכזית הייתה, כמובן, שמה. בעידן החדש, הענקת שם כזה בוראת מציאות בהתאם. הוריה של שלווה, שבעי סערות בחייהם, החליטו לברוא עבור בתם היחידה מציאות שונה משלהם. מציאות של שלווה ורוגע. הם מתו מאושרים שביצעו את משימתם, בלא לדעת כמה סבל גרם לשלווה שמה.
ועדת הקבלה נאלצה להקשיב ולתעד את סיפוריה הכואבים, הנוגים והקודרים על אהבותיה הקלות, על הצעות הנישואין המהירות שקיבלה לאחר יומיים היכרות, על התאהבותה בגברים נפלאים, שתמיד השיבו לה אהבה, על הקלות הבלתי נסבלת שבה לא נקפה אצבע כדי להשיג את כל מה שרצתה בחיים. ללא מאבק, ללא מאמץ, ללא השקעה. "כמה אפשר?!", זעקה ודמעות בעיני התכלת שלה, הצלולות ושלוות כשמיים. "יותר מדי סבל לאדם אחד!", התייפחה, כשהיא מסיטה את צמת הזהב הארוכה שלה, על גבה, מתופפת נוגות על צוואר החרסינה הצחור שלה. "האם לא מגיע גם לי, כמו לכל הבחורות בגילי, להתאמץ בשביל האהבה? לסבול ולכאוב עבורה? מדוע נגזר עליי להיות שונה מכולן?".
היא עברה דרך שער היציאה של מתקן המערבולת ויצאה אל הכביש, שם המתינה לה מכוניתה האדומה, שבה זכתה בהגרלת טלוויזיה. סוף סוף תוכל להילחם עבור אהבתה! לבה הלם באושר אין קץ, כשעיניה סרקו את צדי הכביש ללא הרף, מחפשות, ותרות..."תוך 3 דקות מיציאתך מהמתקן, תיתקלי כבר במאמץ הראשון להשגת אהבה", הוסבר לה במתקן המערבולת. ואכן, דמות מטושטשת בצד הכביש אותתה לה לעצור. זה היה גבר.
שלווה עצרה את המכונית בחריקה . הוא היה כבן שלושים, בנוי לתלפיות, ומבטו ירוק כמעמקי האוקיינוס. "את חייבת לעזור לי!", קרא בהתרגשות. "יש כאן פצועה חסרת הכרה,ממפולת סלעים, שחייבים לפנות מיד לבית החולים!". שלווה חשה זרם אדרנלין עז בעורקיה. דבר כזה מעולם לא קרה לה. היא עזרה לגבר לגרור את הגוף חסר ההכרה של אישה צעירה, זבה דם בכל גופה. הם השכיבו אותה במושב האחורי, ומתנשמת ממאמץ, שמעולם לא חוותה, הזניקה שלווה את המכונית קדימה.
כמו מתוך חלום זכרה שסיפר לה שהוא רופא, שתחביבו טיפוס הרים. השיחה קלחה ביניהם כאילו הכירו מאז ומעולם. בפתח בית החולים , כשהאישה הצעירה הובלה באלונקה פנימה, עצר הגבר לרגע. הוא תלה בה את אותו מבט ירוק ועמוק כמי האוקיינוס.
שלווה חשה את החיים החדשים, השונים, הולמים בה בעוצמה שהותירה בה מחנק של התרגשות. היא ציפתה לקבל את התגמול על מאמציה הראשונים בחייה החדשים, ונשאה אליו את פניה בציפייה, מקרבת את שפתיה האדומות אליו.הגבר חייך. "אני כל כך מודה לך!", אמר. "לא כל אחד היה עוצר ומתאמץ כל כך להציל את חיי אשתי!".
*הסיפור בהשראת ציורה של חברתנו מהקפה – "רפאלה". http://cafe.themarker.com/view.php?t=282360&p=2
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (67)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה נראה טוב על הסוס...חן חן לחן לי -ולך - על ביקורך המסעיר!
חן לי ביקש שאדהר ואביא לך כוכב...
בבקשה*
שמעון יקירי, תודה על המידע היקר מפז בתחום ספרות המד"ב. אני לא ממש כותבת מד"ב. אני כותבת עתידנות רומנטית...מה זה? משהו שהמצאתי...אני מבססת את העתידנות בהחלט לא על מדע אלא על נפלאות המודעות ובריאת מציאות באופן מכוון (פיתוח של דמיון מודרך). אתה יכול לקרוא לזה כישוף, באותה מידה שטלפתיה, אירוע מוכח בחיינו, היא כישוף...אני נותנת לדמיוני להתפרע בכיוון העתיד, ואני לא הראשונה. ע"ע ז'ול ורן...
אכן הבאת אותה בהפוכה. - כי מי היה מצפה להמצאה שנועדה להקשות על חיינו? - ואכן לא מעט ספרות מד"ב עסקה בעולם משעמם ונטול אתגרים ובסכנותיו (למשל "עיר" של קליפורד סימק, "העיר והכוכבים" של ארתור קלארק, "פוסט מורטם באבריסט סיטי" ועוד)
לזכות בכל בקלות בגלל בחירה בשם? זה כבר לא עולם עתידי מבוסס על מדע, אלא עוסק בתחום הפנטסיה (או הכישוף).
אגב, ממליץ שבפעם הבאה הגיבורה תתאהב בדרקון יורק אש. או מוטב- שהדרקון (או דרקונית) יהיה גיבור סיפורך המתאהב בבת אדם...
יודעת על מה את מדברת, ולכן כתבתי את הזווית ההפוכה, כדי שנדע שיש כזאת וגם שם מתלוננים...חחח
כיף לי שאהבת!
כרגיל.
כתוב היטב.
תודה, אבל שמיכה לא בתוכניות שלי - הולכת לבריכה! מצדי שיירד גשם כמה שהוא רוצה...
מאחל לך ולבני משפחתך
שבת מתוקה...רטובה...עם שמיכה חמה.
כתיבתך זורמת ומפליאה פלאות.
וואו, איזו תגובה מושקעת!!!
זכית בציון 100 על הבנת הנקרא...חחחח איזה כיף שיש עם מי לדבר,חברה יקרה!
התערבלתי*
כותבת נפלא.
מעוררת שכמותך.
אלומה יקרה,
מצאת רעיון נפלא
מהתבוננות במערבולת
בתמונה הנפלאה שרפאלה שלחה....
כי בדרכך, את מחפשת ריגושים.....
ולראייה, שהכל כבר שקט ושלוו,
שולחת את שלווה ברת המזל
לחוות משהו אחר.... שיגרום לה הלם קל....
והסוף מפתיע, ודווקא אותי הרגיע.....
דברת על נאמנות הגבר לאשה...
ושלווה?????????????
תבין שצריך להסתפק בחצי כוס המלאה
ולהודות על הקלות "הבלתי נסבלת" בה זכתה....
ותמשיך הלאה בדרכה.
כי רק בתוך המערבות, תסתחרר
תתמקד בעצמה ותמצא את השלווה.
אסתי
דרך הצבע
איזה ניתוח מבריק, אדוני הפרופסור...אבל חשבת על אפשרות רביעית? כלומר על בגידה מהצד...? רומן של ירוק העיניים עם כחולת העיניים, רצוף קשיים ומכשולים...שלא נגמרים לעולם, כי זה ההפי אנד שהיא ביקשה..? אה?
תודה על סיפור נ פ ל א.
היי
הבעייה עם הסיפורים שלך היא
שכאשר מתחילים לקרוא אותם,
אי אפשר להפסיק........!
אחלה בעייה
ארי
התעכבתי ולבסוף הגעתי לקרוא בנחת את הסיפור השבועי שלך אחרי סופ"ש עמוס שלי
ומה אומר לך נו....... כמובן שהיה שווה
אלומה!
אין מילים בפי
ואני חשבתי שסוף סוף בחורה מצא את אהוב ליבה
והסוף של הסיפור אחר נראה לי
אבל את כתבת מדהים
לא היה לי אוויר ברגעים שקראתי
את סוחפת בסיפור לגבהים להרים אלפיים
ושם אוויר מאוד נקי וקשה לנשום
זה בדיוק מה שארגשתי שקראתי את הסיפור
חוסר בנשימה חוסר בחמצן אוויר
ובסוף הכל הסתדר הכל בא למקום
תודה לך מקסימה על סיפור נפלא
מקסים, מניחה ששלווה יצאה מגדר שלוותה כשנודע לה שהרופא נשוי.
אהבתי
אילנה
חן חן, גרטה יקרה, אכן הציור נפלא, נכון? איך אפשר לא לקבל ממנו השראה?
ברוכה הבאה, דלית יקרה! חן חן על ביקורך המפרגן! שובי בכל עת!
אני אומרת שאם הצלחתי להפתיע אותך-מלכת ההפתעות - אז מצבי הולך ומשתפר...
בסדר, בלי לחץ, הכול בסדר!
דליוצ'קה! יש לך כישרון לראות שיעור בכל דבר שזז....מצדיעה לך על המתנה הזאת!!! ריגשת אותי!
בבקשה
זה לא עושה לי טוב
תביני.אספר לך בהזדמנות
תזכירי לי עוד שבוע.
בדיוק עלית על הנקודה! לא שאני לא מסיימת את הסיפור, אלא שמבחינתי הוא הסתיים...מבחינתי...וזה בהחלט מותיר המון מקום עבורכם לדמיין...תודה על ביקורך המענג!
שמחה שנהנית, מתה לפגוש אותך אבל את לא מתקשרת לשריין מקום!!!! את חייבת להתקשר, נשמה!!!! בהודעה שלי אליך נתתי לך שני טלפונים, אז בבקשה....
אם הפתעתי אותך, עשיתי את שלי!
פשוט הגעתי לכזה חיבור אתך, שאני כבר לא טורחת ליידע אותך מתי הציור שלך יולד לי סיפור...חחחח אני מרגישה כמו בבית בגלריה שלך....כל פעם שמחפשת רעיון לסיפור, רצה לגלריות שלך...אף פעם לא מתאכזבת!!! אז שוב תודה שאת קיימת!
ח-ח-ח-
הפתעת אותי לגמרי.
חוץ מזה, סחתיין על השמות שאת מעניקה לגיבורייך. אין עלייך!
*
נעמה
סיפור ותובנה בצידו
בהחלט
יש על מה לחשוב
את כותבת נפלא*
אשוב
נפלתי כרגע מהמערבולת ההפוכה,
וראשי סחרחר עדיין.
אולי עכשיו חיי יהפכו להיות משעממים...
מרתק כרגיל!
*
לידיה
במקרה הזה, הדשא שלה תמיד היה ירוק יותר והיא לא ידעה להנות ממנו.
סיפור מצויין!
החלפת הסבל שלך בסבל אחר - זה אחד הרעיונות הכי מענינים ששמעתי בזמן האחרון.
חומר למחשבה.
סיפור מהמם, עם המון תוכן!
*
תודה רבה.
מחכים ומעשיר.*
כוכב ענק אין את ענקית אלומה אין עלייךךךך מקסימה
אייך תמיד לא יודעים להעריך את מה שנמצא מתחת לאף שלנו ?
:)))))
לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות
כיכבתיך ..ולא חלפו מספר השעות.....
הפתעת אותי בגדול !!!
לא סיפרת לי שאת "זוממת" על ציור שלי ואיזה כבוד גדול עשית לי שבחרת בציורי זה.
איך את מצליחה תמיד להתאים את המיור לתוכן...
ניחנת בכל מה שצרי כדי שהכל יהיה פרפקט.
חייכת אותי בסיפור.
עליי לדעת...שבמקום "הבדלה" שנוהגים לעשות במוצאי שבת..כדי להבדיל בין קודש לחול...
אני מצליחה לעשות זאת עם סיפורך.
ללא סיפור שלך...השבת לא נגמרת.
כמה את מענגת אותי בסיפורך.
קוסמת המילים שלי..
מחר חוזרת עם כוכב.
וזכרי לכבוד גדול לי שאת משתמשת בציור שלי.
הפתעת אותי בגדול.
נשיקות לך.
*
תודה שלא שכחת אותי, חבר יקר ואהוב! תמיד כיף לראות אותך , למרות עיסוקיך הרבים כעורך דין, מבקר ביקורים מתוקים מקצפת ודובדבנים גם יחד....
את אחת ויחידה!
שבוע טוב:)
מעולה!!!
כובש!!!
ומעל לכל את סוג של "שף קונדיטורית" כשרונית ואלופה בקצפות ודובדבנים
של שבת. (-:
שבוע מקסים.....,
סיפור נוגע במימד אחר
ממש מד''ב
אהבתי מאד!
אלומה, יופי של מערבולת סידרת לנו כאן, בהשראתה של רפאלה המופלאה.
והסוף...המממ, ממש ממתק! (בטעם חמוץ-מתוק
).
תודה ושבוע נפלא,
דינה
סיפור קצת שונה מקודמיו, אלומה, ומדבר על אנרגיות וממדים שונים.
מעניין איך הציור המדהים של חברתינו רפאלה , הוליכה אותך לסיפור הזה.
כדרכך, את כותבת בשפה עשירה ורהוטה, ותענוג לקרוא אותך.
והציור של רפאלה עם הגלגל המיוחד הזה שבמרכזה עין (אולי "עין הסערה"?), ושילוב הצבעים הדינמי...
פשוט חגיגה. תודה לשתיכן על היצירתיות והדמיון השובה.
שבוע נעים !
השילוב בניכן
ייוצר צבעוניות יפה כל כך
איזה יופי של סיפור..
תמיד כייף ועונג לקרוא אותך.
הצילום של רפאלה מתאים לסיפור...
כל הכבוד לפירגון שלך לרפאלה ובכלל לחברות אחרות גם....
את מצליחה להתאים ציור לסיפור כמו כפפה ליד.
*
*הסוף מפתיע.
שבוע טוב.
מצחיק :)
על זה נאמר:
Be careful with what you wish
לפעמים משאלות מתגשמות
ומאכזבות...:)
טלי*
אלומה יקרה,
מקורית, רבגונית, מפתיעה ומדהימה
כתמיד....
אהבתי.
למרות הסוף העצוב.
(אבל שמגיע לה.)
שבוע נפלא,
אילנה
פוזית*
סיפור יפה.
אהבתי.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
לא רק באגדות ובסיפורים
למדתי זאת לפני שנים
שגם בחיים הממשיים
צריך להזהר במה שמהיקום מבקשים
אלומה,
איזה רעיון מדהים
העלתה בך המערבולת הצבעונית של רפאלה,
אכן אפשר למות מעודף שלווה...כל כך משעמם...
כמה אכזבות, ושלווה היקרה תוותר על הארנלין
ותבין מה זאת מערבולת וסערה..
שיהיה שבוע שמח עם קצת שלווה.
דבי
ליבי ליבי עליה...
......על הקלות הבלתי נסבלת שבה לא נקפה אצבע כדי להשיג את כל מה שרצתה בחיים. ללא מאבק, ללא מאמץ, ללא השקעה. "כמה אפשר?!", זעקה ודמעות בעיני התכלת שלה, הצלולות ושלוות כשמיים. "יותר מדי סבל לאדם אחד!",
שיעשעת אותי..כל כך הרבה סבל להשיג כל דבר ללא נקיפת אצבע...
חייכת אותי..
קשה לעבור ליום חול מבלי לקרוא את הסיפור שלך..
אוי..כמה חייכתי...
והציור של חברתנו אכן מתאים לכאן...
המערבולת הזו מושכת אותי גם.
תודה לך קוסמת המילים.
*
לסוף של הסוף היו שלוש אפשרויות. האחת שהגבר נאמן לאשתו כמו שנכתב. השניה שאשתו תלך לעולמה וימשך הרומן... והשלישיית שהפצועה לא אשתו בכלל...
ואת, נשמה רחומה, לא יכולת להרוג אישה למען הסיפור....
כרגיל סיפור מרתק.
שבוע טוב,
רמי
אלומה יקרה שלי,
סיפור מרתק כתבת נהדר
והציור של רפאלה כל כך מתאים
למערבולת ומהפך החיים...
ועל זה נאמר:"הדשא של השכן
לא ירוק יותר" חחחחחחחחח
תודה יקירתי ושבוע נפלא.
שלך,גרטה*
קיבלתי הפניה חמה מחברתנו המשותפת
שרי המקסימה
אכן כל אחד רוצה את מה שאין לו
סיפור יפה כתבת
תודה
זהו שלא תמיד הסיפורים נגמרים ב-HAPPY-END
ואצלך אלומה יקירתי:)
בדרך כלל הסיפורים לא נגמרים אלא את מותירה לנו להשלים אותם בדימיוננו
תמיד מתפעלת מהיצירתיות הכתיבתית האין סופית שלך
V
שבוע נפלא
}}{{שטוטית
אלומה יקרה*
נפלאה שאת
חייכת אותי ככה
וצחקתי לי לקראת שבוע חדש
תודה יקרה נפגש בקרוב }{
גם אני צחקתי תוך כדי כתיבה...חחחחח ואני ממשיכה....ברור לי שהיא תחזור למערבולת שוב...חחח
אלומה!!!
הפלאת הפעם בסיפורך!! *
הבאת אותה בהפוך על הפוך . . .
מה זה צחקתי . . .
הדשא של השכן ירוק יותר?
חיים קלים מידיי . . .
מי לא הייתה רוצה להתחלף איתה,
והנה היא לא מרוצה.
אהבתי מאוד!!!
הסוף, היה ברור לי שכך יהיה,
היא ביקשה, לא?
כוכב
חייכת אותי עם הסיפור הזה
מפתיע הסוף.
מוצאי שבת עם סיפור מרתק שלך
ואני מחייכת כל השבוע.
תודה יקרה.