כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    אָנָה מִפָּנַי אֶבְרַח

    63 תגובות   יום שבת, 24/10/09, 20:14

    אָנָה מִפָּנַי אֶבְרַח 

    הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לִבְנֵי אָדָם.
    דַּע לְךָ,
    תִּפְתַח נִשְׁמָתְךָ תָּבוֹא נְגִינַת כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף.
    אָזְנְךָ שׁוֹמַעַת וְנִשְׁמָתְךָ תַּאֲזִין לָאֹשֶׁר אֲשֶׁר יָבוֹא.
    כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים.
    שְׁקִיעָתָהּ תִּתְרוֹמֵם מִמַּעֲמַקִּים וּבְיָדָהּ פְּנִינָה עַד כֹּל מַעֲלוֹת רְקִיעִים. 

    פָּנַי הַחֲרוּצִים מְכֻסֵּי עֲנָנָה, שְׂרוּטֵי רוּחַ וְלֹא שָׁנִים.
    דֹּק עֵינַי, גַּם אִם כְּבָרָק, מִדְּמָעוֹת לַיְלָה לַיְלָה, שׁוֹקְעוֹת בְּכֶסֶת חַיַּי.
    נֶפֶשׁ הַצּוֹעֶה בְּקֶרִי, תָּשׁוּב בְּחֲמַת קֶרִי,
    לֹא כְּאֵבָהּ וְלֹא שְׂכָרָהּ,
    שׁוֹט מוּנָף עַל בִּינָה, שׁוֹטֶה לֹא יַכִּירֶהָ. 

    חִיּוּכִי בְּנִי, מִמֶּלַח דִּמְעָתְךָ,
    לְאָן תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ, בְּתוֹכְךָ וּבִלְבָבְךָ וְאֵין  מִקְלָט.
    כְּאֵבָהּ וּשְׂכָרָהּ הֵמָּה יְנַחֲמוּךָ,  צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ.
      
    דרג את התוכן:

      תגובות (63)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/09 17:40:


      "פָּנַי הַחֲרוּצִים מְכֻסֵּי עֲנָנָה, שְׂרוּטֵי רוּחַ וְלֹא שָׁנִים.
      דֹּק
      עֵינַי, גַּם אִם כְּבָרָק, מִדְּמָעוֹת לַיְלָה לַיְלָה, שׁוֹקְעוֹת בְּכֶסֶת חַיַּי.
      נֶפֶשׁ הַצּוֹעֶה בְּקֶרִי, תָּשׁוּב בְּחֲמַת קֶרִי,
      לֹא כְּאֵבָהּ וְלֹא שְׂכָרָהּ,
      שׁוֹט מוּנָף עַל בִּינָה, שׁוֹטֶה לֹא יַכִּירֶהָ."

      אין לאן לברוח...שירך נוסך בי עצב.

      קשה שלא להעריך את ההשקעה שבכתיבתך (גם אם לא ירדתי לסוף דעתך)*

        27/10/09 22:33:

      צטט: מולי. 2009-10-27 21:57:23

       

      "אם תלכו איתי בקרי

      אשיבכם בחמת קרי".

      צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ.

      בעלי השגה מקבלים את הצער

      כשם שהם מקבלים את השמחה

      כי הם יודעים להתרומם מעל שניהם.

       

       

       

       

       

       

        תיקון:

        "אם תלכו עימי בקרי

        אלך איתכם בחמת קרי".

       

        לא זוכרת איפה בדיוק זה נאמר

       

        27/10/09 22:04:

      רגיש ומרגש.
        27/10/09 21:57:

       

      "אם תלכו איתי בקרי

      אשיבכם בחמת קרי".

      צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ.

      בעלי השגה מקבלים את הצער

      כשם שהם מקבלים את השמחה

      כי הם יודעים להתרומם מעל שניהם.

       

       

       

       

       

        26/10/09 22:18:

      שליתי פנינה אחת מני רבות:

      הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים...
        26/10/09 22:17:
      כל-כך הרבה חכמה, רגישות ולב יש בשירה שלך אשורר
        26/10/09 16:42:


      תודה לכל המגיבים, המאירים והמעירים.

      כוונת המשורר: שיחה בין אדם לנשמתו

      ובכל זאת אהבתי את הכיוונים אותם לקחו אחרים.

       

      אשר

        26/10/09 00:28:


      תודה על השיר, אשר

      עוד אשוב לקרוא בו .

        26/10/09 00:17:

      חזרתי ובאמתחתי * לעטר שיר נפלא
        25/10/09 21:15:
      כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, 

      צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ.

       

       

      אשר, חבר יקר, שיר מופלא, השפה חגיגה לנשמה אך בעיקר היופי הזה שבין היסורים המרוממים אותך לדרגה היולית, ועד הצער שהיא שמחת חייך. יש כאן איזה מוטיב נוצרי אשר, והופתעתי למצוא אותו דווקא אצלך. היסורים כמביאים גאולה. ואולי לא הבנתי.

      תודה אשר ו*

      לאה 

        25/10/09 20:26:

       

      שבוע טוב ומלבלב יקירי!

       

        25/10/09 18:05:


      יופי של כתיבה

       

      *

        25/10/09 17:41:


      כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים.

      לקרוא ולהתענג

      מעוצמת הדברים

        25/10/09 16:42:
      תודה
        25/10/09 14:58:
      יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים
        25/10/09 14:24:


      דע בני מוסר אביך ?

       

      והגדת יפה !

       

        25/10/09 14:13:

      כתיבה עצובה...ונוגעת... *
        25/10/09 13:24:

      כל כך הרבה כאב...שזור במילים הנכנסות ישר ללב.

       

        25/10/09 10:47:


      שׁוֹט מוּנָף עַל בִּינָה, שׁוֹטֶה לֹא יַכִּירֶהָ

      אשורר יקר,

      הארץ-לאדם, השמיים-שמיים,

      שם נמצא צלמו, והחיבור לשמיים

      בכאביו, בבינתו, בתבונתו היא הנחמה שלו.

      שיר ייחודי מאוד המבטא אמונה ברגשות נשגבים

      כתוב בלשון מפוארת המבטאת את ייחודיותך.

      תודה ושבוע טוב.

        25/10/09 10:26:

      לְאָן תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ, בְּתוֹכְךָ וּבִלְבָבְךָ וְאֵין  מִקְלָט

       

       

      התרגשתי משאלת השאלות הזו

      המובעת בשפה הייחודית כל כך שלך, אשר.

      שיר מלא כאב וחוכמה הנקנית דרכו.

       

      תודה.

      תמר

       

        25/10/09 10:23:
      שיר נפלא, אשר!  *
        25/10/09 10:09:

      צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ. "
       
       אשר יקר,

      יפה כתבת,ואמת כתבת,

      אכן לא פשוטים היחסים לעיתים,

      אך הם תמיד שלנו ואיתנו - טעם החיים.

      אהבתי. 

        25/10/09 09:55:


      פָּנַי הַחֲרוּצִים מְכֻסֵּי עֲנָנָה, שְׂרוּטֵי רוּחַ וְלֹא שָׁנִים.
      דֹּק
      עֵינַי, גַּם אִם כְּבָרָק, מִדְּמָעוֹת לַיְלָה לַיְלָה, שׁוֹקְעוֹת בְּכֶסֶת חַיַּי.
      נֶפֶשׁ הַצּוֹעֶה בְּקֶרִי, תָּשׁוּב בְּחֲמַת קֶרִי,
      לֹא כְּאֵבָהּ וְלֹא שְׂכָרָהּ,
      שׁוֹט מוּנָף עַל בִּינָה, שׁוֹטֶה לֹא יַכִּירֶהָ. 

       כתיבה איכותית, ומשובחת,

      המשבחת את שפתי.

      ומלבמדת אותי דבר או שניים

      על מכאוב, וזעקת הנפש.

      קוראת ונדהמת מהיכולות שלך

      לגעת בכל הנקודות בשתוככי

      הנשמה..

      נוגות משולבת בתובנות

      שלוקטו מתוכן.

      לקרא ולהפנים.

      נפלא השילוב מהמקורות.

      כבכול ביקור מתמוגגת על

      כתיבתך זולגת כדמעות של

      אושר לי...

      נפלא.

      תודה.

        25/10/09 09:30:


      שני משפטים עולים אצלי בעקבות השיר:

      אין הדעת נקנית אלא ביסורים (דרך הכאב לומדים ומתפתחים רוב בני האדם:)

      פתח לי כחודו של מחט ואפתח לך עולם ומלואו

        25/10/09 09:27:


      אשר,

      קשה הדיאלוג עם הבן,

      במיוחד כשנראה שהוא גם דיאלוג פנימי של האב.

      אהבתי את התצלום ואת האופן שבו הטקסט

      והתמונה מפרים זה את זה.

      מירה

        25/10/09 08:36:


      שמו של השיר תמצית הכול.

      וחוץ מזה, גם שפה יפה וגבוהה

      וגם  אני מבינה - עבורי זהו

      שילוב מרומם נפש ממש.

      תודה לך משורר.

        25/10/09 08:02:
      יפה כתבת.
        25/10/09 08:02:

      ובסופו של דבר אין לאן לברוח. אפילו לא ברווח שבין הארץ לשמים.

      כולנו גדלנו על המיתוס שהקשה והמאמלל - מכשיר אותנו לחיי רוח מלאים יותר.

      זה קשה.

        25/10/09 07:53:


       "צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ."

      הניגודיות הזו הקיימת בכל תחום בחיים,,

       כאילו משלימה ומשתלבת במהות קיומינו,,,,,

       ושירך כמובן משובח מתמיד

      אשוב כשיתחדש ה*

        25/10/09 07:16:

      אין להיאחז לתפיסה הפטליסטית השכיחה בקרב הציבור הדתי.

      בסך הכל אנו האדונים לגורלנו בעולם הזה.

      אשוב 

        25/10/09 06:39:


      מילות השיר, כפי שהבנתי אני, מדברות מגרונו ולבו של אב אל אוזניו של בנו הצעיר, והן מילים מכוונות, מילות חכמה, נחמה ועידוד המבטאות תובנות שרק אב ממרומי שנותיו יכול להעניק לבנו.

       

      שבוע טוב,

      אורורה

        25/10/09 06:25:

      כבר השם של השיר מצא חן בעיני ,"אנה מפני אברח"

      ואתה שואל "לאן תברח מפניך,ופניך הולכים כצילך,בתוכך

      ובליבך, ואין מקלט."

      זה כל כך נכון ומקסים.

      אני לא כל כך מסכימה למשפט "כל אשר ייסרך, ירוממך"

      נהוג לחשוב כך, אני חושבת שלהיפך.

      כתוב נהדר.

        25/10/09 05:59:


      כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ,

      לעיתים דווקא הדברים אשר מייסרים הם אותם דברים מרוממי נפש
      לְאָן תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ, בְּתוֹכְךָ וּבִלְבָבְךָ וְאֵין  מִקְלָט.

       והאדם לא יכול לברוח מעצמו ומנפשו שהרי היא כמו צל השוכן בתוכו.

      שיר שנקרא לי כהסתכלות עצמית מעמיקה ולהבנת המציאות לאשורה
      ואי היכולת להשתחרר ממנה.

      בקר טוב

      זהבית

        25/10/09 05:57:


      כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים.
      שְׁקִיעָתָהּ תִּתְרוֹמֵם מִמַּעֲמַקִּים וּבְיָדָהּ פְּנִינָה עַד כֹּל מַעֲלוֹת רְקִיעִים.
       

      האמונה היא ההתחבטות והיא התשובה

      להאמין לא בעיוורון

      להאמין כשיש את כל התשובות

      לאחר ההעמקה - שהיא יסורים והתחבטות

      האור הגדול נפתח - שהוא ההבנה, הקבלה, והשלמות  - מרקיע שחקים

      תודה

      לאה

        25/10/09 05:53:

      בוקר טוב אשר,

      כתיבה נהדרת
      לנושא שאוהב..


      "..יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ"
      חיוך
      יום אור
      שבוע טוב

        25/10/09 05:49:
      יפה מאוד. אהבתי את שזירת המקורות בשיר.
        25/10/09 03:24:


      כמה  נכונים  דבריך, אשר !

      אכן  כך...

      שבוע  טוב !

        25/10/09 01:44:


      בס"ד

       

      לאמיתו של דבר..

      לא נמצאה לי תגובה..

      כי נעתקו לי המילים..

      מיופייה של הכתיבה !

      תמי

        25/10/09 00:39:

       

       

       אני קוראת את השיר הזה כשיר פרבולה. הוא אמנם נימצא על ציר אחד, אבל הציר מכפיל ומשלש ומרביע ומחמש וכו' את עצמו בלי סוף. כלומר, על אותו מישור יש את כל התחתיות והעליות בה בעת ובמקביל. אם קוראים בקול ניתן לקרא אותו  בטון יורד וגם עולה. הסירנה עולה ויורדת בלי סוף, שאיתה אפשר לרדת למקלט, אך גם לצאת מתוכו. הקירות סוגרים (כבתמונה) אם גם מרוממים. השרטוט המדומיין יהיה כשל גרף עולה ויורד. מה שמייסר, הוא מרומם ומה שמפיל אף הוא מרומם. נד - נד תזזיתי של מעלה ומטה. גם שכר הכאב, הוא הנוחם, והצער הוא השמחה, כמו שהחיוך הינו הבכי. צפירת ההרגעה היא בשתי המילים המסיימות: שִׂמְחַת חַיֶּיךָ.  מרתק!

       

        25/10/09 00:12:


      נפלא...

      ולמרות סבלך...אתה ממשיך להכות בליבנו מבינתך...(:

       

      שׁוֹט מוּנָף עַל בִּינָה, שׁוֹטֶה לֹא יַכִּירֶהָ

        24/10/09 22:57:


      חִיּוּכִי בְּנִי, מִמֶּלַח דִּמְעָתְךָ,
      לְאָן
      תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ, בְּתוֹכְךָ וּבִלְבָבְךָ וְאֵין  מִקְלָט.
      כְּאֵבָהּ
      וּשְׂכָרָהּ הֵמָּה יְנַחֲמוּךָ,  צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ
         תודה*

       

        24/10/09 22:44:


      "לְאָן תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ..."

      כן.

      מעייף כל כך...

        24/10/09 22:37:


      קראתי ,

      שבוע טוב .

        24/10/09 22:35:


      אשר,

      בשירך אושר וכאב מהולים זה בזה,

      דאיה ונפילה, חיוך ודמעה מלווים את הימים.

       תִּפְתַח נִשְׁמָתְךָ תָּבוֹא נְגִינַת כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף.
      אָזְנְךָ שׁוֹמַעַת וְנִשְׁמָתְךָ תַּאֲזִין לָאֹשֶׁר אֲשֶׁר יָבוֹא.
      כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים.
      שְׁקִיעָתָהּ תִּתְרוֹמֵם מִמַּעֲמַקִּים וּבְיָדָהּ פְּנִינָה עַד כֹּל מַעֲלוֹת רְקִיעִים. 

       

        24/10/09 22:35:

      חוכמת היודע, עובדות החיים.

      קשייך ירדפוך עד שתדע אותם,

      תודעתך תקשה שאלותייך,

      עם כול טיפה יגבר צימאונך,

      אשרייך

       

      תודה לך

        24/10/09 22:23:

      *

      "כְּאֵבָהּ וּשְׂכָרָהּ הֵמָּה יְנַחֲמוּךָ,  צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ."

       

      השמחה והעצב וכאב והאושר.

      ואנו בני האדם, 

        24/10/09 22:22:

      תודה אשורר

      אזדקק לעוד כמה קריאות כדי לחדור דרך שפתך אל משמעות שירך

        24/10/09 22:20:

      עמוק ומעורר מחשבה.

      וכֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ,.

      זה אני יודעת.

        24/10/09 22:17:


      תִּפְתַח נִשְׁמָתְךָ תָּבוֹא נְגִינַת כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף

      נגינת כוכבי נפש...(:*

      אח אשר,איזה עונג...טוב שאתה |שרוט רוח"...כולנו חברים במועדון שרוטי הרוח שלך.

      קשה לא להתענג אצלך,קשה עד בלתי אפשרי(:

        24/10/09 21:29:

      ''כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים.''

      "מה לך יחידה. [...] אם תמצאי מצוק וצר - / אל תפחדי אל תרהיבי, // [...] שם תדרכי כל עוז ושם / תנשאי, תשגבי!" (אבן גבירול, ש. 2007: 'מה לך יחידה' בתוך: שירים. ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב. תל אביב. עמ' 36-37)

      תודה.

      ח. (*)



       

        24/10/09 21:28:


      ואין לאן לברוח

      הכרות מעמיקה עם עצמך

      אתה כותב כל כך יפה על השכר שיש גם בכאב ובמכשול שבדרך...

      שירתך ענוגה עד מאוד

        24/10/09 21:18:


      " חִיּוּכִי בְּנִי, מִמֶּלַח דִּמְעָתְךָ,
      לְאָן תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ,

      בְּתוֹכְךָ וּבִלְבָבְךָ וְאֵין  מִקְלָט. "

      יופי של כתיבה..!

      עונג לקרוא את שורותיך..

        24/10/09 21:16:

      הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לִבְנֵי אָדָם. 
      דַּע לְךָ,
      תִּפְתַח נִשְׁמָתְךָ תָּבוֹא נְגִינַת כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף. 
      אָזְנְךָ שׁוֹמַעַת וְנִשְׁמָתְךָ תַּאֲזִין לָאֹשֶׁר אֲשֶׁר יָבוֹא.
      כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים.
      שְׁקִיעָתָהּ תִּתְרוֹמֵם מִמַּעֲמַקִּים וּבְיָדָהּ פְּנִינָה עַד כֹּל מַעֲלוֹת רְקִיעִים. 

      אשר יקר

      כמו ברכה זה נכתב

       

        24/10/09 21:10:

      זו התמצית:

      חִיּוּכִי בְּנִי, מִמֶּלַח דִּמְעָתְךָ,
      לְאָן תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים כְּצִלְּךָ, בְּתוֹכְךָ וּבִלְבָבְךָ וְאֵין  מִקְלָט.
      כְּאֵבָהּ וּשְׂכָרָהּ הֵמָּה יְנַחֲמוּךָ,  צַעַר יְחִידָתְךָ הִיא שִׂמְחַת חַיֶּיךָ

       

      הכאב והצער, כמו העונג והשמחה, כרוכים באשר אוחז בנשמתנו, בקרוב אלינו מכל, בעצמינו.

      יש בשיר וברעיון הרבה צער אך עימו הרבה נחמה ותקוה.

       

      נפלא!

       

      שבוע טוב.

      דפנה.

        24/10/09 21:00:
      אתה כותבת נפלא*
        24/10/09 20:58:

      בהגדה זו  להתפאר ולהצטנע  ופירושיה חגים סביבה ככוכבים.
      נאה דרשת תורתך.

      נאה עד מאוד.

       

       

        24/10/09 20:47:

      מדוייק אשר.

      נוכחות

      קיום

      הרצון לבריחה

      והשיבה הביתה

      פנימה

      לבית שבלב

      על כל מעופיו וכאביו.

        24/10/09 20:47:


      שיר כתוב יפה!

       באווירתו הוא מרגיש כמו משחק גורל

      משהו פאטליסטי להרגשתי.

        24/10/09 20:46:

      תובנות עמוקות העטופות במילים של עוצמה. אהבתי.
        24/10/09 20:44:


      ..כֹּל אֲשֶׁר יְיַסֶּרְךָ יְרוֹמֶמְךָ, יַעַן כִּי  הַמַּגְבִּיהַּ עוּף יִדְאֶה עַל כַּנְפֵי מַעֲמַקִּים..

      ..אִם תִּצְמְאִי אוֹ תִרְעֲבִי,
      יִרֶב שְׂכָרֵךְ עַד מְאֹד
      וּבְאַחֲרִיתֵךְ תֵּיטְבִי...

      מה לך יחידה ר' שלמה אבן גבירול


      יפה- יפה.
        24/10/09 20:40:


      דע את עצמך !  ככתוב.

       ואם יודעת נפש יחידתך את  עצמה - מה טוב, כי המגביהי עוף  סופם כדדלוס!

      שבוע טוב

      לאה

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון